בין דימונה לוושינגטון המאבק על פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל 1960- 1968 זכי שלום
	בחודש דצמבר 1960 נחשפה באורח דרמטי פעילותה הגרעינית של מדינת ישראל. עיתוני העולם סיפרו לקוראיהם כי זה שנים ישראל פועלת בחשאי, בשיתוף פעולה עם צרפת, להקמתו של כור גרעיני רב עוצמה בדימונה. פרויקט רחב מימדים ורב עלויות זה, כך דווח, נועד להעניק לישראל 'אופציה גרעינית', שאופייה ויעדיה המדויקים לא היו נהירים. מאז לא ירד הנושא מסדר היום העולמי. הספר בין דימונה לוושינגטון מציב נדבך חשוב וחדשני בהבנת המהלכים שהובילו לפיתוחה של האופציה הגרעינית בישראל. בהסתמכו על מקורות ראשוניים, שטרם נחשפו ברבים, המחבר מתאר בשפה בהירה וקולחת את 'דרך הייסורים' הארוכה והמפותלת שהובילה את מדינת ישראל לאחד ההישגים המדיניים-האסטרטגים-המדעיים הגדולים ביותר מאז הקמתה - פיתוחה של האופציה הגרעינית.
ספרו של זכי שלום מציג באור חדש את הדיאלוג הישראלי-אמריקני בשאלת פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל. על בסיס ראיות מוצקות המחבר שולל את הסברה הרווחת כי הממשל האמריקני היה מאוחד בהתנגדותו 'לפרויקט דימונה'. מן המחקר עולה כי חוגים רחבים ורבי עוצמה בממשל האמריקני סברו שלארצות הברית יש אינטרס לאפשר לישראל, ולו בעקיפין, לפתח אופציה גרעינית על בסיס של הבנות מגבילות. בבד בד הספר מזים את הטענות המקובלות, ולפיהן פיתוחה של האופציה הגרעינית בישראל נעשה כמחטף של ההגנה המדינית-בטחונית בראשות דוד בן גוריון וממשיכי דרכו - לוי אשכול וגולדה מאיר. נהפוך הוא: ישראל, קובע המחבר, היא אולי המדינה היחידה בעולם שמראשית הדרך התנהל בה דיון אינטנסיבי בדבר יעילותה וכדאיותה של האופציה הגרעינית. ד"ר זכי שלום הוא חוקר בכיר במכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן- גוריון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים בסוגיות הנוגעות למדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל וליחסיה עם העולם הערבי והמעצמות הגדולות.שני ספריו האחרונים David Ben-Gurion, the State of Israel, and the Arab World, 1949-1956 (2002); The Superpowers, Israel and the Future of Jordan, 1960-1963: The Perils of the pro-Nasser Policy (1999) יצאו לאור בהוצאתSussex Academic Press בבריטניה וזכו לתהודה רבה ולביקורות מרשימות.