מגילת ישעיהו מקומראן
מגילת ישעיהו (כתב-יד א') היא אחת משבע המגילות הראשונות שנתגלו בשנת 1947 במערה סמוכה לחורבת קומראן, בחוף המערבי-הצפוני של ים-המלח. מכלל 200 המגילות המקראיות ו-700 המגילות האחרות שנתגלו באזור, מגילה זו היא השנייה באורכה (734 ס"מ) ומן המשומרות ביותר, היחידה שכוללת ספר במלואו (ס"ו פרקים), ומן הקדומות שבמגילות: זמנה הוא 125 לפני הספירה. היא קדומה באלף שנים לכתבי-היד הקדומים ביותר של המקרא שהיו בידינו עד שנתגלו המגילות. נוסח הכתוב קרוב לנוסח המסורה שהתבקע במִצחָפים (=קוֹדֶקסים, דפים כרוכים) ימי-ביניימים, כדוגמת "כתר ארם-צובא", ושלא כרוב המגילות המקראיות, היא מתייחדת בכתיב "עממי", מלא שבמלא, ויש בה כדי ללמדנו כיצד הגו את העברית בימי הבית השני. |
במרכז סיורנו - הדרכה אודות מגילת ישעיהו, המגילה המקראית השלמה ביותר שנמצאה אי פעם, ואחת מן האוצרות הארכיאולוגיים החשובים ביותר בעולם. ד"ר רויטמן יחייה עבורנו את מגילת ישעיהו ואת התקופה הסוערת שבה חוברה, את מגילות מדבר יהודה ואת משמעותם של הממצאים האלה בתולדות עם ישראל. זאת הזדמנות נדירה לראות את שני החלקים הארוכים ביותר של המגילה ובהם חזון השלום של הנביא ישעיהו "וכתתו חרבותם לאתים..." (פרק ב': ג). ילוו את התצוגה חפצים ארכיאולוגיים מימי הנביא (המאה ה-8 לפני הספירה) המדגימים את חזונו, ובהם חרב-מגל מכופפת וכלים חקלאיים. |
"היכל הספר" הוא משכנן של מגילות מדבר יהודה, של ממצאים ארכיאולוגיים מקומראן ושל כתבי-יד נדירים של התנ"ך. המבנה נחשב הישג אדריכלי ברמה בינלאומית, ומהווה מוקד עניין בזכות עצמו. נחווה את עוצמת ההיכל הנוצרת משילוב המוצגים הייחודיים שבו עם עיצובו האדריכלי הייחודי והסמלי, כשהתוצאה היא - תחושה של קדושה ושל שגב בהיכל. ניחשף לסיפורם של בני כת מדבר יהודה, נשמע על חיי היום-יום שלהם ועל האידאולוגיה שבבסיס חייהם, אשר לפיה הקהילה כמוה כמקדש רוחני. הדבר משתקף במגילות מדבר יהודה המוצגות בליבת ההיכל. |
נצפה בדגם מוקטן של ירושלים בימי בית שני, שהועתק למוזיאון בשנת 2006. השחזור מציג את ירושלים בשנת 66 לספירה, בשיא תפארתה לפני שחרבה, כשהיא משתרעת על שטח של 1,800 דונם. דגם מוקטן זה של העיר נבנה ביוזמת בעל מלון "הולילנד" לזכר בנו יעקב שנפל במלחמת העצמאות. הוא מתבסס על תיעוד ספרותי אודות ערים עתיקות אחרות שנחשפו ברחבי האימפריה הרומית מתקופת בית שני ועל תגליות ארכיאולוגיות שהתגלו בחפירות שבוצעו בירושלים עצמה. |
במהלך ביקורנו ב"היכל הספר", נצפה בסרט "מקדש אדם" - סרט עלילתי דרמטי על כת מדבר יהודה, המגולל את סיפורם של שלושה צעירים יהודים, שחיו בארץ ישראל בשלהי ימי בית שני - לבטיהם, מצוקותיהם ותקוותיהם. |
מוזיאון אמנות האסלאם
