המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים

Center for the Study of Relations between Jews, Christians, Muslims

معهد دراسة العلاقات بين اليهود والنصارى والمسلمين

המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים

קבוצות המחקר הפועלות במסגרת המכון:

קבוצת המחקר העוסקת ביחסי יהודים-נוצרים במאות הראשונות לספירה:

מתי נפרדו הדרכים בין היהדות לנצרות?

תיאור

אחת השאלות המרכזיות שקבוצה זו בוחנת היא שאלת היפרדות הדרכים בין היהדות לנצרות. כלומר מתי נפרדו הדרכים בין היהדות לנצרות ונוצרו שתי ישויות דתיות העומדות זו מול זו ומתפלמסות זו עם זו וכיצד בא לידי ביטוי תהליך זה?

על פי התפיסות שרווחו במאה ה-19 ובמאה-20, הנצרות התגבשה לכלל ישות חדשה לאחר צליבתו של ישו ועם פעילותו של פאולוס, שנחשב למייסד הנצרות, ותהליך ההיפרדות בין שתי הדתות החל כבר בשלהי המאה הראשונה והסתיים בשנים שלאחר חורבן הבית ועד מרד בר כוכבא ( 70 - 135 לספה"נ ). חוקרים מערערים כיום על שתי הקביעות האלה. לטענתם, בתקופת הבית אין לדבר על קיומה של 'נצרות', והתפתחותה של זו כישות דתית חדשה והיפרדותה מעל היהדות התרחשו לאחר כמה מאות שנים.

הופעתה של תפיסה זו והתבססותה קשורות ל'מהפכה' המתחוללת כיום בראיית יהדות העת העתיקה, הבנתה ותיאורה. המחקר כיום תופש את היהדות כאוסף של זרמים וכיתות שהתקיימו אלה בצד אלה, ובעצם יש לדבר על 'יהדויות'. בין 'יהדויות' אלה התקיימה גם התנועה שחבריה קיבלו את האמונה בישו (“Jesus Movement” or "the followers of Jesus").

קבוצת המחקר מציעה במה לדיון חופשי ופתוח בסוגיות הנוגעות לנצרות הקדומה ומבקשת להביא לביטוי את ריבוי הקולות וגיוון העמדות הקיימים ביחס לסוגיות אלה.

» » » חברי הקבוצה

» » » לוח מפגשי הקבוצה

קבוצת מחקר העוסקת בעיצוב גבולות – הגדרת זהות בסביבה רב-דתית ורב-תרבותית:

Boundary-Work – Defining Identity in a Multi-Religious and Multi-Cultural Environment

תיאור

בין היהדות לנצרות ובין יהודים לנוצרים שוררים קשרים וזיקות מיוחדים במינם, ייחודיים לשתי דתות אלה. הנצרות שצמחה במאה הראשונה לספירה מתוך העולם היהודי מקדשת – כיהדות – את המקרא כחלק מספרי הקודש שלה. המצע המשותף עיצב את הדמיון בין שתי הדתות, בין היתר גם בתפיסת ארץ ישראל כארץ הקודש ובתפיסת ירושלים כעיר קדושה וכמוקד עלייה לרגל, אך גם את הוויכוח ביניהן. ארועי 'תג מחיר' שהופנו לאחרונה כנגד יעדים נוצריים רק מעידים עד כמה המתח היהודי- הנוצרי ממשיך להתקיים ומאירים את הצורך הדחוף לבחינת מערכת היחסים שבין יהודים לנוצרים בארץ.

 

על רקע מציאות זו מנוהל המחקר שבו נבחנת הבניית זהותו של ה'אחר' הנוצרי, מצד אחד, ושל הישראלי-היהודי, מצד שני, באמצעות ניתוח שיח הדרכת האתרים הנוצריים בירושלים לקבוצות תלמידי מערכת החינוך הישראלית.

