החלום הפלסטיני, החלום הנשי ומה שביניהם:
מסע אל מחוזות הדמיון ביצירתה של הסופרת דִימַה גֻ'מְעה אל־סַמַאן

דורית גוטספלד

המחקרים המתייחסים ליצירותיה של דימה ג'מעה אל-סמאן, ילידת ירושלים, מתמקדים בדרך כלל בממד ההיסטורי-פוליטי שלהן ומתעלמים מן המסרים שהן מעבירות ביחס לנשים ומן הממד הסגנוני שלהן. מאמר זה ממלא חלל זה ודווקא מבליט את הממד הנשי והאומנותי באמצעות עיון ברומן אל-אצאבע אל-ח'פיה ("האצבעות הנסתרות", 1992), אשר משרטט קווים לדמותה של האישה, בת החברה הפטריארכאלית, ומבליט את נוכחותה. סגנון הפנטזיה מסייע להבליט בדרך מעניינת ומקורית תכונות של חוסן נפשי ושל דבקות במטרה הקיימות בדמות בדיונית של נסיכה. הנסיכה הופכת למעין דגם נשי אידיאלי, המעביר לנשים מסרים של קריאת תיגר על המציאות ומרידה בקיים.

סגנון הפנטזיה משמש גם לעיצובם של מסרים פוליטיים-לאומיים. הרומן מציג תיאור בדיוני של שבטים, אשר אורח חייהם יוצר דגם של עצמאות לאומית. הוא שב ומדגיש, שיש ללמוד מרעיונות העצמאות הלאומית הללו, אולם ליישמם רק בגבולות המולדת עצמה, מבלי לנדוד למחוזות רחוקים.

הרומן אף מציג דמויות של גיבורות בדיוניות, אשר יחד עם מאבקן לעצמאות נשית הן נאבקות לשמירת העצמאות הלאומית של בני שבטן. המסר העולה הוא, שהאישה היא תקוות האומה גם מן הבחינה הפוליטית-לאומית, וכי ניתן לשלב בין קדמה לאומית-פוליטית לבין קדמה נשית.