לימודים אקדמיים >> מחלקות אקדמיות >> המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה >> לקראת תואר שני בפסיכולוגיה >> מכתב אל הסטודנט

אל: הסטודנט הוותיק במסלול לימודי פסיכולוגיה

שלום רב,

מספר לא מבוטל של בוגרי האוניברסיטה הפתוחה התקבלו לאוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב, לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת בן גוריון לתואר שני במגמות השונות, ללא השלמות כלשהן. המועמדים שבאים מהאו"פ נבחנים על פי אותם קריטריונים ואמות מידה כמו בוגרי אוניברסיטאות אחרות והבוגרים שמתקבלים מציינים, שוב ושוב, שהרקע שאתו הם באים אינו נופל כהוא זה מהרקע של הבוגרים האחרים.

כדי להגיש מועמדות ללימודי תואר שני עליכם לדעת את הפרטים הבאים:

א. יש להגיש את המועמדות לשנה מסוימת (תשס"ד) בסביבות ינואר - פברואר של שנה קודמת (תשס"ג). באופן טבעי מרבית המועמדים (ודאי אלו שמגיעים מאוניברסיטאות אחרות) עדיין לא סיימו לימודיהם בשלב הגשת המועמדות וזה דבר מקובל.

ב. כל אוניברסיטה דורשת נתונים שונים במידת מה אך המשותף לכולם הוא מידע על מצב הלימודים בתואר הראשון והמלצות שונות, בין השאר משני אנשי אקדמיה בכירים (מדרגת ד"ר ומעלה).

ג. לקראת שנת הלימודים תשס"א הוחלט על מבחן מיון ארצי למיון מועמדים לתואר שני בפסיכולוגיה. כל מחלקה לפסיכולוגיה חופשית להחליט על משקל ציון המבחן ביחס למידע הנוסף שיש על כל תלמיד (ציון ב.א., המלצה וכדומה). פרטים על המבחן ב"מבחן קבלה ללימודים תואר שני בפסיכולוגיה".

ד. לגבי מצב הלימודים בתואר ראשון - יש לתת מידע על פירוט הציונים והממוצע בנפרד לגבי החוג לפסיכולוגיה והחוג השני, אם היה כזה. מכיוון שבאוניברסיטה הפתוחה השיטה שונה, מקבלים אלו שרוצים להגיש מועמדות לתואר שני טופס מצב קורסים עם מכתב נילווה שמציין את פירוט הקורסים בפסיכולוגיה ובמתודולוגיה (המקבילה לפירוט של החוג לפסיכולוגיה) והממוצע שלהם (קורסים בחוג השני או קורסים שאינם בפסיכולוגיה כאשר מדובר בתואר חד-חוגי) ואת פירוט הקורסים האחרים ואת הממוצע שלהם (המקבילה לחוג שני) ואת הממוצע המשותף, הכללי. מכתב זה (שבקשה עבורו תופנה למזכירת הוועדה לאישור לימודים) מספק את האוניברסיטאות. לגבי אותם קורסים לגביהם עדיין אין למועמד ציון, נכתב לצידם "בלימוד" או "יילמד בסמסטר השני". כפי שידוע לכם, נדרשים ממוצעים מאד גבוהים כדי להתקבל לתואר שני והתחרות גדולה ביותר. הביקוש רב מההיצע.

ה. לגבי ההמלצות - את ההמלצות שולח הממליץ ישירות לאוניברסיטה שאליה נרשמים בטפסים מיוחדים שעל המועמד להעביר לממליץ. טפסים אלו כוללים שאלות מאד ספציפיות לגבי המועמד שרק הכרות אישית יחסית ממושכת מאפשרת לענות עליהן. כמו בכל אוניברסיטה, אך במיוחד אצלנו, אין לסגל הבכיר (ד"ר ומעלה) קשר שוטף עם הסטודנטים שמאפשר הכרות שכזו. קשר כזה קיים לעיתים בין מנחה עבודה סמינריונית לבין תלמיד. בנסיבות אלו יכול המדריך (שהוא בדרך כלל ד"ר באו"פ או באוניברסיטה אחרת) להתרשם מכישוריו המחקריים, האקדמיים ולעתים אף האישיים בצורה ישירה. מאידך גיסא, איש סגל בכיר שנותן הרצאות דרך הלווין ואפילו מתקשר עם סטודנטים בדואר אלקטרוני, לא יכול להתרשם מסטודנט כך שימלא באופן יסודי ואמין את טפסי ההמלצות הנדרשים. בגלל נסיבות אלו אנו ממליצים לסטודנטים שמעונינים להגיש מועמדות לתואר שני להירשם לעבודה סמינריונית במועד הראשון שמתאפשר להם ולהתחיל לעבוד בצמוד למדריך שיוכל בבוא הזמן לתת המלצה. יש נטייה לדחות את העבודות הסמינריוניות לסוף התואר ולכך שתי מגרעות בולטות - א. אין מי שימליץ עליכם; ב. בשלב הגשת המועמדות לתואר שני אין לכם עדיין דיווח על עבודה סמינריונית. מרכיב העבודה חשוב בהתייחסות לרקורד הלימודים של המועמד.

