אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004

עקיבא אלדר, עדית זרטל



אדוני הארץ

שלושים ושמונה שנים אחרי הניצחון הצבאי המזהיר של יוני 1967, כשבעקבותיו החלו יהודים להתנחל בשטחים הכבושים, ישראל היא חברה שפירות הניצחון הרעילו אותה. ההתנחלויות היהודיות בשטחים והכיבוש הצבאי הנמשך בגינן, שינו ללא הכר את החברה בישראל, את הצבא, את הכלכלה, את השפה, את דיוקנה  ואת מעמדה בעולם. הם הפילו ממשלות בישראל, גרמו לרצח ראש הממשלה, והביאו את הדמוקרטיה הישראלית ואת התרבות שלה אל עברי פי תהום. אולם התפתחותן של ההתנחלויות לא הייתה אפשרית בלעדי הסיוע המסיבי שקיבלו ממנגנוני המדינה, בלי ההכשר המשפטי שזכו לו, וללא קשרי התועלת והחיבה שנרקמו בין המתנחלים לבין צמרת הצבא. בניין ההתנחלויות וטיפוחן נעשו כל השנים בסמכות וברשות, וביוזמתן ובעידודן של ממשלות ישראל לדורותיהן.

   

חשבון ההתנחלויות המלא טרם נעשה. איש לא נתן עד היום דין וחשבון על מעורבותו בפרשת ההתנחלויות. מפני שזולת היותה של החברה הישראלית דמוקרטית, אנושית ורציונאלית פחות, ולעומת זאת גם ענייה, מפולגת, ורוויה יותר שנאה ומחלוקת בשל ההתנחלויות, חיי הרוב המכריע של הישראלים נמשכו באין מפריע בעוד ההתנחלויות כובשות את מדינת ישראל מזה והורסות את הפלסטינים מזה.

 

הספר אדוני הארץ הוא ניסיון ראשון לעקוב אחר סיפור ההתנחלויות כולו, האידיאולוגי, הפוליטי, החברתי, והתרבותי, ואחר הקשר המורכב שלו עם מדינת ישראל. הספר משרטט את המהלך הכפול, של תנועת ההתנחלות מזה, החדורה מיומה הראשון תחושה של שליחות דתית לאומית קדושה, ושל כניעתם של מוסדות המדינה נוכח הכוח המשיחי שפרץ אל המרחב הציבורי מזה. זה סיפור עצום; מורכב, סמוי וחמקמק בשנותיו הראשונות, פראי, טרגי, וכל- נוכח ככל שהשנים נקפו. זה סיפור ידוע מאוד וגם עלום מאוד. מטרת מחבריו של הספר היא לחשוף את מה שניסו להסתיר מאיתנו, או שלא רצינו לראות, במשך שנים, ולהעלות את הנושא לדיון ציבורי מושכל יותר דווקא בעת הקריטית הזאת להתנחלויות, ויותר מכך, לישראל.

 

בדיון המסעיר, המעמיק והמלומד שהוא מביא, אדוני הארץ הוא ספר מרגיז וטורד שלווה, אך גם חשוב וחיוני לכל אזרחית ואזרח מודאגים בישראל.

 

עדית זרטל, היסטוריונית וחוקרת תרבות, מלמדת במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היתה ממקימי כתב העת זמנים והעורכת שלו בשנים 1996-1970, לימדה באוניברסיטאות בארצות הברית ובצרפת. פרסמה מאמרים וספרים רבים בתחומי המחקר שלה הקשורים בשואה, בציונות ובישראל. ספרה האומה והמוות (2002) פורסם בגרמנית ובצרפתית, ויראה אור באנגלית (Cambridge University Press 2005) ובקטלאנית. קובץ מאמרים של חוקרים ישראלים בעריכתה, חנה ארנדט - חצי מאה של פולמוס, ראה זה לא כבר אור (הקיבוץ המאוחד 2004) ועתיד לראות אור באנגלית.

 

 

עקיבא אלדר הוא בעל טור ופרשן מדיני בהארץ וחבר הנהלת העיתון. מאמריו ופרשנויותיו מתפרסמים בכלי תקשורת בארץ ובעולם. הוא מחבר הספר מארב ירושלמי: המהלכים להעברת שגרירות ארצות-הברית לבירה (יחד עם נמרוד גורן, בהוצאת מכון ירושלים 2003). בסוף שנות השישים היה קצין מטה במפקדת יהודה ושומרון. בתפקידו ככתב קול ישראל בשנות השבעים סיקר את מפעל ההתנחלויות, וכפרשן פוליטי הוא מלווה מקרוב נושא זה.