4. מבנה העבודה

 

לכל עבודה יש מסגרת כללית ובה: שער, תוכן עניינים, מבוא, גוף העבודה, סיכום ומקורות. לעתים מצורפים לעבודה גם נספחים.

 

שער

על שער העבודה לכלול את הפרטים האלה:

 

^

כותרת העבודה;

^

שם הקורס שבמסגרתו נכתבה העבודה;

^

שם המדריך;

^

שם המחבר, מספר תעודת הזהות שלו, כתובתו  ומספר הטלפון שלו;

^

תאריך הגשת העבודה.

 

כותרת העבודה מציגה את הרעיון המרכזי של העבודה ואת הסוגיות שבהן היא מתמקדת. אורך אופייני לכותרת הוא 10-12 מילים.

 

דוגמאות:

 

^

השפעת האנונימיות של שיטות הסקר על התנהגות משיבים בסקרים ארגוניים

 

בנושאים רגישים.

^

משפט העבודה כמשפט מגן בענף ההיי-טק.

^

ההתמודדות בזיהום של מקורות מים ממפעלי תעשייה: השוואה בין ישראל למדינות

 

האיחוד האירופי.

^

ניתוח דוחות כספיים כתשומה לקבלת החלטות על-ידי מנהלי האשראי בבנקים

 

בישראל: היבטים תאורטיים ואמפיריים.

 

תוכן עניינים

תוכן העניינים של העבודה נועד להציג לקורא את ראשי הפרקים ואת סדר הדיון בהם, וגם להקל עליו להתמצא במסמך בקריאה חוזרת או בחיפוש מידע מסוים. תוכן העניינים מפרט את פרקי העבודה ולעתים גם את הסעיפים הראשיים הכלולים בהם, ומציין את מספר העמוד שבו הם מתחילים. ראו לדוגמה את תוכן העניינים של חוברת ההדרכה הזאת. יש למספר את עמודי העבודה. אפשר לעשות זאת אוטומטית במעבד התמלילים כחלק מהכותרת העליונה או התחתונה של העמוד. מעבד התמלילים גם מאפשר להכין תוכן עניינים אוטומטי; מספרי העמודים יתעדכנו בכל פעם שישתנה העימוד של הקובץ, ונוסח הכותרות ישתנה לפי התיקונים שתעשו בכותרות שבגוף העבודה.

 

מבוא

במבוא עליכם להציג את נושא העבודה, את השיקולים שהביאו אתכם לבחור בו (כלומר, מדוע הנושא חשוב), את שאלת המחקר ואת שיטת המחקר שבחרתם כדי לענות עליה.

 

חלק חשוב במבוא הוא הגדרת גבולות העבודה: באילו נושאים היא תעסוק ואילו נושאים ייוותרו מחוץ לתחומה. לדוגמה: "עבודה זו עוסקת בסיכונים אסטרטגיים של מערכות מידע בענף חברות הביטוח בישראל. אף-על-פי שכשל באבטחת מידע עלול לגרום נזק אסטרטגי לכל חברה, ובכלל זה חברת ביטוח, נושא סיכוני אבטחת המידע אינו נכלל במסגרת עבודה זו הן מכיוון שסיכונים אלה הם כלליים ואינם ייחודיים לענף הביטוח והן בשל היותם טכניים במהותם."

 

רצוי לכתוב את המבוא רק לאחר עיון במקורות ובספרות המחקר הרלוונטית, ולאחר שנכתב מתווה ראשוני לפרקי העבודה. לעתים כדאי להמתין אפילו עד לאחר כתיבת פרק הסיכום. סעיף 4.3 כולל הנחיות נוספות לגבי מבוא של עבודה אמפירית.

 

גוף העבודה

ההבדל בין הסוגים השונים של עבודות סמינריוניות מתבטא בגוף העבודה. יש דגמים רבים לכתיבת עבודות. בסעיף 4.2 נציג בפניכם דגם לכתיבת עבודה עיונית, ובסעיף 4.3 דגם לעבודה המבוססת על מחקר אמפירי עצמאי. בספרות המומלצת תמצאו דיון רחב ומעמיק יותר בדגמים האלה (ראו פרק 7).

