נדב גל, בוגר חשיפה, משעשע את הגיימרים בהעפת כדורי פלאפל וסוכריות ובהכנת המבורגרים במהירות שיא. כשהוא לא משחק, הוא מכין עבור חברות מסחריות משחקים על כרישים ובחורה שחייבת דאודורנט. שיחה על משחקי רשת
כשנדב גל היה בן 13 הוא קיבל לבר-המצווה מחשב קומודור 64. באותם ימים, כשמשחקי מחשב היו לרוב בשני צבעים ובלי עכבר, הוא לא שיער שיום יבוא ומשחקי פלאש שלו יעודדו גיימרים ברחבי העולם להשליך כדורי פלאפל באוויר או להתחמק מסוכריות מעופפות.
"נדמה לי שהמשחק הראשון ששיחקתי היה טניס קווים, שכלל מעין מקלות (קווים) שניתן להזיז קצת למעלה ולמטה כדי שיפגעו בריבוע, כלומר הכדור", אומר נדב, אנימטור ובוגר בית הספר חשיפה. "גרתי בקיבוץ, ואחרי שחזרתי בתשע בבוקר מהעבודה ברפת או באבוקדו, ישבתי כל שאר היום מול המחשב, לצייר עם המקלדת ולשחק".
איך הגעת ליצירת משחקים?
"אחרי שסיימתי לימודי איור ורישום בפאריס חזרתי לארץ ללמוד במחזור השני של חשיפה. יחד עם דובי גרמייז ורפי ברקוביץ בניתי גרסה ראשונית למשחק בשם "מלך הפלאפל". עם סיום הלימודים שיכללנו את המשחק והפצנו אותו באימיילים. המשחק תפס, וקיבלנו מאות אימיילים מפרגנים בתגובה. חלק הציעו רעיונות לפיתוח, והיו גם כאלה שדרשו בתוקף שנוסיף גרסה קלה יותר. מאז עשינו פרויקטים רבים בתחום המשחקים, חלקם לאינטרנט וחלקם לתערוכות ואירועים".
האם ניתן לדבר על טרנדים במשחקי מחשב?
"כיוון שהאינטרנט הוא ערב רב של תרבויות, קשה לדבר על טרנדים במשחקי מחשב. בכל פעם שנראה שיש משהו שתופס, פתאום נוצר איזה טרנד אחר וסוחף אחריו משחקים רבים. בסופו של דבר נראה שמי שאוהב לשחק, בדרך כלל ישחק גם במשחקי גרוש וחצי באינטרנט או במשחקים חינמיים, וגם במשחקי קונסולה עתירי תלת-מימד וגרפיקה, שעולים מאות שקלים. דוגמה לכך היא העובדה שעדיין המשחקים הפופולריים ביותר הם משחקים ותיקים מאוד כמו באבלס, זומה, וטאקי".
האם יש עקרונות משותפים למשחקי רשת?
"רוב המשחקים בנויים על עקרונות דומים. בדרך כלל יש פעולה שצריך להתמיד בה לצד מספר מסיחים, שדורשים התייחסות. אם המשחק בנוי נכון, התדירות והעוצמה של המסיחים הולכת וגוברת, עד אשר השחקן לא עומד בלחץ ו-GAMEOVER. כמובן, אם השחקן מזניח את הפעולה הראשית, למשל קריאה בתורה, כמו באחד מהמשחקים שיצרנו, אז הרבי מתעצבן ומדיח אותו מהבמה. מצד שני, אם השחקן מתעלם מהסוכריות הרבות שעפות לעברו, קצב הקריאה שלו ייפגע".
קריאה בתורה על רקע סוכריות מושלכות ודודות צובטות הוא אחד המשחקים על רקע יהודי וישראלי שמצאו להם קהל אוהד מאוד גם מחוץ לישראל. את המשחק, ששמו "בר-מצווה בוי", יצרו בחברה שבה שותף גל, ימבה מדיה, עבור אתר "כמעט 13", העוסק בתכנים הקשורים לבר-מצווה. לכבוד יום העצמאות השישים של ישראל נוצר גם המשחק איש המנגל (או בשמו החו"לי – BBQ Guy), לטובת אוהבי הנפנוף באשר הם.
איך מחליטים על רעיון למשחק?
"את הרעיונות אנחנו מגבשים בהתאם לפרויקט. אם זה משחק כייפי, שלא מיועד עבור לקוח ספציפי, אנחנו מרשים לעצמנו להשתולל. אבל זה לא קורה הרבה. כאשר יש פרויקט שמוגדר מראש, כמו משחק עבור תערוכה או אירוע, אנחנו מתאימים את המשחק לקהל היעד ולזמן המוקצה לו. לדוגמה, עבור בית השקעות גדול, שסיסמתו "כרישים בהשקעות נדל"ן", בנינו משחק שכולל כרישים שזוללים דגיגי נדל"ן. עבור חברת מוצרי טיפוח יצרנו משחק שבמרכזו בחורה שקופצת, נזהרת ומתחמקת מכל מיני מכשולים, אבל חייבת לזכור לשים דאודורנט".
מה מגיע קודם - הרעיון או הטכנולוגיה?
"הרעיון מגיע כמעט תמיד לפני הטכנולוגיה. בסיעור המוחות מעלים רעיונות בלי מעצורים, אבל אז פוסלים את כל אלה שהם לא אפשריים. במקרים מסוימים יש טכנולוגיה שצריך להתאים לה משחק. למשל, משחק שבנינו עם מצלמת אינטרנט, שבו השחקן מיצג שוער שבועט לשער. אם הוא מזיז את הידיים מספיק מהר, המצלמה קולטת את התנועה והכדור נהדף".
מה גורם לדעתך למשחק רשת להצליח (או שאפשר לנחש רק בדיעבד)?
"זו שאלת מיליון הדולר, או באינטרנט - מיליון הקליקים. אני חושב שמה שגורם למשחק אינטרנטי להצליח הוא התמימות שלו. ברגע שהמסחריות משתלטת, נוספות פרסומות, גרפיקה מהוקצעת ותכנים פוליטקלי קורקט. אלה הופכים את המשחק לפחות fun".
*נדב גל הוא מאייר ואנימטור, שותף בחברת ימבה מדיה. למד אנימציה ומדיה דיגיטלית בבית הספר חשיפה.