המבקר במוזיאון לאמנות האסלאם, שנפתח מחדש לאחר שיפוצים נרחבים, זוכה לצפות באחד האוספים העשירים והמייצגים ביותר בעולם של אמנות האסלאם. התצוגות מתמקדות באדריכלות ובחפצי קישוט, מן המאה ה-7 ועד לימינו, ומקיפות מרחב גיאוגרפי עצום - מספרד, במערב ועד להודו ואף מעבר לה, במזרח. |
תצוגת השעונים
ב-16 באפריל 1983, באישון לילה, נפרץ אולם השעונים במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, ומחצית מאוסף השעונים הנדירים ויקרי הערך, שהוצגו בו, נשדדו. רבים מהשעונים הוחזרו לפתע בשנת 2006. אוסף השעונים הנודע של סר דיוויד סלומונס, המוכר בעולם כולו, הכיל במקורו 200 שעונים. האוסף החשוב נבנה על בסיס ידיעותיו הנרחבות של סר סלומונס שהיה מומחה בעל שם עולמי בתחום השענות. הקבוצה החשובה והמיוחדת ביותר באוסף היא קבוצת השעונים פורצי הדרך שיצר השען אברהם לואיס ברגה (1823-1747), שהשפיע השפעה מכרעת על תולדות השענות המודרנית והיה ממציאם של חידושים טכנולוגיים רבי-חשיבות בעולם השענות. רוב השעונים שהוחזרו הם מעשה ידיו של ברגה, לרבות שעון מס' 160, המכונה "מארי אנטואנט". |
את השעון המפורסם הזה הזמין קצין ממשמר המלכה הצרפתית. שום הגבלה של זמן או של תקציב לא הוטלה על ייצורו. 40 שנה טרח עליו יוצר השעון, מ-1783 ועד 1823, שהיתה גם שנת מותו, במלאכת מחשבת קפדנית ומדוקדקת שהושלמה שנים רבות אחרי מות המלכה (1793), שלה הוא נועד. ברגה שילב בשעון המופלא הזה לא רק את כל החידושים הטכנולוגיים שהיו ידועים בשעת ההזמנה, אלא גם את כל החידושים שהמציא ב-40 שנות עבודתו עליו. השעון, שנחשב ליצירה המסובכת ביותר בעולם השעונים, עולה עד היום על טובי השעונים הדיגיטליים. הוא משתייך לקבוצת שעוני הפרפטואל, שעון כיס תמידי המתכוונן בעצמו, שהוא מעין מחשב מכני המחזיק קובצי מידע של שניות, דקות, יום ולילה, ימי השבוע, החודש והשנה והמתאים את עצמו לשנה רגילה ולשנה מעוברת. |
לצד קבוצת ברגה, יש באוסף השעונים של סר דיוויד סלומונס קבוצה של שעוני "אוטומטה" וכן תיבות מוזיקליות, עשויות זהב ומעוטרות בציורי אמייל, בפנינים ובשיבוצי יהלומים, שיצרו אמנים ידועי שם במאה ה-19, בעיקר בשוויץ. עוד באוסף: מבחר מכשירים מדעיים כמו מצפנים ברומטריים, שעוני שמש וטלסקופים מן המאות ה-17 עד ה-19 וכן קבוצה מעניינת של שעונים שיוצרו באירופה במאה ה-18 עבור השוק התורכי. |
מועד/מקום
יום שישי, ז בתמוז תשס"ט, 26 ביוני 2009
ההתכנסות: בחניון 'חנה וסע', דרך חיפה
(סמוך לתחנת רכבת צפון), תל-אביב
שעת ההתכנסות: 07:45 בדיוק
שעת חזרה משוערת: 15:00 |
תשלום
המחיר: לחבר האגודה ובת/בן הזוג - 105 ש"ח למשתתף
המחיר למי שאינו חבר/ה: 115 ש"ח
המחיר כולל: הסעה, הדרכה, כניסות למוזיאון ישראל ולמוזיאון לאמנות האסלאם
ניתן לשלם בצ'ק
אפשר לשלם בכרטיס אשראי באתר: www.openu.ac.il/museums
או להירשם בטלפון 3337*
תינתן עדיפות לחברי אגודת הבוגרים ובנות/בני זוגם
|
|