 

סיכום

בסיכום עליכם להביא את עיקרי המסקנות שאליהן הגעתם בעבודתכם. על המסקנות לשקף את הנושאים שנדונו בהרחבה בעבודה, ובמידת האפשר להציע כיוונים נוספים להתבוננות ולמחקר. אין לכלול בסיכום רעיונות ונושאים חדשים שלא נדונו בעבודה. הסיכום הוא תמצית ולכן אין  להיכנס בו לפרטים. היקף הסיכום יהיה בין חצי עמוד לשני עמודים לכל היותר.

 

מקורות

פרק 6 ינחה אתכם לגבי השימוש במקורות. סעיף 6.3 עוסק ברשימה הביבליוגרפית  שחובה לצרף לכל עבודה סמינריונית.

 

נספחים

מטרת הנספחים להביא פירוט נוסף של הנושאים הנכללים בעבודה או להציג נתונים ומסמכים שהעבודה מבוססת עליהם, כמו שאלון המחקר בעבודה אמפירית, טבלאות נתונים, תמצית נתונים כספיים של הארגון שהעבודה עוסקת בו, וסיכומים של ראיונות עומק.

 

 

 

4.1 ראשי פרקים

 

במהלך קריאת ספרות המחקר וההתחקות אחר הנתונים והמקורות הראשוניים, הַתחילו לגבש את ראשי הפרקים של העבודה תוך בחינה מתמדת של היחס בינם לבין שאלת המחקר שניסחתם. אולי תגלו שעליכם לשנות או לעדכן את שאלת המחקר; במקרה זה חובה עליכם להיוועץ במדריך העבודה.

 

כתיבת ראשי הפרקים תסייע לכם להכין מִתוֶוה כללי של העבודה כבר בשלב מוקדם. יש להניח שראשי הפרקים שתחברו בשלב הזה ישתנו פעמים אחדות במהלך העבודה; לפיכך אל תפרטו אותם יותר מדי. ניסוח ראשי הפרקים הוא לעתים תהליך גמיש ומתמשך. במקרים רבים ראשי הפרקים לובשים את צורתם הסופית רק עם השלמת עבודת המחקר.

 

שימו לב שזוהי תחילתו של תהליך שיימשך לכל אורך הכנת העבודה. ראשי הפרקים שתכתבו יבטאו את התפיסות הראשונות שגיבשתם לגבי הנושא. בשלב הבא ינחו תפיסות אלה את איסוף חומר המקורות וספרות המחקר.

 

מניסיוננו נוכל לספר לכם שארגון החומר לפי ראשי פרקים כרוך לעתים קרובות בהתלבטות קשה, ושהוא משתנה שוב ושוב במהלך העבודה עד להתגבשותה הסופית.

 

בעת כתיבת ראשי הפרקים, הקפידו על ההנחיות האלה:

 

^

עליכם לפרק את הנושא למרכיביו ההגיוניים. כותרת העבודה אינה יכולה לשמש גם

 

כאחד מראשי הפרקים;

^

על ראשי הפרקים להקיף את הנושא שבחרתם, ולהתמקד רק בו;

^

ראשי הפרקים אמורים להקיף את הנושא כולו;

^

ראשי הפרקים צריכים להיות צמודים לשאלת המחקר;

^

על כל ראשי הפרקים להיות במעמד שווה – כלומר, ראש פרק אינו יכול להיות סעיף

 

של ראש פרק אחר (מובן שראשי הפרקים יכולים לכלול סעיפי משנה);

^

יש להימנע מחפיפה תוכנית של ראשי הפרקים (ראשי פרקים צולבים).

 

דוגמה:

ראשי פרקים לעבודה בנושא "הטרדה מינית – אחריות המעביד לאור החקיקה החדשה בישראל":

 

^

מהי הטרדה מינית במקום העבודה לפי החקיקה החדשה בישראל?

^

חשיבות ההגנה על המעביד מפני אחריות להטרדה מינית.

^

נסיבות שבהן מעביד עשוי להיות אחראי להטרדה מינית.

^

אמצעי הגנה של מעבידים מפני אחריות להטרדה מינית.

^

עמדת בתי המשפט בארצות-הברית ככלי עזר פרשני לחקיקה בישראל.

 

עבודה זו עוסקת בסוגיית ההטרדה המינית מנקודת המבט של המעביד כמי שעלול לשאת באחריות משפטית לנזק שנגרם לעובדיו. כל ראשי הפרקים נוגעים ישירות לנושא. ראש פרק שעניינו "השפעת תופעות ההטרדה המינית על האקלים הארגוני" אמנם עוסק בהשלכות השליליות של הטרדה מינית, אך אינו קשור ישירות לנושא המחקר ולכן אינו מתאים לעבודה זו.