ו. באשר לעבודות הסמינריוניות - כאחת מדרישות התואר בפסיכולוגיה נדרש שעבודה סמינריונית בפסיכולוגיה תהיה עבודה אמפירית שמחייבת ניסוח השערה מחקרית, איסוף נתונים, ניתוח סטטיסטי שלהם והוצאת מסקנות. יכולת מתודולוגית מוכחת היא חשובה כמו גם כתיבת עבודה מסכמת על מחקר אמפירי. מנסיוננו יש סיכוי שההדרכה המלווה תהיה תומכת אם הנושא שיבחר לעבודה יהיה עדכני ומתחומי העניין של מנחה העבודה.

ז. באשר להתנסות מעשית - בשיקולי הקבלה לתואר שני במגמות טיפוליות נלקחות לעתים בחשבון התנסויות קודמות של המועמד בעבודת שדה. המדובר בהתנסויות התנדבותיות של המועמד בבית חולים לחולי נפש, במועדונים של חולים, בער"ן, או בכל מסגרת טיפולית אחרת ובלבד שתלווה בהנחייה של איש מקצוע. התנדבות שכזו במהלך לימודי התואר הראשון (בדרך כלל לאחר לפחות שנה וחצי של לימודים בתחום) תורמת לכל הצדדים: הקליינט נהנה, האחראים על המוסדות השונים מקבלים כוח עזר מלא מוטיבציה ובחינם, והסטודנטים מכירים מקרוב את העבודה המעשית במקצוע ויכולים לקבל החלטות לגבי ההמשך בצורה מושכלת כמו גם לקבל המלצות ממקום ההתנדבות שמתייחסות לצד המעשי והאישיותי של הסטודנט. לסטודנטים השוקלים להירשם למגמה קלינית - האו"פ מציעה מסגרת להתנסות מעשית שכזו (ראו קורס 91410 בידיעון).

ח. יש הטוענים שהתנסות אישית בטיפול פסיכולוגי אף היא מקדמת את הסטודנט שמכיר את התחום "על בשרו" וייעזר בהכרות זו לקבל החלטות לגבי המשך הקריירה שלו. החלטה לגבי התנסות שכזו נתונה, כמובן, לשיקוליו האישיים של כל סטודנט.

ט. שאלות מעשיות באשר לדרכי הגשת מועמדות לתואר שני יש להפנות למחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות השונות. שאלות אחרות הקשורות בלימודי התואר הראשון אפשר להפנות ליועצי הפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה ולמרכזי ההוראה של הקורסים בתחום.

כאמור, הישגים גבוהים בלימודי התואר הראשון הם תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לקבלה ללימודי המשך. אני מאחלת לכם הצלחה בלימודים אלו.

עם זאת, אם הציונים אינם גבוהים מספיק, יש חלופות אחרות לתואר שני בפסיכולוגיה: תעודת הוראה בפסיכולוגיה - כפי שמוצעת החל מתשס"ב על ידי האוניברסיטה הפתוחה, לימודים לתואר שני בקרימינולוגיה או ביעוץ חינוכי במסגרת מחלקות לחינוך, לימודי התנהגות ארגונית או לימודי עבודה במחלקות לסוציולוגיה ובבית ספר למנהל עסקים. בנוסף, אפשר להשלים לימודי עבודה סוציאלית ודרך תחום זה לעסוק בסוג של עבודה טיפולית.

בברכה

פרופ' רות בייט-מרום, המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה.