בור המים הראשון: ילדות בבית לחם ג'ברא אבראהים ג'ברא
	ממקום מושבו בבגדאד וממרחק של למעלה מחמישים שנה, מצליח ג'ברא אבראהים ג'ברא לשחזר תמונות וחוויות מילדותו בבית לחם של שנות העשרים, עיירה שהיתה אז, חברתית ותרבותית, לא יותר מכפר גדול. ג'ברא נולד להורים עניים מרודים, וחוויות הסבל והעוני שעברו עליו ועל בני משפחתו תופסות נתח מרכזי בסיפור חייו. אביו של ג'ברא היה פועל קשה יום שפירנס את משפחתו בסיתות אבני בניין. חוויות ילדותו של המחבר הצטמצמו במרחב הצר שבין בית המשפחה לבית ספרו, בקרבת כנסיית המולד והרחבה שלפניה. את העולם הצר כביכול הזה פורש ג'ברא לפנינו בכישרון של יוצר שמבטו המפוכח ולבו החם חוברים להמחיש לנו את המירקם העשיר של המקום הזמן והחברה. גם ירושלים, שאליה הוא עובר עם משפחתו לאחר זמן, זוכה לתיאורים מדויקים, מלאי הומור וחמלה. במבט חודר וביקורתי שנמנע מחריצת משפט, בלב אוהב אך בכתיבה אנינה ומאופקת, מצליח ג'ברא להחיות בשבילנו את חיי הדלות, את
היחסים המורכבים בתוך המשפחה ובין משפחה לסביבתה, את התרבות והפוליטיקה של התקופה, ואולי יותר מכל - את נופי פלסטין שהיתה ואיננה. קולמוסו של ג'ברא, האמן הרב-תחומי, מפליא לתאר את חוויות הילדות בכישרון של מי שמיטיב לשלוט בצבעים, בצלילים, ובדקויות טבע האדם. לפנינו יצירה אוטוביוגרפית שופעת עדינות וכנה, שזורה הומור וחן שמושכים את לב הקורא מפרק לפרק בקלילות, כאילו צפה בסרט מרתק. ג'ברא אבראהים ג'ברא (1994-1920) היה יוצר רב כישרונות. מלבד השירה , הסיפורים הקצרים והרומאנים שהוציאו לו מוניטין, הוא נוגד גם כחוקר ומבקר ספרות, וכמתרגם מיומן מאנגלית (בין השאר תירגם את שקספיר לערבית). בין פרסומו נמצא גם מאמרים ומחקרים העוסקים במוסיקה, בציור, ובאמנויות אחרות. ציור ומוסיקה לא היו לו רק מושא למחקר ולביקורת, אלא תחומים שיצר בהם בעצמו, והדבר ניכר היטב בפרוזה ובשירה שכתב.