סטודנטים יקרים,
אנו שמחים להגיש לכם גיליון חדש ואביבי של קצרים או"פטימיים. בגיליון זה משתקפת היטב החשיבות שהאו"פ רואה בפנייה למגוון רחב ככל הניתן של אוכלוסיות. בין הדיווחים השונים תוכלו למצוא כנס להשקת פרויקט לשילוב תלמידי תיכון, ביקור חברי הנהלה במרכז לימוד ערבי ברמת הגולן, מיזם להנגשת לימודים לסטודנטים עם מוגבלויות, כנס לעידוד לימודי מדעי המחשב בקרב נערות בתיכון, סיפורה של מנחה בקבוצת אסירים ועוד. גם בריאיון עם מנהלת מערך הייעוץ וההדרכה בלמידה, רחל שחר, ניכרים המאמצים שמשקיעה האו"פ כדי לאפשר לסטודנטים מכל הארץ, גם כאלה עם קשיים, להתמיד בלימודיהם ולהגיע להישגים.
כמו תמיד, תוכלו למצוא בגיליון מקבץ משלל פעילויותיה של האוניברסיטה כמו גם מידע על מינויים חדשים, על תכניות לימוד חדשות, על קורסים ועל ספרים חדשים.
אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להמשיך לכתוב אלינו.
אביב שמח, ולהתראות בגיליון הבא!

• תואר "בוגר" (B.A.) בחינוך במגמת ליקויי למידה במתכונת דו-חוגית.
• תואר "בוגר" (B.A.) בספרות במתכונת דו-חוגית.

תואר שני בפסיכולוגיה חברתית

התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית נועדה להניח בסיס תאורטי ומתודולוגי איתן עבור המעוניינים לעבוד ולחקור בתחומי הפסיכולוגיה החברתית. הפסיכולוגיה החברתית היא תחום דינמי, והעוסקים בו נדרשים להתעדכן באופן עצמאי בספרות המקצועית המשתנה. התכנית מאפשרת לתלמידים להתוודע למחקר הנעשה בתחום זה, ומקנה להם כלים שבאמצעותם יוכלו להעריך באופן ביקורתי את התוקף ואת האיכות של המחקרים שייקרו בדרכם במרוצת השנים.
לצד קורסים עם דגש תאורטי, התכנית משלבת גם התוודעות להיבטים הישומיים של הפסיכולוגיה החברתית (היבטים ארגוניים תעסוקתיים). למתעניינים בתחומים היישומיים של הפסיכולוגיה החברתית התכנית מציעה ידע, כלים והתנסויות רלוונטיים.
התכנית מציעה שני מסלולים – מסלול מחקרי עם תזה ומסלול ללא תזה.
פרטים נוספים על התכנית, על הקורסים הנלמדים, על תנאי הקבלה, הנחיות לרישום ועוד ניתן למצוא באתר התכנית.

אפיקי מעבר חדשים

• אפיק מעבר לחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה
• אפיק מעבר לחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב
• אפיק מעבר לבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית
• אפיק מעבר למחלקה לסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• אפיק מעבר לבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב

• פרופ' סוניה רוקס מונתה החל מה-1 באוקטובר, 2012 לראש תכנית המוסמך בפסיכולוגיה חברתית.
• פרופ' יצחק דותן מונה החל מה-1 בנובמבר, 2012 לראש תכנית המוסמך במחשבה ביולוגית במקום פרופ' שמעונה גינצבורג.
• פרופ' מירי סורוז'ון מונתה החל מה-1 באפריל, 2013 לדיקן המחקר במקום פרופ' ענת ברנע.
• פרופ' אביבה חלמיש מונתה החל מה-1 בינואר, 2013 לתפקיד ראש ההוצאה לאור האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה.
• ד"ר ישי מעוז מונה החל מה-1 באוקטובר 2012 לתפקיד ראש המחלקה לניהול ולכלכלה במקום ד"ר ניצה גרי.
• ד"ר ניצה גרי מונתה החל מה-1 באוקטובר 2012 לראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה במקום פרופ' יורם עשת.
• פרופ' יורם קירש מונה החל מה-1 באפריל לתפקיד יו"ר ועדת המשנה למדעי הטבע והחיים במקומה של פרופ' מירי סורוז'ון.

תודות למסיימים את כהונתם אשר מילאו את תפקידם נאמנה, וברכות ואיחולי הצלחה לבעלי התפקידים החדשים.

קידומים בדרגה של חברי סגל אקדמי בכיר

• פרופ' מוטי רגב ראש המחלקה לספרות, לשון ואמנויות הועלה לדרגת פרופסור מן המניין.
• ד"ר אבנר כספי מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה הועלה לדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר עדיה מנדלסון-מעוז מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות הועלתה לדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר יעל מונק מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות הועלתה לדרגת מרצה בכיר.

מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר

• ד"ר אלעד פארן מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב מונה לחבר סגל בכיר בדרגת מרצה בכיר.
• ד"ר ישי לנדא מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות מונה לחבר סגל בכיר בדרגת מרצה בכיר.

מבוא למטאורולוגיה: מבנה האטמוספירה; האוויר; עננים ומשקעים; מערכות מזג אוויר; יחידות 4-1 (מהדורה שנייה) /

יואב יאיר, ברוך זיו

האטמוספרה היא מעטפת האוויר המקיפה את כדור הארץ, מגנה על החיים שעל פניו ומאפשרת את קיומם. שפע התופעות המתרחשות בה מוכר לכולנו מחיי היום-יום: רוחות, עננים, צורות מגוונות של משקעים, גלי חום, בצורות ושיטפונות. הספר עוסק במבנה האטמוספרה ובהרכבה, בתהליכים ובמנגנונים הפועלים בה, במערכות מזג האוויר ובשינויים המתרחשים בהן, החל משבירת שרב בתוך שעות אחדות וכלה בהתחממות גלובלית הנמשכת עשרות שנים.
הוא גם מציג נקודת מבט ישראלית ומתאר את המאפיינים המטאורולוגיים של הארץ על פי מיקומה הגאוגרפי ביחס לרצועות האקלים העולמי. האיורים והתצלומים המרהיבים שהספר משופע בהם מאפשרים להבין את הבסיס הפיזיקלי של התהליכים הדינמיים המתרחשים באטמוספרה. הספר מיועד לכל מי שרוצה להבין את תחזיות מזג האוויר המתפרסמות מדי יום בתקשורת, בין בחורף הישראלי היפה והצונן בין בקיץ החם והמהביל, ולחובבי המטאורולוגיה באשר הם.
הספר נלמד במסגרת הקורס מבוא למטאורולוגיה (20291).

סוגיות מפתח בתאוריית המדיה /

דן לאפי

הספר נועד לענות על שאלות מהותיות ויסודיות בחקר תקשורת ההמונים, התרבות והחברה בת-זמננו, ובהן: מהי תאוריית המדיה? איך משפיעים אמצעי התקשורת על מעשינו, על דעותינו ועל אמונותינו? באילו דרכים משרתים כלי התקשורת אינטרסים פוליטיים וכלכליים רבי-עצמה? האם צריכה של תקשורת ההמונים מזיקה לציבור או שהיא דווקא מעצימה אותו? הספר מספק מבוא ביקורתי במתווה לא שגרתי לתאוריות המפתח בלימודי התקשורת. הוא ייחודי בכך שהוא מכנס יחדיו תחת קורת גג אחת אסכולות שונות בתחום התקשורת, תוך התייחסות לרעיונותיהם של תאורטיקנים מרכזיים של התקשורת כמו הרולד לאסוול, מרשל מקלוהן, סטיוארט הול, ריימונד ויליאמס, רולאן בארת, תיאודור אדורנו, ז'אן בודריאר ופייר בורדייה. הספר משתמש במקרי בוחן עדכניים ומתייחס לאמצעי התקשורת בצורותיהם היום-יומיות בתרבות – מוזיקה, אינטרנט, קולנוע, טלוויזיה, רדיו, עיתונים וכתבי עת, כדי לאפשר ראייה ברורה יותר של "התמונה הכוללת" של תאוריית המדיה, על ענפיה השונים. המשך

בעשרה פרקים מגוונים וחדים מציג דן לאפי טווח רחב של נושאים, סוגיות ונקודות השקפה, המבססים את הבנתנו העדכנית בנוגע לייצור ולצריכה של תקשורת. בין הנושאים הנדונים בהרחבה בספר: השפעות התקשורת; תאוריית התקשורת הפמיניסטית; חברה פוסטמודרנית וחברת מידע; כלכלה פוליטית; תרבות צריכה ותקשורת. הספר כולל תמונות ותרשימים הממחישים את נושאי הפרקים, דוגמאות ליישום תאוריית התקשורת בניתוח הפרקטיקה המקצועית, רשימת קריאה מומלצת בסוף כל פרק ומונחון של מושגי מפתח שימושים. סגירה

הספר נלמד במסגרת הקורס מבוא לתקשורת המונים (10408).

דורות של מרי: סטודנטים ואוניברסיטאות במזרח התיכון /

חגי ארליך

פרצי זעם של צעירים והתקוממויות המוניות אינם תופעה חדשה במזרח התיכון. הספר מציג לקוראים וללומדים את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והרעיוניים שהתרחשו במזרח התיכון במאה העשרים, ושבגלגולם הנוכחי חוללו את רעידת האדמה של "האביב הערבי".
הספר עוסק בחילופי המשטרים, בתמורות בהשכלה המודרנית ובמוסדותיה, ובעיקר בתפקידם של סטודנטים ושל בני נוער ביצירת רצף של משברי יסוד בחברות האסלאמיות והערביות באזורנו. כחוט השני נרקם בספר הטיעון לפיו "דורות היסטוריים" הניעו בעבר את חילופי התקופות, ו"דור 2011" מבשר עתה מציאות חדשה, מורכבת, רבת-פנים ורבת-סתירות.
הספר נלמד במסגרת הקורס נוער, חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון (10510).