 

שימו לב גם למבנה הלוגי מבחינת הסדר של ראשי הפרקים. לדוגמה, לא סביר לדון באמצעי ההגנה שנוקטים מעבידים מפני אחריות להטרדה מינית לפני שמגדירים מהי הטרדה מינית לפי החוק. כמו כן יש לחשוב על היררכיה מתאימה של ראשי פרקים ותת-סעיפים. למשל, הנושא "הטרדה מינית באמצעות הדואר האלקטרוני" אכן קשור ישירות לנושא המחקר, אך המיקום המתאים לו הוא כתת-סעיף במסגרת ראש הפרק "מהי הטרדה מינית במקום העבודה לפי החקיקה החדשה בישראל?". ראשי הפרקים שהוצגו לעיל הם אחת מכמה דרכים אפשריות לארגון המחקר. למשל, אפשר היה להציג כל סוג של הטרדה מינית כראש פרק נפרד, ולחלק כל אחד מהם לתת-סעיפים המטפלים בנסיבות האחריות, בדרכי ההתגוננות של המעביד ובעמדת בתי המשפט בארצות-הברית. 

 

4.2 עבודה עיונית

 

עבודה עיונית צריכה לכלול את כל המרכיבים שנזכרו בתחילת פרק 4: שער, תוכן עניינים, מבוא, גוף העבודה, סיכום, מקורות ולעתים גם נספחים. שם נדונו מאפייניו של כל אחד מהמרכיבים האלה למעט גוף העבודה.

 

בניגוד לעבודה אמפירית, שבה ראשי הפרקים העיקריים הם סטנדרטיים (ראו סעיף 4.3 בהמשך), בעבודה עיונית אתם קובעים את ראשי הפרקים. הסעיף הקודם דן בהכנת ראשי פרקים. כאמור, ראשי הפרקים צריכים להקיף את היבטיה השונים של הסוגיה שהצגתם. יש לארגן את גוף העבודה לפי ראשי הפרקים שהתוויתם. העקרונות שלהלן יסייעו לכם לכתוב את עבודתכם באופן בהיר:

 

^

במהלך הכתיבה יתחלקו ראשי הפרקים שתכננתם לסעיפים ולפסקאות, וכל פסקה

 

לכמה משפטים. שאלו את עצמכם אם כל משפט שאתם כותבים משרת בדרך כלשהי את הפסקה, את הסעיף וראש הפרק ואת נושא העבודה בכללותו. יש להימנע מלצטט בעבודה ספרות מחקר שאינה נוגעת ישירות לנושא העבודה, או קטעים ממאמרים או מספרים שאינם רלוונטיים.

^

דרך מומלצת לארגן חומרים בתוך פסקאות היא לקשרם להיגד או להצהרה המצויה

 

בפסקה. משפט המפתח של כל פסקה קובע את הטענה המרכזית בה, ושאר המשפטים מתייחסים אל אותה טענה. לעתים אפשר להשתמש במפורש בביטויים ובהיגדים כמו:

"בניגוד ל..."

"לעומת זאת..."

"לדוגמה..."

"דוגמה אחרת היא..."

"הדבר מחזק את טענתו כי..."

"יש ממצאים סותרים ולפיהם..."

"היבט אחר של אותה סוגיה הוא..."

^

גם אם אין משתמשים במילות הקישור המחברות בין המשפטים, חשוב שהקוראים

 

יבינו מהו היחס בין האמירות השונות שבפסקה (חיזוק, דוגמה, סתירה).

^

בעבודות המשלבות ספרות מחקר ומקורות ראשוניים יש להבחין היטב בין המקורות

 

הראשוניים המצוטטים בעבודה (למשל תעודות ומסמכים) לבין ספרות המחקר הכוללת פרשנויות, עמדות והשקפות של חוקרים, שגם היא מתבססת על מקורות כאלה. לעולם אין להציג את הנחותיהם ועמדותיהם של חוקרים כעובדות.

^

הימנעו מכתיבה נורמטיבית ושיפוטית כגון "מן הראוי היה ששר האוצר לא יפעל

 

בדרך זו". עם זאת, בסיכום העבודה אפשר להוסיף למסקנות ממד הערכתי, ובלבד שיש לו סימוכין עובדתיים בגוף העבודה.

