1971 1972 1973 1974 1976 1980 1982 1984 1987 1988 1993 1994 1996 2001 היסטוריה וציוני דרך
לקבלת מידע על התפתחות האו"פ לאורך השנים לחצו על השנה המבוקשת

1971

הוועדה לחינוך על-תיכון, בראשותו של פרופ' שניאור ליפסון, המליצה להקים אוניברסיטה פתוחה בישראל, במתכונת הדומה לזו של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה.

מר מקס רואו, מנהל קרן רוטשילד, הגיש באופן בלתי תלוי תזכיר לקרן רוטשילד, ובו הציע לבדוק אפשרות של הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל. הקרן פנתה לממשלת ישראל והקימה ועדת מומחים, בראשות פרופ' וילבור שרם מאניברסיטת סטנפורד שבארה"ב, לבדיקת ההצעה.

1972

ב-15 בספטמבר המליצה ועדת שרם להקים אוניברסיטה פתוחה בישראל.

1973

ב-19 באוגוסט החליטה ממשלת ישראל על הקמת האוניברסיטה הפתוחה בעקבות דוח ועדת שרם ובהתאם להצעת קרן רוטשילד, כאשר הקרן לוקחת על אחריותה את הקמת האוניברסיטה ואת מימון פעולותיה במשך שנות התפתחותה הראשונות.

ב-2 באוקטובר התירה המועצה להשכלה גבוהה להקים את האוניברסיטה הפתוחה כמוסד להשכלה גבוהה.

1974

בסוף השנה הוקם הצוות הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.

1976

ב-17 באוקטובר התחילו הלימודים בסמסטר הראשון.

1980

ב-18 ביוני הכירה המועצה להשכלה גבוהה באוניברסיטה הפתוחה כמוסד להשכלה גבוהה, כמו-כן והסמיכה אותה להעניק תואר "בוגר אוניברסיטה" (B.A.).

ב-6 ביולי אישרה ממשלת ישראל החלטה זו.

1982

ב-6 בספטמבר העניקה האוניברסיטה הפתוחה תואר "בוגר אוניברסיטה" לראשוני בוגריה.
41 בוגרים ובוגרות קיבלו תעודות בטקס התארים הראשון בתולדות האוניברסיטה.

1984

ב-21 בינואר החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית-ספר לטכנולוגיה במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, בהתאם להצעת קרן רוטשילד. קרן רוטשילד וקרן ברכה הסכימו לממן את פעולות בית-הספר בשלבים .הראשונים לפיתוחו.

1987 - 1988

בשנת הלימודים תשמ"ח למדו באוניברסיטה הפתוחה כ -11,000 סטודנטים בכ-180 קורסים בדיסציפלינות של מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מתמטיקה ומדעי המחשב.

לראשונה למדו סטודנטים רבים במסגרת לימודים חדשה שפיתחה האוניברסיטה (כ- 30% מן הנרשמים) הפתוחה בשיתוף עם מכללות אזוריות, סמינרים, מכללות טכנולוגיות, הסתדרות העובדים הכללית ומקומות עבודה גדולים.

על פי הדפוס החדש הזה, מתארגנות קבוצות סטודנטים ללימוד קורסים של האוניברסיטה הפתוחה לתואר B.A. של האוניברסיטה. שיטת הלימוד הזאת משלבת חומר לימודים כתוב של האוניברסיטה הפתוחה עם הנחיה מוגברת בקבוצות מאורגנות בכיתות לימוד.

1987 - 1988

בשנת הלימודים תשמ"ח למדו באוניברסיטה הפתוחה כ -11,000 סטודנטים בכ-180 קורסים בדיסציפלינות של מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מתמטיקה ומדעי המחשב.

לראשונה למדו סטודנטים רבים במסגרת לימודים חדשה שפיתחה האוניברסיטה (כ- 30% מן הנרשמים) הפתוחה בשיתוף עם מכללות אזוריות, סמינרים, מכללות טכנולוגיות, הסתדרות העובדים הכללית ומקומות עבודה גדולים.

על פי הדפוס החדש הזה, מתארגנות קבוצות סטודנטים ללימוד קורסים של האוניברסיטה הפתוחה לתואר B.A. של האוניברסיטה. שיטת הלימוד הזאת משלבת חומר לימודים כתוב של האוניברסיטה הפתוחה עם הנחיה מוגברת בקבוצות מאורגנות בכיתות לימוד.

1993

בשנה זו למדו באוניברסיטה הפתוחה כ-20,000 סטודנטים בכ-300 קורסים אקדמיים. במאי 1994 הוענקו תעודת B.A. ל-405 בוגרים.

כדי לטפל בצרכים המיוחדים ובמגוון הדרישות האקדמיות של קהילת סטודנטים גדלה ומתרחבת, האיצה האוניברסיטה הפתוחה פיתוח של קורסים חדשים, בצרכים המיוחדים ובמגוון הדרישות האקדמיות של קהילת סטודנטים גדלה ומתרחבת, האיצה האוניברסיטה הפתוחה פיתוח של קורסים חדשים פיתחה מערכות הוראה יעילות, וכן שיטות הוראה מתוחכמות המנצלות טכנולוגיות חדשניות: תקשורת מתווכת-מחשב, טלוויזיה בכבלים ותקשורת לוויינים.

1994

מספר הכרכים שהפיקה בשנה זו ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה הגיע לכ-114,000 (ב-61 כותרים). אלה נועדו לסטודנטים בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה, ולשימושם של שוחרי דעת בקהל הרחב. ספרי הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה זוכים לביקוש ניכר בקרב קהל הסטודנטים של אוניברסיטאות אחרות. קורסים אחדים במדעי היהדות תורגמו לרוסית ולאנגלית, ועובדו למטרות הוראה מרחוק בארצות חבר העמים ובארצות דוברות אנגלית.

1996

בשנה זו אישרה המועצה להשכלה גבוהה את תכנית הלימודים לתואר שני - ראשונה באוניברסיטה הפתוחה - M.Sc במדעי המחשב.

2001

בשנה זו אישרה המועצה להשכלה גבוהה את תכנית הלימודים הראשונה בהנדסה - B.Sc בהנדסת תעשייה וניהול.