העבדות בעת העתיקה: בישראל, בנצרות הקדומה ובעולם היווני-הרומי, קווי דמיון ושוני /

דוד רוקח

ספר זה סוקר בתמציתיות ובאופן כרונולוגי את תופעת העבדות בעת העתיקה על היבטיה השונים – החברתיים, הכלכליים, המשפטיים, הדתיים והאנושיים. המיוחד בספר הזה הוא ההשוואה הביקורתית בין החברה היהודית, החברה הנוצרית והחברה הפגאנית, הן מבחינת חיי היום-יום של העבדים הן מבחינת היחס אליהם בחקיקה ובעמדתם של אנשי הרוח. המקורות מרחיבים ומשלימים את הסקירה העיונית, ויחד עם האיורים הם ממחישים את המציאות החברתית והתרבותית ששררה בעולם העתיק.
הספר נלמד במסגרת הקורס העבדות בעת העתיקה בישראל, בנצרות הקדומה ובעולם היווני-הרומי (10930).

יסודות המחקר הכמותי ב (10775)

הקורס מבהיר וממחיש את החשיבות של החשיבה הסטטיסטית במחקר החברתי ואת היישומיות של שיטות הניתוח המקובלות להמשגה, לבחינה ולהבנה של תופעות חברתיות, פוליטיות ותקשורתיות. מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים ידע וכלים כדי להבין את השימוש בשיטות ניתוח סטטיסטיות במחקרים בתחומי מדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת. הידע הסטטיסטי נלמד בראש ובראשונה ככלי חיוני להבנה ולביצוע של מחקרים כמותיים באותן דיסציפלינות. הקורס מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: תיאור משתנים, הסתברות ובדיקת השערות, וקשר בין משתנים.
הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 4 נ"ז. לאתר הקורס.

לייזרים: עקרונות ושימושים (20912)

מטרת קורס זה היא להעניק לסטודנטים חשיפה לנושאים הקשורים במבנה הלייזר ובעקרונות פעולתו, לצד טעימה משימושים ספציפיים של לייזרים במחקר בסיסי ויישומי עכשווי. בעקבות הקורס הסטודנטים יכירו טכניקות מבוססות-לייזר המשמשות באנליזה ספקטרוסקופית, בדינמיקה מולקולרית, בפוטוכימיה ובפוטופיסיקה, ביישומים אנליטיים וסביבתיים, במעקב ובבקרה אחר תהליכים תעשייתיים ועוד. בקורס יתקיימו מפגשי מעבדה שבהם ייושם, יועמק ויורחב הידע העיוני בתחום.
הקורס הוא ברמה מתקדמת ומקנה 4 נ"ז. לאתר הקורס.

טכנולוגיות לשירות אנשים עם צרכים מיוחדים (14022)

שימוש בטכנולוגיות ממוחשבות ומתקדמות לשירות אנשים עם צרכים מיוחדים קיים כבר זמן רב. טכנולוגיות אלה יכולות לסייע במקרים של לקויות שונות ולעתים אף לתקנן. תהליכי השימוש וההטמעה של הטכנולוגיות הללו מעלים שאלות תאורטיות ומעשיות רבות, החל משאלות אתיות וכלה ביעילות הטכנולוגיה ובהשפעתה על תהליכי למידה.
בקורס זה מתוודעים הסטודנטים לסוגיות הקשורות בשילוב בין שני התחומים – התחום הטכנולוגי והתחום של אנשים עם צרכים מיוחדים. הקורס נותן ביטוי להתקדמות האדירה שחלה בשילוב שני תחומים אלה בעשור האחרון, למחקרים החדשים, לשינויים בחקיקה בעולם ולשינויים הטכנולוגיים המסייעים בקידום האוכלוסיות השונות עם הצרכים המיוחדים. המשך

מטרות הקורס הן: הכרת ההתפתחויות המרכזיות והמגמות העכשוויות בתחום הטכנולוגיה בשדה החינוך המיוחד, תוך התייחסות לשינויים שחלו בעולם ובישראל והדגשת הגישה המפצה והגישה המתקנת; הצגת הסוגיות והדילמות המרכזיות המאפיינות את שילוב הטכנולוגיה בחינוך המיוחד ודיון בהן; הצגת מגוון טכנולוגיות סיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים; התוודעות להיבטים השונים שהטכנולוגיה מנסה לקדם בהתייחס לאוכלוסיות השונות: קוגניציה, שפה ודיבור, פיזיולוגיה, רגשי-חברתי ולימודי. סגירה

הקורס נלמד במסגרת התכנית לתואר שני בחינוך – טכנולוגיות ומערכות למידה ומקנה 4 נ"ז. לאתר הקורס.

מוסיקה ויצירה בסביבה ממוחשבת (10767)

בקורס זה הסטודנטים מתנסים בכתיבת תווים בסביבה ממחושבת באמצעות תוכנת התיווי "פינאלה" (‏Finale‎)‏. התנסות זו מפתחת סקרנות וחשיבה יצירתית ומעמיקה את הידע המוסיקלי התאורטי. במהלך הקורס הסטודנטים מתוודעים לדרכי כתיבה לכלי נגינה שונים, מכירים את עולם ה-MIDI והאודיו ומתנסים בכתיבת יצירות מוסיקליות.
הידע הנצבר בקורס מקנה כלי עבודה חשוב ומרכזי למלחינים, למעבדים מוסיקליים ולסטודנטים ברמות הלימוד השונות. המשך

מטרות הקורס הן: הבנה והכרה מעמיקה של תוכנת התיווי "פינאלה" (‏Finale‎)‏; היכרות עם תהליכי יצירה (‏מלודיה, הרמוניה, צורה‎)‏ וכתיבה לכלי נגינה ולקול; חשיפה למבנים מוסיקליים יסודיים המאפיינים את המוסיקה הפופולרית; כתיבה ויצירה של קטעי מוסיקה באמצעות התוכנה; היכרות עם פרוטוקול MIDI ואודיו על מגוון שימושיהם. חומר הלימוד בקורס כולל לומדה מתוקשבת המקנה ידע תאורטי ומעשי בנושאי הלימוד, סרטוני הדמיה, קובצי מולטימדיה ואפשרויות אינטראקטיביות המסייעות בהפנמת נושאי הלימוד. סגירה

הקורס הוא ברמה רגילה ומקנה 6 נ"ז. לאתר הקורס.

פילוסופיה של מדעי הקוגניציה (10942)

הקורס עוסק בסוגיות הפילוסופיות החשובות במדעי הקוגניציה: תחומיהם ומהותם של מדעי הקוגניציה; ריאליזם, פרשנות ואינסטרומנטליזם בפסיכולוגיה; המודולריות של הנפש; ידע טבוע מלידה לעומת ידע נרכש, בדגש על סוגיית הידע הלשוני; מדעי הקוגניציה ורציונליות; תפקידם של כללים בתהליכים קוגניטיביים; מודעות וקוגניציה; הסביבה ותהליכים קוגניטיביים.
הקורס הוא ברמה מתקדמת ומקנה 4 נ"ז. לאתר הקורס.

ריאיון עם רחל שחר –
ראש מערך הייעוץ וההדרכה ללימודים אקדמיים

לימודים באקדמיה בכלל ובאוניברסיטה הפתוחה בפרט מציבים בפני סטודנטים, חדשים וּותיקים כאחד, אתגרים אישיים ואינטלקטואליים לא מעטים המחייבים התמודדות והסתגלות תמידיים. האוניברסיטה הפתוחה הקימה גוף מיוחד שמטרתו היא ללוות את הסטודנטים מרגע התעניינותם בלימודים באו"פ, דרך לימודיהם ועד סיום התואר. מערך הייעוץ וההדרכה ללימודים אקדמיים הוא הכתובת הנותנת מענה לסטודנטים של האו"פ מכל רחבי הארץ. מטרתו היא להדריך את הסטודנטים כיצד להתמצא בעולם האקדמי של האו"פ כמו גם להעניק להם תמיכה וכלים להתמודדות עם הקשיים והצרכים העולים לאורך לימודיהם. כדי לשמוע על עבודתו של המערך ולהבין את תפקידו, פנינו לרחל שחר, העומדת בראשו מזה למעלה מעשר שנים.

המחלקה שלכם נקראת "מערך", כיצד הדבר בא לידי ביטוי?
ראשית אנחנו "מערך" מעצם העובדה שאנחנו עובדים בפריסה ארצית. בקמפוס ברעננה יושבת ההנהלה והיועצים של הקמפוס, אך מעבר לזה הצוות שלנו נמצא בכל מרכזי הלימוד ברחבי הארץ. העיקרון המנחה אותנו הוא לתת שירות לסטודנט במקום שבו הוא לומד ובשעות הנוחות לו.
מעבר לכך, אנחנו מערך מתוקף זה שאנחנו מורכבים מארבע יחידות, שיחד מגלמות מערכת שלמה שנועדה ללוות את הסטודנטים ולתת להם כלים שונים הנדרשים להם בתחילת לימודיהם ובמהלכם.

תוכלי לפרט מעט על כל יחידה? מה תפקידה, מי הם האנשים העובדים בה ולמי היא מיועדת?
ליחידת הייעוץ הכללי, שבראשה עומדת שלומית מרוקו, יש כמה תפקידים חשובים הנוגעים להחלטות של סטודנטים בנושאי תחומי לימוד, בניית תכניות לימודים לתואר, היקף לימודים וכדומה. המערך מנהל בסמסטר כ-25,000 שיחות ייעוץ, הן שיחות פנים אל פנים והן שיחות טלפוניות. אנחנו נותנים גם ייעוץ באמצעות הדוא"ל. באשר לצוות המערך – כל היועצים במחלקה, 65 במספר במחלקה מגויסים מקרב ציבור המנחים, מאחר שאני חושבת שמי שמייעץ באו"פ צריך להכיר ולהבין באמת את מאפייני הלימודים באו"פ, שהם ייחודיים.
את היועצים אנו מכשירים בשני צירים מרכזיים: ציר הידע על תכניות הלימוד וציר המיומנות של ניהול שיחת ייעוץ. יש לזכור שבניגוד לאוניברסיטאות "רגילות", שלהן יש נתוני קבלה, באו"פ ההיכרות עם המתעניין היא על בסיס שיחת הייעוץ בלבד ועם הסטודנט על נתוניו באו"פ בלבד. בהכשרה אנחנו מלמדים את היועצים איך לדעת לאתר את צרכיו של הסטודנט, ובעיקר איך לעזור לו לגשר בין צרכים אלה לבין כישוריו ושאיפותיו. זו מיומנות לא פשוטה בכלל, והיא חיונית לתפקיד היועץ.