 

4.3 עבודה אמפירית

 

עבודה אמפירית צריכה לכלול את כל המרכיבים שנזכרו בתחילת פרק 4: שער, תוכן עניינים, מבוא, גוף העבודה, סיכום, מקורות, ולעתים גם נספחים. שם נדונו מאפייניו של כל אחד מהמרכיבים האלה למעט גוף העבודה. הסעיף הנוכחי יעסוק בעיקר במרכיבי גוף העבודה האמפירית, אך לפני כן נביא הנחיות נוספות לגבי המבוא של עבודה אמפירית.

 

מבוא וסקירת ספרות

בנוסף לאמור בתחילת פרק 4 לגבי המבוא, בעבודה אמפירית יש לכלול במבוא את הרקע התאורטי לעריכת המחקר, את שאלת המחקר (מה רוצים לחקור?) ואת השערת המחקר (מה מצפים למצוא?).  עליכם להציג בקצרה את הספרות מתחום המחקר של העבודה הרלוונטית לנושא העבודה. הכללים שהובאו בסעיף 4.2 לגבי סגנון הכתיבה ההולם עבודה עיונית – התמקדות בעיקר והצגת הקשרים בין טענות החוקרים – מתאימים גם כאן.

 

הצגת ספרות המחקר יכולה להשתלב במבוא או לבוא בפרק נפרד מיד לאחריו. היקף אופייני לחלק זה של העבודה הוא עד ארבעה עמודים (לדוגמה: עמוד מבוא אחד ושלושה עמודי סקירת ספרות; שלושה עמודי מבוא הכוללים את הרקע התאורטי).

 

השערת המחקר (לעתים יש כמה השערות) צריכה לבוא לאחר סקירת הספרות המחקרית האמורה לשמש בסיס והנמקה להעלאת ההשערה.

 

גוף עבודת מחקר אמפירית כולל שלושה חלקים: שיטת המחקר, ממצאים ודיון. כל אחד מהחלקים האלה הוא פרק נפרד בעבודה.

 

שיטת המחקר

בעבודה אמפירית מוקדש פרק נפרד לשיטת המחקר. פרק זה נועד לשכנע את הקורא בתוקף ובמהימנות של הממצאים שיופקו מכלי המחקר שנבחר (סקר, ראיונות, ניתוח תוכן וכד'). פרק זה בעבודה יתאר את המדגם, את כלי המחקר ואת הליך המחקר, ויסביר את התאמתם לבדיקת ההשערות.

 

מדגם

מדגם מכיל פרטים שנבחרו מתוך אוכלוסייה מוגדרת לשם לימוד תכונותיה של האוכלוסייה כולה. המדגם עשוי לכלול בדרך-כלל:

 

^

בני אדם שנבחרו להשתתף בסקרים, בראיונות או בתצפיות;

^

כמה ארגונים או ארגון אחד;

^

טקסטים המשמשים לניתוח.

 

על כותב העבודה להסביר מדוע המדגם מייצג את האוכלוסייה הנחקרת – כלומר, לפי אילו קריטריונים אסף את הנתונים שברשותו. בכך ישכנע את הקורא בתוקפם של ממצאי העבודה.

 

אם המדגם הוא של בני אדם, יש לציין כמה אנשים השתתפו במחקר, כיצד נבחרו, מיהם ומה מאפיין אותם. יש לתארם באמצעות משתנים דמוגרפיים הרלוונטיים למחקר כגון מין, גיל, מקום מגורים, שייכות אתנית, לאום, השכלה, מקצוע, מצב בריאותי ושפת אם.

 

במדגם של ארגונים, בדומה למדגם של אנשים, נחוץ לתאר כיצד נבחר המדגם ומה מאפיין את הארגונים שנבחרו. יש לציין משתנים רלוונטיים למחקר כמו מחזור מכירות שנתי, מספר עובדים, ענף ומיקום גאוגרפי.

 

כמו כן יש להתייחס לשיעור ההיענות להשתתפות במחקר. לדוגמה, אם בחרתם מדגם של 100 אנשים, שלחתם אליהם שאלונים בדואר וקיבלתם 22 תשובות, עליכם לציין זאת. בנוסף, יש להשוות בין קבוצת המשיבים לקבוצת המסרבים לפי מאפיינים הידועים לכם, ולציין אם יש הבדלים סטטיסטיים בין שתי הקבוצות.

