מאמר חדש של פרופ' אורן סופר שהתפרסם במגזין
Social Media Society
עוסק בפילוסופיה הטכנולוגית שעומדת בבסיס היישומון Snapchat
תארו לעצמכם כי צילמתם תמונה במצלמת פולרואיד. אתם ממתינים 10 שניות כדי שהתמונה תתבהר. אבל היא נעלמת! הסתירה הזו, בין היציבות של התמונה כאובייקט, לבין ההעלמות שלה, כאילו היתה מילה פורחת באוויר, מבהירה היטב את הקונפליקט הטמון באפליקציית ה- Snapchat. מצד אחד, מדובר באפליקציה המבוססת על צילום ושימוש באמצעים וויזואליים (SNAP, המתייחס לצילום), מצד שני היא אמורה להיות להדגיש את הדיבור (CHAT). שני היסודות הללו – היציבות של הצילום כאובייקט וקיום בר החלוף של הדיבור, הם שני יסודות שונים בתרבות המערבית, שאינם מתיישבים יחדיו. מאמר חדש של פרופ' אורן סופר , ראש המחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, מתחקה אחר ההלחמה של שני יסודות אלה, כפי שמוצאים את ביטויים ביישומון הפופולרי. פרופ' סופר, שעסק בעבר באופן שבו תרבות הדיבור משפיעה על הכתיבה בעידן הדיגיטאלי (חחחח...! תוך התייחסות לאופן הכתיבה בצ'אטים או במסרונים) טוען במאמר חדש, תיאורטי-פילוסופי, כי התכונות של יישומון SNAPCHAT, מחילות על המשתמשים ועל תכנים וויזואליים הנחות אורליות, מתחום של תרבות הדיבור.