מאיזה שלב מתחילה עבודת היועצים עם הסטודנטים?
למעשה כבר משלב ההתעניינות שלהם בלימודים באו"פ. יועצים שלנו יושבים במוקד לטיפול במתעניינים שהוקם לפני כשנה ונותנים מענה לפונים. כמו כן, היחידה מקיימת מפגשי מידע בכל מרכזי הלימוד בארץ, לפחות פעם בשבוע ולעתים פעמיים. במפגשים אלה אנו מציגים בפני המתעניינים את האוניברסיטה הפתוחה. מפגשי המידע הקבוצתיים הם הכנה טובה למפגש האישי של הסטודנט עם היועץ, שכן המערכת של האו"פ כבר לא זרה לו לגמרי. המשך

חשוב לציין שבאו"פ יש שתי מערכות ייעוץ – האחת היא הייעוץ הכללי והשנייה היא זו שבמחלקות האקדמיות. היום אפשר להגיד שרוב המתעניינים מגיעים קודם כול אלינו, לייעוץ הכללי. ליועצים הכלליים יש מידע רוחבי על כל תכניות הלימוד באו"פ, ולכן מי שמתלבט לגבי בחירת תחום הלימודים, היקף לימודיו וכדומה, וגם סטודנטים שכבר החלו את לימודיהם אך עדיין מתלבטים – הייעוץ הכללי הוא הכתובת. כך, לדוגמה, יכולים להגיע אלינו מתעניינים שבבית אמרו להם שכדאי ללמוד תחום זה או אחר "כי זה מעשי", אך בשיחת הייעוץ מתברר שאין להם כל עניין בתחום, והם היו רוצים ללמוד נושא אחר לחלוטין. כאשר נדרש מידע מעמיק יותר על תחום הלימודים או על קורסים ספציפיים, אנחנו מפנים את הסטודנטים למחלקות עצמן שיכולות לספק מידע כזה.
תפקיד נוסף של מערך הייעוץ נוגע להחלטות באשר להיצע הקורסים במרכזי הלימוד השונים. ההחלטה על היצע הקורסים כרוכה בתהליך מורכב, שמטרתו היא כמובן להגיע להיצע שיאפשר לסטודנטים להמשיך נכונה את לימודיהם.

מהי היחידה להדרכה בלמידה?
את היחידה מנהלת עפרה הרץ. היחידה פונה לסטודנטים ומציעה להם עזרה להם בשני צמתים מרכזיים בלימודים. הצומת הראשון הוא תחילת הלימודים, שאז אנו פונים כבר בפגישת הייעוץ ואחר כך בדוא"ל לכל הסטודנטים החדשים ומציעים להם הדרכה בלימודים האקדמיים במסגרת סדנה או במסגרת אישית. בסדנאות אנחנו פועלים להקנות מיומנויות הדרושות ללמידה, ומתמקדים בעיקר בכתיבה – בכתיבת המטלות והבחינות. את המיומנויות הנוספות רוכשים הסטודנטים בפגישות האישיות. ההשתתפות בסדנה כזאת היא על פי רצונו של הסטודנט. הרבה פעמים סטודנטים פונים להדרכה רק לאחר שקיבלו את המטלה הראשונה חזרה, ואז הם רוצים לדעת איך להשתפר. לעתים קרובות סטודנטים מגיעים להדרכה אישית עם שאלה ספציפית לגבי כתיבת מטלה, ותוך כדי ההדרכה הם מגלים שהם יכולים לקבל כלים רבים להתמודדות עם למידה אקדמית שלא היו מוכרים להם. בשנה האחרונה קיימנו 1,500 הדרכות אישיות, 1,300 סטודנטים השתתפו בסדנאות לסטודנטים חדשים וכ-400 בסדנאות הכנה לכתיבת עבודות סמינריוניות. גם במקרה זה המדריכים הם כולם מנחים. מעניין תמיד לשמוע שהמנחים מציינים כי הם מרגישים שההכשרה להדרכה עשתה אותם למנחים טובים יותר.
הצומת השני שבו אנו פונים לסטודנטים הוא בשלב מאוחר יותר של הלימודים, לקראת כתיבת עבודה סמינריונית. לסטודנטים שסיימו בהצלחה קורס מתקדם אחד אנו מציעים סדנה כללית לכתיבת עבודה סמינריונית. הסדנה נועדה ללמד אותם לבחור נושא לכתיבה, למקד את הנושא, לנסח שאלת מחקר ראויה, לגזור ממנה את ראשי הפרקים לעבודה ולהתנסות בכתיבה עצמאית של טקסט המורכב ממספר מאמרים או טקסטים. הסטודנטים של האו"פ רגילים לעבוד עם חומר מעובד, וכשהם מגיעים לכתיבת עבודה, ההתמודדות קשה לעתים. לעניין זה יש לנו צוות מנחים ייעודי שהוכשר ספציפית לנושא זה.
לאחרונה אנחנו מתמקדים, בשיתוף עם מחלקת שה"ם, בהכנת חומרי למידה באמצעות טכנולוגיות על מנת לאפשר לסטודנטים שאינם יכולים להגיע לסדנאות ולמפגשים אישיים, תמיכה בתחום מיומנויות הלמידה.

יחידה נוספת הפועלת במסגרת המערך היא היחידה ללקויות למידה.
את היחידה מנהלת דפנה יעקב, והיא כוללת צוות של חמש יועצות, שלכולן תואר שני בלקויות למידה מאוניברסיטאות וניסיון מקצועי קודם. מדובר בצוות מקצועי מאוד.
מטרת היחידה היא לטפל בסטודנטים עם לקויות למידה, לסייע וללוות אותם במהלך התמודדותם עם הדרישות האקדמיות הגבוהות של האו"פ ולדאוג להתאמות ההולמות את קשייהם. בכל מקרה, הסטודנטים הללו חייבים לעמוד בכל הדרישות האקדמיות של האו"פ. כלומר, המטרה של היחידה היא לתת "התאמות" ולא "הקלות". העיקרון המנחה הוא שמירה על הרמה האקדמית, וחלק מההתאמות נעשות בתיאום ובהתייעצות עם המחלקות האקדמיות. אחוז הסטודנטים עם לקויות למידה באו"פ עומד על בין חמישה לשישה אחוזים.
עיקר העבודה של היחידה מתמקדת בעזרה ובתמיכה בסטודנטים הללו. כך למשל אנו מציעים קבוצות תגבור בקורסים ראשוניים ובקורסים הדורשים התמודדות עם מיומנויות למידה מורכבות. מעבר לכך, הסטודנטים יכולים תמיד לפנות לצוות בתקופות משבר וקושי, כדי לקבל ייעוץ מכוון ומעמיק, סיוע בהתנהלות בתוך המערכת, עזרה בשימוש בטכנולוגיות מסייעת ועוד.
ההישגים בתחום זה הם נהדרים. בכל שנה יש מצטייני דיקן ומצטייני נשיא מקרב האוכלוסייה הזאת, ואחוז הבוגרים הוא לא פחות מזה של כלל האוכלוסייה. יש דוגמאות רבות של סטודנטים שחוו אין ספור חוויות של כישלון במסגרות לימודיות שונות והגיעו לאו"פ כמוצא אחרון. כפי שסיפרה לנו אחת הסטודנטיות, התמיכה וההבנה שקיבלה "החזירה לה את האמונה בעצמה", והיא הייתה מוכנה לקחת על עצמה את הסיכון להירשם וללמוד קורסים אקדמיים. סיפורי ההצלחה גורמים לכולנו סיפוק רב. באוניברסיטה הפתוחה, תחת היחידה, פועל גם מרכז אבחון ללקויות למידה שהוקם לפני כמה שנים. המרכז מפעיל אבחון מיוחד עבור סטודנטים בוגרים מכל האוניברסיטאות. אבחון זה נועד לבחון את ההתאמות להשכלה גבוהה. המרכז פתוח לכלל הפונים מאזור השרון ולא רק מהאו"פ. יש בארץ 11 מרכזים כאלה.

בשנה האחרונה הוקמה יחידה נוספת – היחידה להתמדה לסיום הלימודים. מה תוכלי לספר עליה?
היחידה להתמדה אכן הוקמה לאחרונה ומנהלת אותה לימור חיימזון. מטרתה היא להשיב סטודנטים שהגיעו לשלב מתקדם בלימודיהם ומסיבות שונות לא המשיכו לכדי סיום התואר. פעילות מסוג זה החלה כפיילוט כבר לפני כמה שנים, שאז יועצים של האוניברסיטה פנו לסטודנטים שהפסיקו את לימודיהם בשלבים שונים של הלימודים. לפני למעלה משנה, במסגרת המהלך האסטרטגי של הנשיאה, הוקמה ועדה בראשותה של פרופ' תמר הרמן שמטרתה הייתה להעלות את מספר הבוגרים באו"פ. הוועדה החליטה לתת לפעילות שכבר נעשתה מקום נרחב יותר ובהתאם לזאת האוניברסיטה הקצתה לכך משאבים של כוח אדם ומחשוב. לצורך העניין הוקמה היחידה במערך הייעוץ, המורכבת מצוות יועצים ותיקים ומיומנים מאוד, ונעשית בה עבודה אינטנסיבית בתחום.
בשלב ראשון אנחנו מתמקדים בקבוצה שעליה החליטה הוועדה – סטודנטים שהתחילו לימודים ב-2001, צברו כבר 72 נ"ז ולא נרשמו לפחות שלושה סמסטרים. עד היום כבר פנינו לכל האוכלוסייה הזאת. התקשורת נעשית בעיקר בטלפון ובמיילים, אבל אנחנו מזמינים אותם גם לפגישות אישיות. בדרך זו אנחנו מכירים ולומדים את הסטודנט ומתווים יחד אתו דרך מתאימה לחזרה ולהתמדה בלימודים. אנחנו ממשיכים ללוות אותו עד לסיום התואר.

מתברר שאחוז ניכר מהסטודנטים הללו הם כאלה שסיימו את חובותיהם אבל לא כתבו עבודות סמינריוניות. בהתאם לזאת, הוחלט על הקלות אדמיניסטרטיביות כמו, למשל, הקלות בתשלום אם יש צורך לחזור על קורסים מתקדמים, וגם הסרת חסמים אקדמיים כדוגמת בחינות להוכחת ידע – זאת כל עוד הרמה האקדמית לא נפגמת.
בעקבות הפעילות האינטנסיבית אנו עדים לתופעה של סטודנטים הפונים מיוזמתם ליחידת ההתמדה בבקשה לחזור ללימודים ולסיימם. כבר בשלב זה ניכרת הצלחה בנושא ואנו מקבלים מכתבי תודה רבים של סטודנטים שהשלימו את לימודיהם בעקבות הפנייה של האו"פ אליהם ומציינים שללא עזרה זו לא היו מוצאים את הכוחות לחזור ולסיים את הלימודים לאחר הפסקה ארוכה.