 

כאשר יחידת הניתוח במחקר היא ארגון, יש להסביר מדוע נבחר הארגון, במה הוא דומה לארגונים אחרים או מה מייחד אותו. זאת במטרה לקבוע באיזו מידה אפשר להכליל את תוצאות המחקר על ארגונים אחרים. אם בחרתם ענף מסוים (ומתוכו דגמתם כמה ארגונים), עליכם להתייחס לאפשרות ההכללה לענפים אחרים. 

 

אם המחקר מבוסס על ניתוח תכנים, עליכם להבהיר כיצד דגמתם את התכנים ומהו ההיגיון שהדריך את הדגימה.

 

כלי המחקר והליך המחקר

כלי המחקר הם סקרים, ראיונות עומק, כלי ניתוח תוכן וכל אמצעי אחר שהחוקר השתמש בו. במקרים רבים החוקר מתאר את מהלך ביצוע המחקר, בעיקר כשהתיאור עשוי ללמד על משמעות הממצאים או על תקפותם. להלן דוגמאות אחדות לתיאור כלי המחקר והליך המחקר. בהמשך הסעיף ישמשו קטעים מאותם מחקרים גם להדגמת פרקי הממצאים והדיון.

 

דוגמאות:

 

 

במחקר שבחן שאיפות תעסוקתיות של סטודנטים לחשבונאות:

"הנתונים בחלק זה של המחקר מבוססים על שאלונים לדיווח עצמי ע"י סטודנטים.

 

להעברת השאלונים קדם pretest על כ-30 סטודנטים. השאלונים הועברו לסטודנטים לחשבונאות בשלושה מוסדות אקדמיים מובילים בישראל בלימודי חשבונאות: מההתמחות לחשבונאות במסלול האקדמי של המכללה למינהל, מהחוג לחשבונאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ומהחוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית.

 

שיטת הדגימה הייתה בשכבות: נדגמו כיתות לימוד מכל שנת לימוד לתואר. מסגרת הדגימה כללה את כל הסטודנטים לחשבונאות במוסדות אלו.

העברת השאלונים נעשתה במהלך מאי ויוני 1999, בכיתות לפני השיעורים. המדגם כולל 836 סטודנטים בסך הכול משלושת המוסדות.

 

לא כל השאלונים הושבו מלאים. על כן, בניתוח קשרים סטטיסטים והבדלים בין קבוצות בחרנו בשיטת ה-listwise deletion." (עמ' 131)

 

 

 

במחקר שבחן מיתוסים מקובלים לגבי מפעלי תעשייה קטנים:

"הגדרת גודל המפעל נעשתה לפי מספר המועסקים בו, כאשר אנו משתמשים בחלוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב"סקרי התעשייה והמלאכה". לצורך חישוב הרגרסיות השתמשנו במספר העובדים הממוצע בכל קבוצת גודל של מפעלים. לדוגמה, בקבוצת מפעלים בגודל 20-49 מועסקים, מספר המועסקים הממוצע הוא 37.9 וכן הלאה. כאן יש להסתייג ולומר כי אפשר להגדיר את גודלו של המפעל בצורות שונות: לפי מספר מועסקים, לפי תפוקה, לפי טכנולוגיה, לפי מחזור עסקים וכדומה. כל אחת מהגדרות אלה יכולה להוביל למסקנות שונות. עדיין, ההגדרה של גודל מפעל לפי מספר מועסקים, ההגדרה שבה השתמשנו בעבודה זו, היא השכיחה ביותר ואף המשמעותית ביותר
לנושא מאמר זה. יש לציין כי בחישוב הרגרסיות נערכה טרנספורמציה לוגריתמית למשתנה גודל המפעל." (עמ' 188)

 

 

 

במחקר שבחן השפעת הנהגת תשלום מראש לבתי החולים על מאפייני האשפוז:

"המחקר הנוכחי מנסה לעמוד על שינויים בדפוס האשפוז ובמאפייניו בטווח הקצר עם הנהגת התעריפים הדיפרנציאליים ביולי 1990. לצורך זה התמקדנו בחמש מתוך חמש-עשרה הפעילויות שהוגדרו ע"י משרד הבריאות: כריתת כיס מרה, כריתת רחם, השתלת מפרקים, ניתוח עדשה וקטרקט וניתוחי לב ומעקפים...

 

... שיטת הניתוח הינה השוואה מבוקרת של מאפייני האשפוזים ברמת החולה "לפני" ו"אחרי". התקופה ש"לפני" כוללת את השנתיים האחרונות ש"לפני" הנהגת התעריפים הדיפרנציאליים (יולי 1988 עד יוני 1990), והתקופה ש"אחרי" – את השנה הראשונה לתפעול השיטה (יולי 1990–יוני 1991). בחירה זו מנטרלת את ההשפעות העונתיות על מאפייני האשפוז...

 

... איכות הטיפול נמדדת בעבודה זו ע"י קיומם של אשפוזים חוזרים תוך 60 ימים מהשחרור וע"י תמותה בתוך בית החולים, תוך 60 ימים מהשחרור ותוך 365 ימים מהשחרור. נתוני התמותה התקבלו מהפגשת קובץ האשפוזים עם קובץ משרד הפנים." (עמ' 243)

 

 

ממצאים

בפרק זה עליכם להציג את ממצאי המחקר. אין לנתח כאן את משמעות הממצאים והשלכותיהם אלא להביאם כמות שהם. במחקרים כמותיים רצוי לצרף לוחות, טבלאות, תרשימים וגרפים הממחישים את הממצאים באופן חזותי. יש להציג את הממצאים בזיקה להשערות המחקר (לדוגמה, ההשערה הראשונה בדבר... זכתה לאישוש. ההשערה השנייה בדבר... הופרכה).

 

חוברת הדרכה זו אינה עוסקת בתהליכי ניתוח סטטיסטיים. החומר התאורטי בוודאי מוכר למי שבוחר לכתוב עבודה סמינריונית מסוג זה (סעיף 2.5, שדן בבקרה על נושא העבודה, התייחס לכך). עם זאת, בפועל, חשוב להדגיש שכשלב ראשון בניתוח, לפני שניגשים לבדיקת ההשערות, יש לבחון את הנתונים באמצעות כלים של סטטיסטיקה תיאורית. אפשר לבצע ניתוחים כאלה באמצעות גיליון חישובים אלקטרוני (כגון Excel), ולעתים אפילו בעזרת נייר ועיפרון (אם כמות הנתונים קטנה). אלה הם כלים פשוטים וקלים ליישום, שיסייעו לכם לזהות ולהבין את מאפייני הנתונים.

 

יש להתחיל בבחינת כל משתנה בנפרד באמצעות כלים כמו דיאגרמת קופסה box) diagram), דיאגרמת ענף-עלה (stem-and-leaf diagram), היסטוגרמה (histogram) או תרשים עוגה (pie chart). לאחר מכן נבחנים קשרים בין זוגות משתנים בעזרת תרשימי פיזור (scatter diagram) או טבלאות (crosstabulation). כאמור, רצוי לצרף חלק מהניתוחים הללו להצגת הממצאים.

 

דוגמאות (מן המחקרים שהוצגו לעיל):

 

 

במחקר "שאיפות תעסוקתיות של סטודנטים לחשבונאות":

"הנתון המפתיע ביותר מנתוני לוח 2 לעיל, הוא שרוב הסטודנטים במדגם (56.3%) אינם רוצים לעבוד במשרד רואי חשבון, אלא, מעדיפים קריירה ניהולית ו/או עסקית אחרת. עוד 7.6% שואפים להשתלב בתפקידים במגזר הציבורי, בעיקר מס הכנסה. רק 36.1% מכלל הסטודנטים שואפים לעבוד במשרד רואה חשבון. המרכיב המרכזי בשאיפתם המקצועית של הסטודנטים הוא חיפוש עניין מקצועי, אתגר, סיפוק וכן שאיפה להכנסה גבוהה." (עמ' 132)

 

 

 

במחקר "מיתוסים לגבי מפעלים קטנים":

"מיתוס רביעי – שכר העבודה במפעלים קטנים נמוך מהשכר במפעלים גדולים. מאחר והעסק הקטן נועד במידה רבה לממש את רווחיהם של בעליו, קיימת נטייה להגדיל את רווחיו של בעל העסק על חשבון שכר עובדיו. משום כך עובדים במפעלים קטנים ירוויחו פחות מעובדים במפעלים גדולים. מציור 3 ניתן לראות כי אין מדובר כאן במיתוס כלל ועיקר. עובדים במפעלים קטנים אכן משתכרים באופן משמעותי פחות מעובדים במפעלים גדולים... מציור 4 מתברר כי אותה תופעה קיימת הן בענף החשמל והאלקטרוניקה והן בענף המזון. אמנם בענף החשמל והאלקטרוניקה רמת השכר במפעלים הקטנים גבוהה בהרבה מזו שבמפעלי המזון הקטנים, אך עדיין המועסקים במפעלי האלקטרוניקה הגדולים משתכרים בממוצע בערך פי שניים מהמועסקים במפעלים הקטנים בענף זה..." (עמ' 193-194)

