אנציקלופדיה של הסיפור היהודי: סיפור עוקב סיפור עורכים: יואב אלשטיין, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי
	סיפור עוקב סיפור הוא פרסום ראשון בסדרת תימה, שיוחדה לחקר גלגוליהם של סיפורים בספרות עם ישראל לדורותיה, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. לספר שני חלקים. החלק הראשון כולל מאמר מתודולוגי מקיף הסוקר את שיטת העבודה ה'תימטולוגית' בספרות עם ישראל ושישה מאמרי יישום מחקריים של המתודה. החלק השני, 'ערכים', כולל תשעה ערכים ראשונים של האנציקלופדיה. קבוצת ערכים זו היא דוגמה למוצר היעד של המחקר התימטולוגי בספרות עם ישראל. הספר בכללו הוא פרי מחקר ממושך במסגרת פרויקט התימטולוגיה המנוהל ע"י יואב אלשטיין, אבידב ליפסקר ורלה קושלבסקי באוניברסיטת בר-אילן. הצור ך המדעי בכינונו של תחום מחקר חדש זה והיוזמה להפעלתו החלו בשיחות שניהל י' אלשטיין בראשית שנות השמונים עם חוקר הפולקלור חיים שוורצבאום ועם העורכים והכותבים של הערכים האנציקלופדיים ל- Encyklopedie des Marchen באוניברסיטת גטינגן שבגרמניה.
האנציקלופדיות הבין-לאומיות הכירו בנחיצותה של אנציקלופדיה של חומרי סיפור יהודיים, אולם לשם ייסוד מפעל כזה נתבעה מתודה חדשה שתתאים לאופי הרב-גרסאי, הרב-לשוני והרב-דורי של הסיפורת היהודית. מתודה זו נתגבשה בעבודת מחקר תאורטית שנעשתה במהלך שנות השמונים של המאה ה-20, תחילה בידי יואב אלשטיין ואחר כך גם בידי אבידב ליפסקר. מתודה זו כונתה, 'תימטולוגיה של הסדרה ההומוגנית', ולפי תפיסתה ומושגיה נכתבה בהדרכת י' אלשטיין וי' פרידלנדר עבודת דיסרטציה ראשונה על התימה 'פטירת משה'. המחברת, רלה קושלבסקי, גם עיצבה קודם לכן את הסדרה 'שלמה ואשמדאי' כערך אנציקלופדי ניסויי ראשון. חלקו הראשון של הספר מעיד, כאמור על הפעילות המתודית. מאמר הפתיחה בחלק זה של הספר מציג דיון מפורט במושגי המתודה, הנחות היסוד התרבותיות והתאורטיות שלה ומגעה עם תאוריות משיקות בתחום הספרות המשווה וחקר הספרות העממית. המאמר 'יוסף מוקיר שבת', שכתבו מחברי המאמר המתודי, מציג מקרה מבחן קלאסי ומשמש השלמה כחטיבה אחת עם המאמר המתודי. כל המאמרים העוקבים מעלים סוגיות נוספות מן המתודה ומציעים דרכי פענוח, כל אחד אגב עיון צמוד-טקסטים בתימה אחת על מכלול גרסאותיה וגיווניה. מאמרו של י' אלשטיין מטפל בתימה 'בת המלך הכלואה במגדל', הסתעפויותיה בתרבות היהודית ושורשיה בתרבויות קדומות. מאמרו של א' ליפסקר עוסק בקונפיגורציה מוטיפית של הילת הצדיק וגילומיה בסדרות תימטיות שכנות. רלה קושלבסקי בודקת במאמרה על פטירת משה רבינו את דרכי העיצוב המבניים של 'גניזת הצדיק', ושני המאמרים האחרונים מאת אריאלה קרסני ויפה ברלוביץ עוסקים בסוגיות עקרוניות של עריכה ואיסוף של תימות תחת גג אנתולוגי אחד, מן ההיבט של המתודה התימטולוגית. החלק ראשון משקף אפוא את העיונים המתודיים ואת מהלכם של השיקולים בעצם תנועתם, קרי ה"אנרגיה" של המחקר, ואילו החלק השני של הספר מייצג את היעד הסופי, ה"ארגון" של המחקר: האנציקלופדיה. ראשי הפרויקט והמערכת של האנציקלופדיה מצאו כי ניתן להעמיד כחמש מאות ערכים אנציקלופדיים ולתרום בכך תרומה מכריעה בחשיבותה להבנת אוצר הדימויים החזותיים, התרבותיים והאסתטיים של הסיפורת היהודית לדורותיה. בחלק זה הובאו תשעה ערכים שקצתם באים ממקורות האגדה והמדרש וקצתם מימי הביניים.