 

המחקר הוא אינטרדיסציפלינארי בייסודו ובו שני צירים עיקריים:

 

הציר האנכי בוחן את השינוי שחל בשיח ההדרכה של אתרים נוצריים לקבוצות תלמידים ישראלים מסוף שנות השמונים ועד ימינו. באמצעות כיוון מחקר זה אפשר יהיה לעמוד על השינויים שחלו בחברה הישראלית, ביחסה ל'אחרים' בתוכה ובעיקר ביחסה לנוצרים. לתפיסתנו, היחס לנוכחות הנוצרית, בעיקר זו המערבית, בירושלים, יכול לשמש סוג של 'ניר לקמוס' לבחינת מגמות עומק בחברה הישראלית.

 

הציר האופקי של המחקר בוחן את הדרכים בהן נבנית זהותו של ה'אחר' הנוצרי, ובה בעת מעוצבת הזהות היהודית-ישראלית של המודרכים באמצעות ניתוח שיח

ההדרכה באתרים הנוצריים בירושלים.

» » » חברי הקבוצה

» » » לוח מפגשי הקבוצה



קבוצת מחקר העוסקת בזמן: היסטוריה, תאוריה, תרבות:

 

תיאור

אחת מסוגיות המפתח במחקר של זמננו, היא שאלת הזמן. אם בעבר ניתן היה להתייחס לנקיפת הזמן כאל הליך טבעי ומובן מאליו, או לפחות להבין אותו במסגרת מושגית סטטית ומסורתית שלא הרבו לחלוק על עיקריה, העידן המודרני, על השינויים העצומים שהביא עמו בקצב החיים, במנהגים, בכלכלה ובתרבות, הביא איתו מודעות הולכת וגוברת לנזילותה של תפיסת הזמן, המשתנה בין תקופות ובין חברות. בד בבד, עידן זה מביא איתו מתח בין נטייה, מחד גיסא, לפיקוח קפדני על "ניצול" הזמן ומדידתו המדויקת יותר ויותר, לבין דגש, מאידך גיסא, על יחסיותו של הזמן, ועל הפן הסובייקטיבי של הדרך שבה חווים אותו, דרך המשתנה בין פרט לפרט, ובין תרבות לתרבות. דומה כי הזמן הופך להיות ברור, מוחשי, ומדיד יותר, בה בעת שהוא נעשה חמקמק יותר, קשה יותר להגדרה ולהמשגה. זוהי אחת מן הסתירות הבסיסיות שקבוצת המחקר מעוניינת לדרוש בה, ממגוון של דיסציפלינות, וככל הניתן גם אינטר-דיסציפלינות. תשומת לב מיוחדת תוענק לדרך שבה שלוש הדתות והתרבויות שבה עוסק המכון, יהדות, נצרות, ואסלאם, התמודדו ומתמודדות עם שאלת הזמן.  מטרת המפגשים של קבוצת המחקר היא לאפשר דו-שיח בין חוקרים מפרספקטיבות ודיסציפלינות שונות סביב שאלת הזמן, הכרות עם ספרות מחקרית ותיאוריות קלאסיות וחדשות, בתקווה לעודד שיתופי פעולה ומיזמים משותפים בין חברי הקבוצה.


הקבוצה תעסוק בשאלות על זמן הנוגעות בתרבויות שונות, כגון: כיצד התייחסו ומתייחסים יהודים, נוצרים ומוסלמים לזמן, ומה ניתן ללמוד מהשוואה בין חברות שונות, מן הדומה והשונה ביניהן? כיצד משתנה היחס לזמן וחווית הזמן במהלך ההיסטוריה? כיצד התמודדו הוגי-מפתח שונים – פילוסופים, תיאולוגים, היסטוריונים, סוציולוגים, פסיכולוגים, וכדומה – עם שאלת הזמן? במה שונה "הזמן המודרני" מן הזמן בתקופות עברו – או מן הזמן הפוסט-מודרני? מה ניתן ללמוד מהצלבה של שאלת הזמן עם סוגיות אחרות, למשל– מרחב, קידמה היסטורית, גאולה, קץ ההיסטוריה? מהן המשמעויות הכלכליות והפוליטיות של תפיסות זמן שונות: האם, למשל, ישנה תפיסת זמן התואמת במיוחד את הסדר הקפיטליסטי,  כפי שטענו חוקרים רבים? ואם כן, האם שינוי פוליטי וחברתי מצריך גם פריצת דרך בהמשגתו של הזמן? 



» » » חברי הקבוצה

» » » לוח מפגשי הקבוצה