 

 

 

במחקר "השפעת תשלום מראש על אשפוז":

"לוח 1 מפרט את מספר הניתוחים השנתי הממוצע בשנתיים לפני השינוי ובשנה שלאחריו... בולט הגידול הדרמטי במספר הניתוחים של השתלת מפרקים וניתוחי לב. בניתוחי עדשה חלה ירידה במספר הניתוחים שנעשו... לוח 2 מציג את אורכי האשפוז הממוצעים בבית החולים לפני השינוי ואחריו ואת שיעורי השינוי. הממוצעים הם גולמיים, אך שיעורי השינוי נאמדו מניתוחי הרגרסיה (מרוכזים בנספח א'), והם מותאמים להרכב גיל ומין של המאושפזים, לזהות בית החולים המבצע ולהרכב סוגי הניתוחים בכל פעולה... בכל הפעילויות חלה ירידה באורך האשפוז הממוצע בבית החולים... בהשתלת מפרקים ובניתוחי עדשה הירידה הסתכמה בכ-18%." (עמ' 244)

 

 

דיון

לאחר פרק הממצאים מגיע תורו של פרק הדיון. פרק זה עוסק בפירוש תוצאות המחקר האמפירי ובהערכתן תוך בדיקת התאמתן להשערות המחקר שהוצגו במבוא. הדיון מתייחס בדרך-כלל לארבעה היבטים:

 

1.

סיכום תוצאות המחקר. הסיכום בודק את מידת ההלימה בין ממצאי המחקר

 

להשערות שהועלו בראשיתו. מובן מאליו שכאשר ההלימה רבה, חלק זה יכול להיות קצר ותמציתי. לעומת זאת, כשיש פער או סתירה בין ההשערות לממצאים, נחוץ להסבירם.

2.

בחינת הדמיון או השוני בין ממצאי המחקר הנוכחי לממצאיהם של מחקרים

 

אחרים. אם יש פער בולט בין הממצאים, יש לנסות להסביר אותו ולזהות את שורשיו.

3.

מסקנות והשלכות תאורטיות ומעשיות העולות מן המחקר. יש לעמוד על

 

ההשלכות והמסקנות העולות בבירור מממצאי המחקר, תוך התחשבות בהליך המחקר. יש להימנע ממסקנות ספקולטיביות שאינן מבוססות די הצורך.

4.

דיון במגבלות המחקר. יש לציין מגבלות הקשורות באוכלוסיית המחקר, בשיטת

 

המחקר ובגורמים נוספים העלולים להשפיע על מהימנות הממצאים, על תוקפם ועל אפשרות ההכללה של התוצאות.

 

דוגמאות (מן המחקרים שהוצגו לעיל):

 

 

במחקר "שאיפות תעסוקתיות":

"אחד הממצאים המרכזים במחקר הוא שרוב הסטודנטים לחשבונאות מעדיפים להשתלב בחברות, בתפקידי ניהול פיננסי, על פני השתלבות במשרדים לראיית חשבון. מגמה זו מתחזקת במיוחד בין הסטודנטים שהחלו את התמחותם. השאיפות התעסוקתיות של הסטודנטים לחשבונאות מלמדות שהביקוש ללימודי חשבונאות גבוה, אך לא רק בשל היותם מסלול הכשרה להשתלבות מקצועית במשרדים לראיית חשבון. הם גם השקעה שמקנה יתרון בהשתלבות מיידית, או לאחר צבירת ניסיון במשרדי רואי חשבון, בתפקידים בתחום הכלכלי והניהול הפיננסי, בתעשייה ובעסקים. אלה התפקידים הנחשקים כיום. ההתפתחות הכלכלית בישראל ותהליכי הגלובליזציה של חברות ישראליות הביאו בעקבותיהם גידול בהזדמנויות התעסוקתיות בסקטור העסקי לבעלי הכשרה וניסיון בתחום החשבונאות...