מהו קורס "אשנב לאקדמיה" המצוי באחריותכם?
המערך אחראי גם על קורס ייעודי לתלמידי תיכון – "אשנב לאקדמיה", שנועד לתת לתלמידים "טעימה" מלימודים באוניברסיטה. הקורס הוא באחריותנו מאחר שהנושא המרכזי בו הוא מיומנויות למידה. בקורס אנו חושפים את הסטודנטים לשלושה תחומי דעת שלרוב אינם נלמדים בבתי הספר – קולנוע (ממדעי הרוח), פסיכולוגיה קוגניטיבית (ממדעי החברה) ואסטרונומיה (ממדעי הטבע) ומשלבים תוך כדי גם הקניה של מיומנויות למידה. הלימודים נערכים במגוון תיכונים ברחבי הארץ, ותוך שימוש ביחידות לימוד של האו"פ. בשנה החולפת למדו כ-550 תלמידים את הקורס. בסוף הקורס אנו מקיימים כאן כנס עם כל התלמידים ומזמינים אותם לשמוע הרצאות של חברי סגל אקדמי. את התלמידים האלה אנו מקווים כמובן לפגוש בעוד כמה שנים במפגשי הייעוץ שלנו במרכזי האו"פ השונים.

מלבד העבודה השוטפת והיחידות שעליהן סיפרת, יש עוד תחומים שהמערך עוסק בהם?
העבודה השוטפת היא אמנם תובענית ורבה, אך לצד זאת אנו מקפידים לערוך מדי פעם בפעם גם פרויקטים רוחביים מיוחדים. כך, למשל, לאחרונה ערכנו תהליך של בניית קוד אתי ליועצים. זה היה תהליך מורכב, מרתק, מפרה וחשוב, שהתאפיין בשיתוף פעולה ובסיעור מוחות של כלל היועצים. לצורך העניין לקחנו יועצת חיצונית בעלת ניסיון בבניית קוד אתי וגם הקמנו ועדת היגוי מטעם היועצים. במסגרת המהלך דנו בסוגיות האתיות השונות שבהן נתקלים היועצים בעבודתם. תחילה זה היה לא פשוט ואף מטלטל, אבל בסופו של דבר גיבשנו משהו יפה מאוד ובשיתוף של כולם. כעת אנחנו עמלים על שלב ההטמעה של הקוד במרכזי הלימוד השונים. סגירה

אוניברסיטה בין הסורגים

מיומנה של מנחה בכלא

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לאסירים השוהים בבתי כלא בישראל ללמוד ולהיבחן בקורסים שהיא מציעה. כל אסיר הרשום לקורס רשאי לקבל הנחיה פרטנית פעם עד פעמיים במהלך הסמסטר. ההנחיה יכולה להתמקד במיומנויות למידה או בחומר הקורס. בשנים האחרונות החלו להתגבש ביוזמה של קציני חינוך בבתי הכלא קבוצות לימוד בבתי הכלא, הכוללות עד תשעה סטודנטים. לקבוצות אלה מגיעים מנחים ומנהלים מפגשי הנחיה כפי שנהוג בקבוצת לימוד רגילה.
במהלך סמסטר ב2012 (תשע"ב) לימדה דנה אבני, מנחה בקורס "התנהגות ארגונית", קבוצת סטודנטים אסירים בכלא איילון. במהלך תקופה זו התכתבה דנה עם ליאור לב, מרכז ההוראה של הקורס, ודיווחה כמעט מדי שבוע בשבוע על המפגשים, תוך שהיא מעלה סוגיות שהעסיקו אותו, הטרידו אותה, ריגשו אותה או שעליהן היא ביקשה להתייעץ. התוצאה היא תיאור ספונטני, אותנטי, מפורט, קולח, מרתק ואף משעשע לפרקים של התנהלות הנחיה בכלא בזמן אמת.
המנחה מכניסה אותנו למה שהיא מכנה "עולם מקביל" ופורסת לפנינו בצורה מפוכחת, רצינית, אך גם הומוריסטית ואופטימיות את המציאות הייחודית שבה היא פועלת. למרות הקשיים והמכשולים שהיא נתקלת בהם את עולם זה על מרחביו הפיזיים, האנשים שהוא מכיל והתנהלותו היום-יומית הקבועה, שתמיד הגורם האנושי הופך אותה לבלתי צפיה ומרתקת.
בתוך כך אנו נכנסים הן לעולמה של המנחה, לעולם ההנחיה כשלעצמו, על הקשיים, האתגרים והשגרה האפורה שלו (הגעה לשיעור, בדיקת ממנים, התמודדות עם סטודנטים), אלא שאלה מקבלים צביון ייחודי, אחר ומרתק לנוכח התנאים הייחודיים שמעמיד מוסד כבית הכלא. את תחושת השליחות ואת התגמול שהנחיה כזאת מספקת לאלה שמקבלים על עצמם את האתגר. הנחישות של המנחה, רצונה הטוב והכן ואף תחושת השליחות שלה לעזור לסטודנטים, ללמד אותם כשווים ולפתוח בפניהם את העולם האקדמי כפי שהוא, בלי ויתורים ובלי הנחות, אך מתוך הקשבה, אמפתיה ותוך הקפדה על ליווי רגיש ותומך. מהיומן עולים הקשיים הייחודיים ללימוד קבוצה כזאת, הקשיים הביורוקרטיים, הפרקטיים והטכניים של התארגנות במתקן כזה, נחשפים לרגעים סוריאליסטים טרגיים-קומיים, מתוודעים לעולם הסגור הזה, על אנשיו, על הצוות המנהל אותו, על השוהים בעל כורחם, על הרוטינות הסיזיפיות שלו ועל הניסיון לייצר אי של נורמטיביות בתוך מרחב לא נורמטיבי. מייצר רגעים של קושי, תסכול, חשש, התלבטות ולצדם רגעים של התרוממות רוח, התרגשות, תחושת הישג ותרומה.
המפגש האנושי כמו תמיד מטלטל תפיסות סטריאוטיפיות הן של המקום הקרוי "בית כלא" והן של השוהים בו, גם אם בד בבד גם מתחזקות חלק מתפיסות אלה במוקדים מסוימים. המציאות האנושית המורכבת תמיד מסרבת להיענות לקטלוג הפשוט, ולתבנית הפשטנית. האסירים הסטודנטים מזהים את הלימודים ככלי למימוש האנושיות שלהם, ואכן היומן הוא בעיקרו, כדברי הקלישאה, "סיפור אנושי", שכן הוא מדבר על אנשים ועל אנושיות דווקא במקום שבו הקשר ביניהם אינו נתפס כמובן מאליו. בגיליון הקודם הבאנו לפניכם תיעוד של שלושת המפגשים הראשונים. אנו ממשיכים ומביאים כעת את סיפורם של שלושה מפגשים נוספים.

מפגש רביעי, 5.4.2012
במפגש האחרון היו רק חמישה סטודנטים (אחד בבית חולים כי קרע גיד במשחק כדורסל, שניים התעכבו בבירוקרטיה של עבודת שירות ופספסו את המפגש, והאסיר שניסה להבריח נייר דבק עדיין בעונש). למדנו כשברקע, במבנה הצמוד אלינו, כבר ערכו חזרות לטקס יום הזכרון. היו שם קצינות ששרו עם האסירים שניגנו. זה היה קשה מאוד, כי זה כמו ללמד בתוך קונסרבטוריון. אחד האסירים קם על דעת עצמו, יצא וביקש מהם שיהיו יותר בשקט כי הן מפריעות לו ללמוד. ועם הגודל שלו, לא היה מצב שהן לא יחלישו... המשך

גם התחלתי לבדוק את הממ"נים. אלה שלא נכחו דאגו להעביר את הממ"ן שלהם לקצינת החינוך או לסטודנטים שכן הגיעו. אני ממש נהנית לבדוק אותם – כתיבה עניינית, איכותית והציונים טובים מאוד. גם הכתב שלהם קריא! איזה כיף. אני מקווה שימשיך כך. אגב, אסיר אחד לא הגיש ממ"ן. הוא היה במפגש ולא אמר לי כלום.
ב-2 למאי יהיה ביקור ממלכתי ראשון של נשיא מדינה בבית הכלא. הכלא כולו רועש וגועש לקראת הביקור. לשמחתי התאריך לא נופל על יום שני...

מפגש חמישי, 17.4.2012
אתמול היה המפגש החמישי בכלא איילון. חלה התקדמות גדולה מאוד עבורי, היות וכשהגעתי התבשרתי שיש לי מאתמול אישור כניסה קבוע לכלא, כזה שמאפשר לי "להסתובב" בשטח ללא ליווי. כך שהזמן שאני צריכה לבזבז על הגעה של מלווה בכניסה וביציאה נגמר.
צעדתי לכיוון המתחם. בדרך אני "פוגשת" את אחד הסטודנטים. הוא מחכה לי, ואני שואלת אותו – אתה מלווה אותי או שלאור המצב אני מלווה אותך (האסירים בשטח הציבורי של הכלא תמיד הולכים בליווי סוהר/ ת). הוא צוחק ואומר לי שהוא יושב ב"אגף המתקדמים", והוא היחיד מהכיתה שיכול להסתובב ללא ליווי. ובדרך הוא מדבר אִתי על ממ"ן 12... ממש "אווירת קמפוס".

