חדש על המדף


הקוראן

 תרגם מערבית אורי רובין


הקוראן

 

בתרגום המוצע בזה שמרתי ככל האפשר על המבנה הטקסטואלי של המקור, אבל בשל נטייתו של הקוראן לדבר במרומז ובמעומעם, נאלצתי פה ושם להוסיף מילים בין סוגריים, ובעיקר הוספתי דברי הסבר בהערות השוליים... 

 

פירושי הקוראן

הקוראן זכה לשלל פירושים שחוברו על-ידי המוסלמים לאורך הדורות... בחירתי הודרכה בעיקר על- ידי השאיפה ליצור נוסח עברי שישקף את הפירוש המקובל ביותר בעיני מפרשי הקוראן המוסלמים.

תרגומי אינו שואף אפוא להיות "אותנטי", כלומר למסור את משמעותו "המקורית" של הקוראן. כל מטרתי היא למסור את תמונתו של הקוראן בעיני המאמינים... ובחרתי להשתמש בעיקר בקבצי הפרשנות האלה: התפסיר של אבו אללית' אלסמרקנדי...; זאד אלמסיר מאת עבד אלרחמאן אבן אלג'וזי ...; התפסיר של אלביצ'אוי...; תפסיר אלג'לאלין, מאת ג'לאל' אלדין אלמחלי ... וג'לאל אלדין אלסיוטי...

 

 

פסוקים ופסקאות

תרגומי מבוסס על גרסת הקוראן המקובלת במהדורות המודפסות בנות ימינו, זו הקרויה גרסת חפץ (מת 796) מפי עאצם (מת 744). חלוקת הפסוקים בגרסה זו נשמרה בקפידה, ואולם הרשיתי לעצמי לחלק את הטקסט לפסקאות שאינן קיימות במקור, וזאת כדי להקל על להבין את השתלשלות העניינים...

 

מונחים ערביים

כמה שמות עצם ערביים שהפכו להיות מונחים שגורים הושארו כצורתם (כגון, זכאת, חניף), ואולם כל מונח ערבי שניתן היה לתרגמו, תורגם. אסלאם תורגם כ"התמסרות"... בכל המקרים הללו ניתנה צורת המקור הערבי בהערת שוליים. 

 

השמות הפרטיים

שמותיהם של גיבורים מקראיים ניתנו כצורתם העברית, משה ולא מוסא... ואולם שמות ערביים שאין להם מקבילה במקרא... הושארו כצורתם.

 

ההערות

מספר הערות השוליים תואם את מספרי הפסוקים שאליהן הן מתייחסות. כל הערה מופיעה בדרך כלל בתחתית העמוד שבו מסתיים הפסוק הנדון, גם אם הפסוק מתחיל בעמוד הקודם...

 

כתיב וניקוד

נקטתי בכתיב המלא חסר הניקוד בתוספת ניקוד מסייע במקומות בהם הוא נחוץ כדי למנוע אי הבנה. ואולם שמות הפרקים ניתנו תמיד בכתיב חסר ובניקוד מלא.

 

תעתיק

שמות ומונחים המופיעים בגוף הטקסט ניתנו בתעתיק מדויק (כגון קראן, מחמד, קריש, או רמצ'אן), אבל בהופיעם בהערות השוליים הם ניתנו בכתיב מלא (קוראן, מוחמד, קוריש), או בכתיב המקובל (רמדאן)...

 

מפתח העניינים

בניגוד למקרא ולברית החדשה, הקוראן נחשב ליצירתו של אדם אחד ויחיד - הנביא מוחמד... זוהי אכן יצירה הומוגנית מבחינת המבנה הספרותי שלה... המכנה המשותף לכל העניינים הוא המאבק להשלטת האמונה בה' ובמוחמד נביאו. אין שיטתיות במעבר מנושא לנושא... מפתח העניינים המופיע בסוף התרגום יסייע לקורא למצוא את דרכו במבוכי הקוראן.