 

אחת המסקנות העולות ממחקר זה היא שתכניות ההכשרה בחשבונאות צריכות להיות מודעות לתפקידן. הן מכשירות רואי חשבון שתפקידם מתרחב מעבר לתחומים המסורתיים, במיוחד במשרדים הגדולים המציעים ללקוחותיהם מגוון שירותים בתחומים ארגוניים, כלכליים ועסקיים. כמו כן, הן מכשירות עתודות מקצוענים שמייעדים עצמם לעבוד בתפקידים כלכליים וניהוליים במגזר העסקי. שני מסלולי הקריירה מחייבים הכשרה מתאימה." (עמ' 137-138)

 

 

 

במחקר "מיתוסים לגבי מפעלים קטנים":

"...התמונה המעניינת שהתקבלה הצביעה על התופעות הבאות: אמנם מפעלים קטנים יוצרים תוספת תעסוקה, אך פחות מאשר המפעלים הבינוניים והמפעלים הגדולים... נתונים על היכולת הנמוכה יחסית והתפקוד הנמוך של מפעלים קטנים ובינוניים אינם אופייניים רק לישראל... כדאי לזכור כי גם אם יש מגמה של מעבר מתעסוקה במפעלים גדולים (גם אם יש בהם חסרונות מוכרים) לתעסוקה במפעלים קטנים, אין במגמה הצפויה יתרונות גדולים, לא למשק הישראלי בכלל ולא למועסקים בפרט. המפעלים הקטנים אינם "יצרני תעסוקה" בהיקפים גדולים, אך לעומת זאת הם "יצרני תחלופה" בהיקפים גדולים. יתר על כן, נראה כי במפעלים בינוניים וגדולים תנאי התעסוקה, ההגנה המשפטית, השכר ואף התפוקה טובים יותר מאשר במפעלים הקטנים. בהקשר זה רצוי אולי לבחון שנית, ובעין מאוד ביקורתית, גם את ההדגשה הרבה והעידוד הכספי והמוסרי הניתן ברוחב לב לעצמאיים ולעסקים קטנים..." (עמ' 197-199).

 

 

 

 

במחקר "השפעת תשלום מראש על אשפוז":

"... הממצאים שהובאו לעיל מעידים כי בניכוי השפעת שינויים בהרכב הגיל והמין של המנותחים, סוגי הניתוח ובית החולים המנתח, האשפוזים שבוצעו במהלך השנה לאחר יולי 1990 היו קצרים יותר באופן ניכר מאשר אלה שבוצעו במשך בשנתיים הקודמות. הקיצור בשהייה במחלקות המאשפזות וטיפול נמרץ והתאוששות היה חריף עוד יותר. בניתוחי לב חלה עלייה תלולה בהכנסות בית החולים. בהשתלות מפרקים חלה עלייה מתונה, בעוד שבניתוחי עדשה חלה ירידה תלולה בהכנסות ליום אשפוז ולאשפוז... ייתכן כי זו אחת הסיבות לכך שמספר ניתוחי הלב והשתלות מפרקים עלה ב-43%-55% ומספר ניתוחי ומספר ניתוחי העדשה ירד ב-12%. בעוד שסיכויי התמותה במשך האשפוז ובמשך השנה שלאחר השחרור לא השתנו, הסיכויים לאשפוז חוזר היו גבוהים יותר במידה ניכרת במשך השנה שהחלה ביולי 1990. ממצאים אלה תואמים את הניבויים הקלאסיים באשר לתוצאות מהנהגת תשלומים פרוספקטיביים לבתי חולים..." (עמ' 247)

 

 

 

 

 

השערת המחקר היא השערה לגבי אופי הממצאים או הקשרים בין המשתנים,

 

המבוססת על הספרות המחקרית הקיימת ונבדקת במחקר הנוכחי. גם אם ההשערה מופרכת במחקר, אין בכך כדי לגרוע או לפגוע בטיב העבודה.

נ' דנציגר, י' עדן, "שאיפות תעסוקתיות של סטודנטים לחשבונאות", רואה החשבון,

 

כרך מ"ט, חוברת 2 (426) (אפריל 2000), עמ' 129-138.

א' גלין, "מפעלים קטנים – הצד השני של המטבע", רבעון לכלכלה, שנה 46, חוברת

 

1/99, (מאי 1999), עמ' 186-199.

ע' שמואלי, א' ישראלי, "השפעת הנהגת תשלום מראש לאשפוז לבתי החולים

 

הכלליים על מאפייני האשפוז", רבעון לכלכלה, שנה 47, חוברת 2/00, (אוגוסט 2000), עמ' 239-249.