כשהגענו למתחם החינוך נפלו פניי. רק סטודנט אחד נכח (אותו אסיר שניסה להבריח נייר דבק). עם "המלווה" שלי, הם היו שניים. מתברר ששאר הסטודנטים "נשכחו" באגפים. אחד האסירים שנשכח באגף צעק מהחלון בערבית לאסיר שליווה אותי, שידאג שיקראו לו ללימודים. תהליך השחרור שלהם הוא ארוך וביורוקרטי, בעיקר שכמעט כל אסיר יושב באגף אחר ודורש ליווי ורישום עד למתקן החינוך. חלק מהם היה תקוע במעבר מהעבודות שלהם פנימה לכלא. קצינת החינוך לא נכחה, ורק כשמנהלת מתקן החינוך יצאה במקרה מאחת הכיתות ושאלה מה קורה, היא התחילה להזיז דברים. מה אני אגיד, אפילו לי יש גבול גמישות בג'ינגוּל. הזמן עבר ועבר, ובעצם לקראת 14:30, היו לי חמישה סטודנטים ואז התחלתי ללמד.
בסופו של דבר למעט אסיר אחד, שקצינת החינוך שהגיעה לומר שלום מסרה לי שהוא לא רוצה לבוא ללמוד, כולם הגיעו. אחרי תרגול אינטנסיבי, הם היו מותשים וביקשו הפסקה. החלטתי שזה יהיה בהמשך לספירה שיש להם בכל מקרה, והם הסכימו לחכות. ואז בלי שום התרעה, יש צפירה. עולה ויורדת. אני מסתכלת עליהם ושואלת "מה זה?", אז אחד מהם עונה לי בצחוק – "עכשיו את נשארת אִתנו. אף אחד לא יוצא ואף אחד לא נכנס". מצמצתי כמה שניות, וראיתי את עצמי בדֶזָ'ה ווּ כמו במפגש השני, שהתייבשתי בחוץ שעה כי היה תרגיל בריחת אסיר, וכבר מאחרת למפגש הבא שלי בפתח תקווה.
ואז נכנס סוהר לכיתה וביקש מהם לא לצאת מפני שהספירה תתבצע בכיתה. אחרי הספירה הם הורשו לצאת, ואני ישר רצתי לחדר הסגל והתבשרתי שאכן עד שתהיה צפירת הרגעה אין יוצא ואין נכנס. יופי. ההפסקה נגמרה, וממש כמה דקות לפני סיום המפגש הייתה צפירה. אלה היו דקות ארוכות מאוד.
הספקתי לסיים את יחידה 4, ולדבר אתם על ממ"ן 12. אני עומדת בקצב, בזכות העובדה שאני מתמקדת בתוכני הממ"ן בעיקר. מצד אחד זה טוב, מצד שני הייתי רוצה כמובן להעביר להם יותר תכנים כדי שיהיה חיבור. רציתי לחשוב אִתך ביחד מה אפשר לעשות, או שאולי אין מה לעשות, וזאת השיטה – להתמקד בתוכני הממנים וזהו, כי כמעט בכל מפגש יש משהו חדש. ואם המפגש מתחיל בזמן, לא כדאי לנוח על זרי הדפנה ולהתפזר, כי מי יודע מה יהיה במפגש הבא.

כמו כן, אני רוצה לצלם להם את המשוב לממ"נים. אין להם גישה לאינטרנט, והמשפחות לא יכולות להעביר להם דפים מחשש שיש על הדפים שיירים של סמים או חומרים אחרים (גם בתדריך אצל הקמ"ן אמרו לי את זה, והזהירו אותי לא לקחת דפים או חפצים שנראים תמימים מאף אחד מחוץ לכלא שמבקש להעביר אותם לאסיר). אחד האסירים גם שאל אותי אם יש בחינות באתר עם פתרונות. עניתי לו שכן. הוא ביקש מאוד לצלם להם את הבחינות עם הפתרונות. אפשר לדאוג לשכפל להם?
זהו ליאור. אני באמת רוצה להכין את עצמי עד כמה שאפשר לפני כל מפגש. אני אשמח אם נחליט ביחד על הדרך המתאימה ביותר, כי אני הרי שואפת למקסם את ההצלחה שלהם.

מפגש שישי, 24.4.2012
אתמול היה המפגש השישי. דווקא היום התחיל ברגל ימין – הגעתי בזמן ונכנסתי לתהליך הקליטה במהירות. עם אישור כניסה קבוע אין לי צורך בליווי או בתליית תגית "מבקר" על הצוואר. ממש כמו צוות הכלא. הגעתי למתקן החינוך תוך דקות ספורות. מרחוק אני כבר רואה שרוב הקבוצה הגיעה, והם כבר מחכים לי עם הספרים. איזה אושר.
האושר נמשך לא יותר מדקה. כשאני צועדת לכיוון הכיתה הקבועה שלנו, הסטודנטים כבר מעדכנים אותי שמישהו אחר לומד בכיתה שלנו. לאחר שיחה עם אחת מקצינות החינוך אני מגלה שאכן כך – "יש היום הרבה חוגים במתקן, וצריכים את הכיתה שלכם". יופי. אז איפה אנחנו לומדים? המתקן לא דאג לסדר לנו כיתה חלופית. הרי יודעים שבכל יום שני יש מפגש. אויש, זה היה מרגיז.
קצינת החינוך הביאה את צרור המפתחות, ונתנו לנו כיתה – הספרייה המשפטית של מתקן החינוך! לאחר פתיחת הדלת הכול היה ברור – אכן ספרייה, אך היא משמשת גם מעין מחסן. היו בפנים ערמות של כיסאות, קופסאות של צבע גדולות, בימות קטנות שמשמשות כנראה לאירועים ולטקסים וחמישה שולחנות קטנים, שנראים יותר כמו דרגשים של כולל.
הסטודנטים היו צריכים לפנות את הרהיטים ואת האביזרים החוצה, עד שאפשר היה ללמד. הלוח היה מלא בכיתובים, שנכתבו בטוש בלתי מחיק. מה עושים עכשיו? אחד הסטודנטים לימד אותי שיטה – אם כותבים על הכיתובים הלא מחיקים עם טוש מחיק, הטינר שלו ממיס אותו, ועם מחק הלוח הכל נמחק. אז היינו עסוקים כולנו בלכתוב על הלוח...
לקראת השעה 14:20 התחלנו את המפגש. ליד כל "שולחן" הצטופפו להם שני גברים גדולים וכתומים... כמובן שכבר מיותר לציין את הספירה המתבצעת מדי שבוע בשבוע. אז אתמול הספירה לא התאימה למספר האסירים שהוגדרו למתקן. מתחילים מהתחלה. משום מה, אחרי שכולם כבר שוחררו לכיתות, שוב קראו לחלקם לפי שיוכם לאגף מאוד מסוים. זה תהליך שמתקיים מדי יום ביומו, והוא יהיה בכל מפגש עד לסיומו של הסמסטר.

זה פשוט לא יאומן איך כל שבוע, כמה שאני מכינה את עצמי, הקלפים נטרפים מחדש, וצריך לפעול על פי המצב הנתון. נו טוב, אחרת היה לי משעמם... הנחמה היא בסטודנטים, שכמו שאתה קורא כל שבוע, אני נפעמת מהמוטיבציה שלהם – מעולם לא שאלו מתי ההפסקה, וכולם חוזרים בזמן, רובם קורא את החומר לפני המפגש, ויש כאלה שכבר הגישו לי ממ"נים קדימה.
אז נכון שבסופו של דבר המבחן יראה את היכולות האמתיות, אולם ללא ספק בדינמיקת המפגש הם מראים נכונות וידע, ואף על פי שעולם הדוגמאות שלהם יהיה תמיד מעולם השב"ס, המשטרה ובתי המשפט (ל"דילמת האסיר" הדוגמה הכי מהירה שקיבלתי – עד מדינה), אותי מרתק דווקא להיכנס לעולם מקביל לשלי. סגירה

דיקנט הסטודנטים בדיאלוג עם החשיכה

בוקר יום שלישי ה-8.1.13, השמיים פתוחים ונתיבי איילון סגורים. קפואים וחסרי חשק נכנסנו למכוניות ויצאנו לפלס דרכנו במים סוערים לכיוון מוזיאון הילדים בחולון במטרה להשתתף בסדנה שנקבעה (בתום לב) חודשיים מראש ליום הסוער ביותר שידענו בעשרים השנים האחרונות... שלוש שעות קצרות בפקק, ריצה מהירה בגשם שוטף ובשלוליות ענק ובשעה טובה הגענו ליעד. מגבת, קפה, מאפה, ואנו בעניין לשמו התכנסנו.
כמי שמטפלים בפניות סטודנטים עם מוגבלויות ומלווים אותם בהנגשת לימודיהם ביקשנו לנסות ולחוות ולו לזמן קצר ביותר את הקשיים המסתתרים מאחורי הביטוי "אדם עם מוגבלות". בתחילה התבקשנו לבצע פעולות יום-יומיות כמו כתיבת שמנו או חיוג בנייד ללא שימוש בכפות הידיים. לאחר שעמדנו במשימה (מי יותר ומי פחות) נכנסנו יחדיו לסיור ב"דיאלוג בחשיכה". בכניסה קיבלנו הסבר קצר ומקלות נחייה, ואחרי שהצטלמנו למזכרת מצאנו עצמנו צועדים עקב בצד אגודל ועם שתי ידיים מגששות בחושך מוחלט. מדריכה כבדת ראייה הנחתה אותנו בקולה המרגיע ועזרה לנו להתמצא בעלטה המוחלטת. לאחר כשעה וחצי שבה נדדנו בין פינות שונות (שוק, ים, קפיטריה ועוד) הרחנו, מיששנו, גיששנו ונעזרנו זה בזה, יצאנו לבסוף לחדר עם אור חלש והתרגלנו אט-אט לחזור להסתמך על חוש הראייה שלקחנו עד כה כמובן מאליו ולא עוד.

דנה כספי-צחור, מנהלת מדור לצרכים מיוחדים בדיקן הסטודנטים

האו"פ בביקור הנשיא אובמה

145 סטודנטים ו-10 חברי סגל מהאוניברסיטה הפתוחה השתתפו באירוע נאום הנשיא ברק אובמה שהתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-21 במרס, 2013. חלק מהסטודנטים נבחרו כנציגי המגזרים השונים בקהילת הלומדים של האו"פ, חלק היו הזוכים בהגרלה שאליה נרשמו סטודנטים רבים, והשאר היו זוכי תחרות שהתנהלה בפייסבוק, שבמסגרתה ענו הסטודנטים על השאלה: "מה היית אומר לנשיא אובמה על האוניברסיטה הפתוחה לו היית פוגש אותו?" 15 הסטודנטים שקיבלו את מספר התומכים הגדול ביותר, זכו בכרטיסים לטקס.
האירוע היה מעניין ביותר. הסטודנטים התרשמו מאוד מהנאום והתרגשו מהשתתפותם בטקס "חד פעמי" שכזה.
דיקן הלימודים האקדמיים, פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן, הייתה אחראית על התארגנות האו"פ לאירוע, ודיקן הסטודנטים, ד"ר חיים סעדון, ניהל את הקשר עם הסטודנטים וטיפל בענייניהם.

האוניברסיטה הפתוחה מובילה בסקר שביעות הרצון
בין הסטודנטים בישראל

בסקר שנערך בקרב למעלה מ-5,000 סטודנטים מהמוסדות האקדמיים בארץ, דורגה האוניברסיטה הפתוחה במקום השני מבין שמונה האוניברסיטאות, ובחמישייה הפותחת בדירוג של כלל המוסדות – מכללות ואוניברסיטאות גם יחד.
הסקר, שנערך עבור התאחדות הסטודנטים הארצית על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות", פנה לסטודנטים בשאלות הנוגעות לנושאים שונים, ובהם: שביעות הרצון מאיכות ההוראה; רמת הקורסים; טיב ההוראה של המרצים; טיב ההוראה של המתרגלים; תכניות הלימודים לתואר; יחס המרצים לסטודנטים ואופן קביעת הציונים.

כנס השקת תכנית "אקדמיה בתיכון"

בחופשת הסמסטר ובין המבחנים הגיעו לקמפוס האוניברסיטה הפתוחה מאות תלמידים ומוריהם לחגוג את יציאתה לדרך של תכנית "אקדמיה בתיכון" שהחלה בסמסטר סתיו תשע"ג (על התכנית ראו כתבה בגיליון הקודם).
עם הגיעם קיבלו האורחים הצעירים כתב חידה והוזמנו לסיורים באולפנים ובמרכז ההפצה הענק. חלקם ניגשו מיד לפיצוח כתב החידה בפינות שונות בחצר, וחלקם יצאו לסיורים וניסו לפתור את החידה בו-זמנית.
חלקו השני של האירוע נפתח בברכותיהם של פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' יוג'ין קנדל (בתמונה למעלה), ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, ד"ר שמשון שושני (בתמונה משמאל) מהמועצה להשכלה גבוהה וגב' דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך. נכחו גם שלומית רחמל, מנהלת האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ורחל רימר, האחראית על הפרויקט באו"פ, שארגנה את הכנס. התלמידים הוזמנו להשתמש בסמרטפונים ולהעלות לרשת במהלך האירוע קטעים ופנינים מתוך סדרת ההרצאות המרתקת בסגנון TED שנשאו חברי סגל האו"פ וגם סטודנט שסיים תיכון בשנה שעברה וממשיך את לימודיו לתואר.
ההרצאות עסקו בסרטים, בקשר בין ביולוגיה למדעי המחשב, במנהיגות כריזמטית, בפסיפסים וממשקי משתמש, בשימוש ברשתות חברתיות על ידי פוליטיקאים (אובמה, לפיד), וצוות הכימיה אף ערך על הבמה הדגמות של ניסויים ששימחו את הנוכחים בשינוי צבעי נוזלים במבחנות, בקצף שעולה ונוזל ועוד.
בתי ספר שפיצחו את כתב החידה בזמן המהיר ביותר הוזמנו לבמה לקבל פרסים מדיקן הלימודים האקדמיים, פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן, וניצלו את הבמה להצטלם ולהעביר את התמונות לרשתות החברתיות.
הקהל, בהנחייתו רבת החן של פרופ' יואב יאיר, היה קשוב, ערני, משתתף ושמח, וליווה את המרצים בתשואות. בשעות הערב התלמידים יצאו בחזרה ליישוביהם כשהם מעוטרים בסיכות, נושאים מחברות ותיקי או"פ וספוגים בעוד קטעי ידע ממצים בתחומים מגוונים.

האוניברסיטה הפתוחה – מעכשיו פתוחה עוד יותר

בימים אלה משיקה האו"פ מיזם חדש של קורסים פתוחים לקהל הרחב בארץ ובעולם. המיזם מבוסס על (Massive Open Online Courses) "MOOCs", שהם אחת המגמות המסקרנות ביותר בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות. "מוקים" אלה מאפשרים לסטודנטים מהארץ ומהעולם ללמוד בחינם קורסים המבוססים על חומרי לימוד פתוחים ועל שיתוף פעולה בין סטודנטים בתהליך הלמידה. ה"מוקים" של האוניברסיטה הפתוחה מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד עצמאית תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים מרחבי העולם. בשלב זה, בוגרי המוקים יקבלו אישור ותעודה על השתתפות בקורס, אך לא יקבלו נקודות זכות לקראת תואר אקדמי. לפרטים על המיזם. האוניברסיטאות האירופאיות ללמידה מרחוק (EADTU). לאתר ההשקה הבין-לאומי.

נציגי האו"פ בפורום הצעירים של האקדמיה הלאומית למדעים

ד"ר גליה בנזימן מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות וד"ר דפנה הירש מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת נבחרו לפורום הצעירים של האקדמיה הלאומית למדעים.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים יזמה את הקמת פורום הצעירים במדעי הרוח והחברה במטרה להקים קבוצת חשיבה של חוקרים מצטיינים המנהלים דיונים אקדמיים וכל חוקר תורם את זווית הראייה הייחודית שלו. בכל שנה נבחרת קבוצת חוקרים מצטיינים לפעילות של שנה או שנתיים. זוהי השנה העשירית שבה נבחרים חברים לפורום מתוך המוסדות השונים להשכלה גבוהה בארץ. בראש כל קבוצה עומד אחד מחברי האקדמיה, אשר מרכז את הפעילות. השנה נבחרו 13 חוקרים וחוקרות מכל האוניברסיטאות בארץ, שידונו בהבטים השונים של יחסי מזרח ומערב בהיסטוריה המודרנית, במובן הרחב של המושג, כולל תדמיות הדדיות, השפעות, חרדות, התנגשויות והשתלבויות.

מי שרוצָה תצליח!
כנס חשיפת מדעי המחשב לתלמידות תיכון

ב-31 בדצמבר 2012 אירחה האוניברסיטה הפתוחה כנס שמטרתו הייתה לחשוף תלמידות תיכון לתחום מדעי המחשב ולעודד אותן לבחור בו כמקצוע מוגבר בלימודיהן. הכנס מתקיים מזה כמה שנים ומתארח בכל פעם באחת האוניברסיטאות בארץ. הוא אורגן על ידי "גוגל" והמרכז הארצי למורי מדעי המחשב בניהולה של ד"ר תמי לפידות מהטכניון. המוטיבציה לקיום כנס כזה היא מיעוט הבנות הפונות ללימודי מדעים בתיכון וללימודי מדעי המחשב בפרט. תופעה זו אינה ייחודית לארץ, והיא קיימת בעולם כולו וממשיכה גם באקדמיה.
בכנס השתתפו כ-350 תלמידות שעליהן להחליט עתה איזה מקצוע מוגבר ילמדו. הן באו מיישובים בכל רחבי הארץ: באר שבע, בית שמש, ערד, ראשון לציון ,חולון, פתח תקוה, רמת גן, רמת השרון, תל אביב, אור עקיבא, חורפיש, פרדס חנה, בנימינה, קריית טבעון, גשר הזיו ומעלות. המשך

הכנס החל בברכות של פרופ' יוסי מטיאס מאוניברסיטת תל אביב, המשמש גם דירקטור בכיר ב"גוגל" ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, ושל פרופ' יהודית גל-עזר מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. אינה ויינר, מהנדסת ב"גוגל", הרצתה על "מדעי המחשב בעולם האמִתי"' ופרופ' מירי בן-חן מהטכניון הרצתה על "אתגרים במדעי המחשב בעולם האקדמי". בסיומו של הכנס התקיים פאנל בהנחייתה של דניאלה רייכמן-אהרונוב, מהנדסת ב"גוגל" ויוזמת הכנס. בפאנל השתתפו פרופ' גל-עזר, סטודנטיות במדעי המחשב ועובדות הייטק, שבהן גם שרון ארד, בוגרת מדעי המחשב של האו"פ וסטודנטית לתואר שני במדעי המחשב באו"פ. סגירה

משתתפי הכנס תיארו לתלמידות מהם מדעי המחשב ואת חשיבותם במאה ה-21, הקשר של מדעי המחשב למגוון תחומים, ובעיקר הדגישו את היותו תחום מעניין ומתאים גם לנשים. הוצגו נתונים וסופרו סיפורים המעידים כי מי שבוחרת בכיוון זה ומתמידה – גם מצליחה.

"מהפכה בהשכלה" –
מיזם להנגשת לימודים לסטודנטים עם מוגבלויות

המיזם "מהפכה בהשכלה" הנו פרויקט המשותף לאו"פ ולביטוח הלאומי המיועד להנגיש את הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה עבור סטודנטים עם מוגבלויות פיזיות, עם מוגבלויות נפשיות ועם לקויות למידה מורכבות. במסגרת המיזם מונגשים בימים אלה מרכזי צמיח"ה (צרכים מיוחדים, יחידת הנגשה) הכוללים כיתת לימוד ועמדת ספרייה בחמישה מרכזי לימוד של האו"פ (רמת אביב, בית בירם, בית יציב, מל"י וספריית רעננה). בסמסטר ב2013 יתקיימו ימי חשיפה במרכזי צמיח"ה אלה וכן יוצעו לסטודנטים סדנאות בנושאים הנוגעים להתמודדות עם מוגבלויות ועם הסטיגמות הנלוות להן לעתים.

בדצמבר האחרון נערך יום המודעות הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ובמסגרתו התקיים ברעננה יום עיון בנושא "נרטיבים של התמודדות". את יום העיון פתחה נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר-ירון, ובין המכובדים שנשאו דברי ברכה היו ח"כ משה מוץ מטלון, ח"כ אילן גלאון, ברנדה מורגנשטיין, מנהלת האגף לפיתוח שירותים במוסד לביטוח הלאומי ויובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל. ד"ר חיים סעדון, דיקן הסטודנטים, הנחה את האירוע. המשך

במהלך יום העיון הציגה ד"ר סיגל עדן מחקרים שעסקו בטכנולוגיות חדשניות לילדים עם צרכים מיוחדים, ואילנה בניש מעמותת נגישות ישראל פירטה על טכנולוגיות המשרתות את כבדי הראייה באינטרנט. כמו כן פרופ' יורם אלקלעי-עשת וקרן ליבוביץ' סיפרו את סיפוריהם האישיים המרתקים. ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל התייחסה לנרטיבים השונים של דרכי ההתמודדות שהציגו הדוברים. יום העיון הונגש לאנשים עם כסאות גלגלים ולווה בתרגום לשפת סימנים ותמלול, לטובת כבדי השמיעה. סגירה

224 מלגות לסטודנטים מצטיינים

לאחרונה התקיים בקריית האוניברסיטה ברעננה טקס מצטייני נשיאת האוניברסיטה לשנת תשע"ג. בטקס הוענקו מלגות ל-224 סטודנטים מצטיינים, מתוכם 28 סטודנטים לתואר שני. הצעירים מבין המצטיינים הם בני 16 והמבוגר מביניהם הוא בן 62.
בפתיחת הטקס נשאה דברים נשיאת האוניברסיטה, פרופ' חגית מסר-ירון. לאחר מכן התקיימה הרצאתו של ד"ר ערן חיות מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה על "האופן שבו אנו זוכרים חוויות: מקרה בוחן של זיכרון כאבי לידה". נציג המצטיינים, מנחם קרן, נשא את דבריו (ראו בהמשך). את הטקס ליוו "האופטימיסטיים", ההרכב המוסיקלי של האוניברסיטה הכולל סטודנטים, מנחים ומרכזי הוראה. ד"ר חיים סעדון, דיקן הסטודנטים, הנחה את הטקס.
בטקס נכחו גם המשפחות של תורמי המלגות שהעניקו את המלגות לסטודנטים.
ברכות למצטיינים.

להלן דברי מנחם קרן, נציג המצטיינים מהטקס: המשך

גבירתי הנשיאה, דיקן הסטודנטים, תורמים יקרים ומארגני הטקס – ערב טוב ותודה.
זו הפעם השלישית שאני משתתף בטקס והמעמד תמיד מיוחד ומרגש. תודה גם לאמנים שהנעימו את זמננו ולד"ר חיות על ההרצאה שלו. את התואר הראשון שלי באוניברסיטה הפתוחה עשיתי בפסיכולוגיה. בכל אוניברסיטה, תנאי הקבלה לתואר זה הם מן הגבוהים שבנמצא. מובן מאליו שאדם כמוני לא יכול להתקבל לתכניות אלה, ולמעשה אינו יכול להתקבל כמעט לשום תכנית ללא תשלומים כבדים על חטאי התיכון בדמות מכינות, השלמות וכיוצא באלה. אך באוניברסיטה הפתוחה יקבל אדם זה את האפשרות ללמוד את המקצוע בו הוא מעוניין. יתר על כן – סיכויי ההצלחה שלו, היחס אליו, שווים לחלוטין ליחס ולסיכויים שיקבל כל סטודנט אחר ללא שום קשר לעבר. המוסד שלנו הוא היחיד המאפשר לכל אדם ללמוד, להתקדם, ובמקרה שלנו – להצטיין. בתקופה של מחאות חברתיות, אי-שוויון הולך וגדל ושל קיטוב בין מגזרים – האוניברסיטה הפתוחה, האוניברסיטה שלנו, היא גורם מאחד, משווה פערים וחסר אפליה. אני, אישית, ראיתי כיצד אנשיה מתרוצצים בכל הנגב כדי לפתוח כיתות בירוחם, במצפה רמון, בדימונה ובכלל בכל מקום שבו ניתן. המוסד הייחודי הזה לא רק מאפשר גישה לכולם לאקדמיה, הוא מגיש את האקדמיה לכולם.
כפי שאמרתי, חוויית התיכון שלי לא הייתה מהמזהירות בעולם, ואף שאני מניח שתמיד ידעתי שיש לי יכולות, מעולם לא מימשתי אותן. אני זוכר את הרגע שבו סיימתי לכתוב את הממ"ן הראשון שלי והגשתי אותו – פאר יצירה של עמוד וחצי, בפונט 12 ברווח של 1.5. נכנסתי לפורום הקורס ולחרדתי ראיתי הודעות כמו "לא יכול להיות שעשית עבודה טובה אם זה נכנס רק בחמישה עמודים, אני כתבתי שבעה". עולמי חשך עליי – הנה אני עומד לקבל נכשל והסיפור המוכר יחזור על עצמו שוב. לא אגלה לכם מה היה הציון בסוף, רק אומר שהוא היה משעמם ושלא היו הערות. כמצטיינים, אתם ודאי יכולים להבין את התסכול של לא לקבל משוב ותיקונים. אני לא מגזים כשאני אומר שהממ"ן הזה שינה את חיי. אני רוצה להודות למנחים ולרכזי הקורס שתחתם למדתי. אנשים אלו נתנו את כל-כולם כדי לראות אותי ואת חבריי מתקדמים ומצליחים. ואני מודה להם למרות שגם בהמשך לימודיי, בזמן שסטודנטים אחרים קיבלו הערות מפורטות והסברים מועילים, אני קיבלתי רק מספר על הממ"נים שלי. אני סולח לכם. אני גם מקווה שעוד תזדמן לי האפשרות להצטרף לשורות ולהיות יום אחד בעצמי מנחה באו"פ.
תורמים יקרים. אני מקווה שדבריי מבהירים לכם לאיזה מוסד ייחודי אתם מעניקים מכספכם, ולאיזה מגוון מדהים של אינדיבידואלים אתם מאפשרים ללמוד. כבר אמרתי שהאוניברסיטה הפתוחה היא בעיניי גם סמל וגם פועל של שוויון – אתם חלק מכריע משוויון הזדמנויות זה. ללא התרומה שלכם, ייתכן וחלק מאתנו לא היו יכולים לסיים את לימודיהם ועל כך תודתנו נשואה לכם. משמעות תרומתכם אינה רק כלכלית, אלא גם נפשית. אתם נוסכים בנו תחושת ביטחון ומטרה, כוח להמשיך בדרך שאינה פשוטה. החזרה הביתה עם תעודה ועם פרס כספי מעניקה לנו תחושת הישג וניצחון. אני חושד שהיא גם יוצרת בנו דחף לחזור ולהצטיין גם בשנה הבאה – אחרי הכול, לא נרצה לאכזב אתכם, נכון?
וישנם כמובן הגיבורים אשר תהילתם לא הושרה. אותי ליוותה לכאן אשתי המדהימה, אשר בלעדיה לא הייתי עומד כאן היום. התמיכה שלה ושל שאר משפחתי לאורך כל הדרך היוותה גורם מכריע בהצלחה שלי. כמו שהתורמים, המנחים והמוסד שלנו האמינו בנו, כך גם האנשים הסובבים אותנו, המשפחה, החברים, בני-הזוג או אנשים משמעותיים אחרים האמינו בנו, ועזרו לנו, המצטיינים, להגיע לכאן. אמנם מותר לנו להביא רק אורח אחד, אך מתלווה אלינו נוכחותם של רבים אחרים. אנשים אלה הם מצטיינים בפני עצמם. לאשתי, אני מבקש להעניק מלגה של הערכה ואהבה. אני מבקש גם מאחרים כאן להעניק מלגה דומה למי שתמך בהם.
ולסיום, אני רוצה לפנות לחבריי ועמיתיי הסטודנטים המצטיינים. כל מי שלמד מבוא לסטטיסטיקה מבין את המשמעות של להיות בקצה הימני של העקומה. אני בטוח שפרופסור בייט-מרום תוכל לציין בפנינו כמה סטיות תקן כל אחד ואחד מאתנו עבר כדי לשבת כאן הערב. ומי שסטטיסטיקה אינה חובה בתוכנית שלו – הנה הזדמנות לקחת קורס בחירה שיעזור לכם להבין עד כמה אתם מיוחדים. איני יודע מה הפך כל אחד ואחת למצטיין – אני סמוך ובטוח שלכל אחד ואחת מכם תכונות אישיות מיוחדות וסיפור חיים ייחודי משלו, אשר הביא אותו לכאן הערב. בסופו של דבר, דבריי כאן מכוונים אליכם. אם תביטו אחורה על הדברים שאמרתי, תראו שבהצלחה שלנו מעורבים האוניברסיטה והמנחים שלה, התורמים, המשפחות והקהילות מהן באנו. אני מאמין כי מעורב בה גם הDNA שלנו, המשותף לנו ולעוד כשבעה מיליארד פריטים. בעיניי, משמעות הדבר היא כי את ההצלחה שלנו אנו חבים להם. ניחנו במשהו המרים אותנו הרבה מעל הממוצע, ואיני חושב כי ייתכן והמשהו הזה מוגבל רק ללימודים. אני פונה אליכם ומבקש – ראו את הניצוץ הייחודי הזה שוודאי יש בכם כמתנה שקיבלתם מאחרים. ואני מבקש כי תשקיעו את הניצוץ הזה חזרה באותם אנשים, באותה קהילה, באותה אנושות. ראו את עצמכם כמנחים, התורמים, החוקרים הפעילים והמנהיגים של מחר. גם אם תשכחו כל דבר אחר שאמרתי, אנא זכרו מסר זה, כי לכם יש את תעודת המצטיין שמוכיחה שאתם יכולים לשנות את העולם למען כולנו.
תודה לכם, ערב טוב ובהצלחה בכל אשר תפנו. סגירה

שבוע החלל באו"פ

במסגרת "שבוע החלל" שנערך בסוף חודש ינואר בחסות משרד המדע והטכנולוגיה התקיימו שני אירועים בקמפוס האו"פ ברעננה. באירוע הראשון נערכו מפגשים עם ד"ר גארת רייזמן, אסטרונאוט נאס"א לשעבר ומהנדס בכיר בספייס-איקס בהווה, ששוחח על "האופן שבו אסטרונאוטים רואים את כדור הארץ", ועם פרופ' יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והחיים של האו"פ, ששוחח על "חוצנים, חייזרים ועב"מים – החיפוש אחרי חיים תבוניים בגלקסיה".
כמו כן נערך יום עיון בנושא "להסתכל על כדור הארץ מהחלל", שעסק בניסוי האגדי "מיידקס" על סופות אבק שביצע אילן רמון בחלל. ביום העיון השתתפו המדענים שתכננו את הניסוי המקורי: פרופ' זאב לוין, פרופ' יואב יאיר, ד"ר אילן קורן, ומתאם הניסוי סא"ל במיל' מאיר מועלם.
שני האירועים שודרו בשידור חי באינטרנט. יום העיון הוקלט וניתן לצפות בו.

