מעצבים שינוי

זירת העיצוב המתפתחת בארץ מזמינה מעצבים להתפתח בה, במקום לברוח לחו"ל. המעצב ניצן הורוביץ, מרצה במסלול לימודי עיצוב ואדריכלות פנים, דיפלומה - מערך לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה, מגלה כמה נישות מקצועיות שכדאי להתברג בהן, מסביר למה כדאי להתחיל מלמטה, ומספר על חדשנות בריהוט

הרעיון שהצורה נוצרת בעקבות הפונקציה היה אחד מעקרונות היסוד שעמדו בבסיסם של האדריכלות המודרנית והעיצוב התעשייתי במאה ה-20. הוא גם עורר ויכוחים רבים ביחס לקשר שבין צורתם של אובייקטים לבין השימוש שנעשה בהם, ושאלות לגבי מציאת כיוונים חדשים בעיצוב.

גם היום, בעידן שמקדש את החדשנות כערך עליון בתחומים שונים, נדרשים מעצבים לסוגיות הללו. הצורך ליצור ריהוט פונקציונלי בלי לוותר על עיצוב משובח זיכה את ניצן הורוביץ, מעצב, מרצה בתחום, ומורה בדיפלומה - מערך לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה, במקום השלישי בתחרות להתאמה, עיצוב וחדשנות 2009. הוא עיצב עבור חברת רהיטי דורון מערכת מודולרית שמשלבת שולחן עבודה, ספרייה ומתקן אחסון בשם Kinder Box.

כיצד מבטאים חדשנות בריהוט?
"בעיני, אפשר לעשות זאת כשלוקחים מספר פונקציות ומרַכזים אותן במוצר אחד כך שנוחות השימוש לא נפגעת. זה בא לידי ביטוי ברהיטים מודולריים. המוצר שלנו מספק מקסימום פתרונות במוצר אחד, שהצורה שלו אמנם לא מאוד חדשנית עבור מקומות אחרים, אבל היא כן כזו עבור איזור העבודה".

מהם הטרנדים המובילים היום בריהוט ובעיצוב בכלל?
"אני יכול להצביע בעיקר על החדירה של תחום הגרפיקה אל תחום הריהוט. אלמנטים גרפיים מופיעים כמעט על כך חומר אפשרי, גם בתחומי עיצוב נוספים. התוצאה היא מסרים מילוליים שנמצאים על ריהוט ועל קירות, ואלמנטים ויזואליים מאוד עשירים. בין המוצרים המוכרים בתחום ניתן לציין את הכסאות המצוירים של כרים ראשיד ואת הפרצופים של פיליפ סטארק. גם בארץ מעצבים משתמשים באלמנט הזה. הטכנולוגיה מאפשרת היום לייצר טפטים תלת-ממדיים, חיפויי קירות מעוטרים, הדפסות על זכוכית ומדבקות ויניל. המדבקות החליפו את הטפטים של פעם".

שני קצוות הספקטרום
הורוביץ עובד עם מה שהוא מכנה "שני קצוות הספקטרום". "אני מעצב עבור חברות שעוסקות בייצור המוני (Mass production) וגם עבור לקוחות שמחפשים התאמה אישית (Custom Made). יש פער בין הדרישות של שני הקצוות. בקצה אחד יש קהל ששם דגש על פרקטיקה, ואילו בקצה השני יש קהל שמעוניין בפריטים מעוצבים, שתוכננו במיוחד בשבילו".

התוצאה היא פריטים לא נוחים שהם יפים או נכונים תדמיתית?
"לא תמיד. יש כסאות מתחום הפלסטיקה שהם לא נוחים לישיבה, אבל הם מאוד מעוצבים. אנשים משני הקצוות קונים לא מעט מוצרים שמטרתם לקשט את הבית, וזה חלק מהיופי של עיצוב".

זו מגמה שהולכת ומתפתחת בישראל. מה לדעתך תרם לה?
"אין לי ספק שהכניסה של חברות זולות בתחום הריהוט לישראל יצרה מהפך והפכה את קניית הריהוט לנגישה יותר. אפשר היום לקנות ספה ב-120 שקלים מפני שהיא יפה ומתאימה לסלון, או לרכוש ספריה ב-500-600 שקל. לא חייבים להזמין נגר או לפתוח קופת חיסכון. זה יצר שינוי משמעותי בכל רמות העיצוב בארץ".

אז לא חובה לחפש קריירה בחו"ל?
"זה לא כל כך קל שם בחוץ, ובארץ יש מקום טוב להתפתח. ישראלים צורכים יותר משעשו בעבר, ולמעצבים צעירים אני מציע להרחיב אופקים. יש תחומים שעדיין לא רוויים; למשל, התחום שמשלב עיצוב ומיתוג, בעיקר של חללים מסחריים ומקומות בילוי. יש גם חברות בתחום הריהוט שעדיין אין להן מחלקות עיצוב. תחום נוסף שכדאי לבדוק הוא עיצוב עבור נגרים, מסגרים ואנשי גבס. אני חושב שכמעט כל בעלי המקצוע שעובדים בתחום הבנייה צריכים נגיעה של מעצב. בנוסף, הרבה סטודנטים רוצים לקפוץ מייד לנעליים של מעצב בכיר, אבל לדעתי צריך להתחיל מלמטה כדי להכיר חומרים וטכנולוגיות, ללמוד איך עובדים מול לקוחות, ולגבש 'אני מאמין' וקו עיצובי אישי".

זה מה שאתה עשית?
"אני למדתי אדריכלות פנים, משם עברתי ללמוד עיצוב תעשייתי, ובמקביל השתלמתי בנגריות במיגוון חומרים. זה העניק לי ראייה רחבה ואיפשר לי לייעץ במיגוון תחומים".

*ניצן הורוביץ הוא מעצב ושותף בסטודיו פאו, מעצב עבור חברות רהיטים, ומלמד עיצוב מוצר שמתרכז בריהוט בבית הספר דיפלומה - מערך לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה ובמקומות נוספים.
סטודיו פאו

רוצה לקבל מידע נוסף? לחץ כאן ונציגינו יחזרו אליך בהקדם

נוהלי ההרשמה וביטולה נמצאים במשרדי דיפלומה. כמו כן ניתן לקבלם במשרדי האוניברסיטה הפתוחה. במקרה של ספק, הנוסח העדיף והמחייב הינו זה המופיע במסמכים הרשמיים והעדכניים של האוניברסיטה.