חוקרי האו"פ באירועי "מדע לעם"

ביום המדע הבין-לאומי, יום הולדתו של אלברט איינשטיין ב-14.3, הצטרפה האו"פ ביוזמתה של מנהלת רשות המחקר, ד"ר דפנה אידלסון, לאירוע הלאומי של "מדע בעם". באירוע זה חוקרים מהאוניברסיטאות בארץ יצאו לבתי קפה, לפאבים ולמקומות ציבוריים אחרים כדי לחלוק עם הקהל הרחב את מחקריהם. בשיתוף עם עיריית רעננה נטווה אירוע מרשים שבו כ-20 מחוקרי האו"פ התפרסו ברחבי העיר, ומול קהל מגוון של שוחרי ידע נשאו את משנתם במגוון נושאים אקדמיים.

אירוע הוקרה לרגל פרישה

לאחרונה פרשו שניים מעמודי התווך של האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' דניאלה ליבוביץ' ופרופ' אלי לוין מהמחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב. לרגל פרישתם נערך אירוע הוקרה. באירוע נשאו דברים נשיאת האו"פ, פרופ' חגית מסר-ירון, וראש המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, פרופ' ציפי ארליך. כמו כן, ניתנו הרצאות מפיהם של פרופ' ליאו קורי ופרופ' דוד לוין מאוניברסיטת תל אביב. האירוע לווה בקטעי נגינה בפסנתר של ד"ר בני פרל מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות.

פרס על פיתוח אפליקציה בתחרות של עיריית תל אביב-יפו

ד"ר טל הסנר מהמחלקה למדעי המחשב של האו"פ, בשיתוף עמיתים מאוניברסיטת תל אביב ומהמכללה האקדמית תל אביב-יפו פרופ' ליאור וולף, דוב דנון, עומר פינס וסרגיי שביאקוב, זכו בתחרות "Tel Aviv App 2 You" שיזמו עיריית תל אביב-יפו ומשרד השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור. התחרות הזמינה מפתחים, מתכנתים, מעצבים וחברות היי-טק לפתח אפליקציות לשירות הציבור על בסיס מאגרי המידע של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו. מטרת התחרות הייתה להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.
המתחרים התבקשו ליצור אפליקציות המותאמות לשירות תושבי העיר המקומיים, התיירים המגיעים לביקור וכלל הציבור.במסגרת התחרות הוגשו 72 אפליקציות, ומתוכן עלו לגמר 32 האפליקציות הטובות ביותר.
האפליקציה הזוכה "היֹה היה בתל אביב" ("OnceAppOnATime") מאפשרת למשתמשים ליצור תמונות פוטומונטאז' מקצועיות וחלקות של נופי תל אביב, המשלבות תצלומי ארכיון ישנים ונוסטלגיים של העיר עם תצלומים חדשים שהמשתמש מצלם.
ברכות לזוכים.

ספרים דיגיטליים בכל קורסי ה-MBA

הסמסטר נפתח עם השקת פרויקט חדש – כל חומרי ה-MBA (ספרים ומדריכי למידה) ועוד שישה קורסים ממחלקות אחרות (מבוא לפסיכולוגיה, תורת המימון, יסודות החשבונאות, ניהול השיווק, תקשורת המונים וג'נוסייד) נגישים בפורמט דיגיטלי בכל הפלטפורמות. סך הכול מדובר ב-38 קורסים שכוללים יחד כ-150 ספרים. כ-7,000 סטודנטים ייהנו מהגרסאות הדיגיטליות בסמסטר זה. הספרים נגישים לכל המכשירים (פיסי, מק, אייפד ואנדרואיד), ומופצים דרך סביבת הלמידה אופל.

שני בוגרים ראשונים למסלול האקדמי
של האוניברסיטה הפתוחה ובית ספר MUZIK

לפני ארבע שנים נפתח מסלול הלימוד המשולב של בית ספר Muzik והאוניברסיטה הפתוחה, שבמסגרתו הסטודנטים מקבלים תעודת בוגר Muzik ותואר B.A. מטעם האו"פ. לאחרונה סיימו שני בוגרים ראשונים את המסלול המשולב, ואף השלימו את תואר ה-B.A. שלהם בהצטיינות. להלן קישור לריאיון עם הבוגרים.

ביקורים במרכזי לימוד

• בדצמבר האחרון ביקרו סגנית הנשיאה, פרופ' תמר הרמן, דיקן הלימודים האקדמיים, פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן, מנכ"ל האו"פ, עמית שטרייט, וראש מנהל שירותי הוראה, חנה קליין, במרכז הלימוד של האו"פ ברמת הגולן, נפגשו עם הסטודנטיות במקום ועם מנהל המרכז חוסיין סלמאן.
  
  
• דיקן הלימודים האקדמיים, פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן, וראשי המחלקות האקדמיות ביקרו במרכזי לימוד בצפון הארץ: כרמיאל, סחנין וקמפוס בית בירם בחיפה. במהלך הביקורים הציגו מנהלי המרכזים את הפעילות האקדמית בתחומי הלימוד המגוונים והעלו בעיות שונות שנבדקו וטופלו בהתאם. הפגישות התקיימו במסגרת הביקורים הסמסטריאליים השוטפים, שמטרתם לפגוש אישית את מנהלי המרכזים ולהכיר מקרוב את הפעילות האקדמית בכל מקום שבו מלמדת האו"פ.

מערכת מקוונת חדשה להגשת בקשות למלגות סיוע כלכלי

לאחרונה הושקה מערכת מקוונת חדשה להגשת בקשות למלגות סיוע כלכלי. הסטודנטים יכולים כעת למלא את הטופס לבקשת מלגה מכל מחשב ובכל מקום בתקופה המוגדרת להגשת הבקשות. פרטים מלאים והסברים על התהליך אפשר למצוא כאן.

תערוכה חדשה בגלריית האוניברסיטה

תערוכה חדשה, "חילון הקודש – גוף ישראלי גשמי: שלם-מקוטע-היברידי", שאצר ד"ר אליק מישורי, מוצגת בימים אלה בגלריה האוניברסיטאית של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. התערוכה תוצג עד ה-13.6.2013.

היפה בזמנים: היסטוריה באמצעים חזותיים

בפברואר האחרון נערכה תערוכה מיוחדת שבה הוצגו עטיפות כתב העת זמנים מהשנים 2012-2004. "זמנים" הנו כתב עת אקדמי להיסטוריה היוצא בהוצאה משותפת לאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל.
את מרבית גיליונות "זמנים" עיצבה נירה ארבל, ממעצבות בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, שנפטרה בסתיו האחרון. התערוכה הוצגה בבניין הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב. באירוע הפתיחה נשאה דברים עורכת "זמנים" פרופ' מירי אליאב-פלדון, והרצה פרופ' אייל נווה, ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.

תערוכת "עובדים יוצרים"

בפברואר האחרון הוצגה בקמפוס האוניסרסיטה הפתוחה ברעננה תערוכת עובדים יוצרים שחשפה עשייה יצירתית של עובדי האו"פ וגילתה טפח מעולם חוויותיהם האישיות. בין העבודות היו יצירות מתחומי האמנות הפלסטית, הפיסול, הצורפות והקרמיקה.
באירוע פתיחה מרגש נשאה דברי ברכה נשיאת האו"פ, פרופ' חגית מסר-ירון. ד"ר אליק מישורי ורונית איזקוב הצטרפו לברכות ולתודות למציגים ולכל אלו שלקחו חלק בעשייה המבורכת.

שמות המציגים בתערוכה הם:
מיכל אבימור, רונית איזקוב, יעל אלברטון, גלית בנצור-נייר, ורד גבאי, לאורה גרינברג, ירדן זהבי, אורית זלצמן, בוז'ידר זרקוב, אבי חתם, יונה לשד-רובינשטיין, ורד פונק, אהובה קרן, איקה ריבלין-וינר, טלי שחם ונאוה שנקמן.

סקר הוראה א2013 –
תוצאות הגרלת מלגת לימודים

סקר ההוראה הוא אחד האמצעים המרכזיים באמצעותו יכולים הסטודנטים לחוות את דעתם בכל הקשור להנחיה בקורסים שבהם הם לומדים. ממצאי הסקר מועברים למנחים, למרכזי ההוראה, לראשי המחלקות האקדמיות ולהנהלת האוניברסיטה. ממצאים אלה משמשים את מרכזי ההוראה ואת המנחים באיתור קשיים והצלחות בקורס. מאחר שסקר ההוראה הוא אחד הכלים המשמשים את האוניברסיטה בפעולותיה לשיפור מתמיד של ההוראה וההנחיה, האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בעידוד הסטודנטים לקחת חלק בסקר, לחוות דעה ולהשפיע על איכות ההוראה.
אחת הדרכים לעודד את מענה הסטודנטים לסקר היא עריכת הגרלה בין המשיבים. מאז עלייתו של סקר ההוראה האלקטרוני לאוויר נערכת בסיומו הגרלה של שלוש מלגות לימודים לקורס, כל אחת בשווי שכר לימוד בסיסי לקורס אחד. כל משתתף בהגרלה יכול לזכות במלגת לימודים לקורס אחד בלבד. המשך

בהגרלה שנערכה בסמסטר א2013, זכו במלגת לימודים לקורס הסטודנטים הבאים:
1. בטי נזרי אפרת, מהרצליה
2. מקסים אקסלרוד, מנתניה
3. חנה, מירושלים
אנו רוצים להודות לכל הסטודנטים שהשתתפו בסקר ההוראה בסמסטר זה ומצפים להשתתפותם של סטודנטים רבים בסקר הבא שיערך בסיום סמסטר ב2013. סגירה

מרכזי לימוד חדשים

בשנה האחרונה נפתחו שני מרכזי לימוד חדשים:

• כפר קאסם
• קמרה אובסקורה

יום המשפחה באו"פ

לרגל יום המשפחה התקיים מופע מיוחד של שלומי שבת לעובדי האו"פ. להלן כמה תמונות מהערב.

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס ברעננה. אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים. ראו תכנית אירועים מפורטת.