מדינה יהודית ודמוקרטית: מבט רב-תרבותי אדם ד. דנאל

סוגיית ההיתכנות של מדינה, שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, היא מן הסוגיות הקיומיות בחייה הפוליטיים והתרבותיים של החברה הישראלית, ואף ביחסיה עם חברות שכנות ואחרות. יוחד לה מקום מרכזי בכל דיון יסודי על סדרי ממשל, זכויות אדם ואזרח, ואסטרטגיות ביטחוניות וכלכליות. הוויכוח הנוקב על "המדינה היהודית והדמוקרטית", מכיל הנחות מובלעות ומפורשות בדבר טבעם של מוסד המדינה, היהדות והדמוקרטיה. הנחות אלו מובילות רבים וטובים לפקפק בהיתכנותו של שילוב כלשהו בין יהדות לדמוקרטיה, ולפעול לכינונה של "מדינה יהודית" או "מדינה דמוקרטית" במקום המדינה היהודית והדמוקרטית. רבים נוטים לפרש את היהדות בהקשר זה על פי המשפט העברי או אוטופיות משל הוגים יהודים מן העבר, ולהתעלם מן הניסיון ארוך הימים של חיים יהודיים בקהילות בפזורה. מנגד, רבים נוטים להגדיר את הדמוקרטיה בהקשר זה על פי תיאוריות ליברליות, ולהתעלם מתיאוריות רב-תרבותיות, ומן היישומים השונים של רעיונות דמוקרטיים הלכה למעשה. זאת ועוד, בשעה שרבים וטובים כתבו זה מכבר על היחסים שבין יהדות לדמוקרטיה, מעטים נתנו דעתם על השפעת מוסד המדינה על אפשריותו וטיבו של השילוב ביניהן. כניסתו המאוחרת, אך לפני כ-55 שנים, של מוסד המדינה לתוך מערכת היחסים המתוחה שבין יהדות למודרניות, וביחוד בין יהדות לדמוקרטיה, חוללה שינויים ניכרים בהוויה היהודית וביחסיה עם הדמוקרטיה. מטרתו של חיבור זה היא להציע תובנות חדשות, אשר תאפשרנה להחזיק ואף לחזק את הצירוף שבין מדינה, יהדות ודמוקרטיה. שתיים מן ההצעות שבמוקד חיבור זה: ראשית, דגם של דמוקרטיה רב-תרבותית, המתאים יותר מדגמים דמוקרטיים אחרים לביסוס היהודיות והדמוקרטיות של המדינה. שנית, הגדרה מחודשת של תפקידי המדינה בהקשר של מדינה יהודית ודמוקרטית. הצעות אלו מעוגנות בביקורת תיאורטית, כמו גם בהתמודדות עם אתגרים מעשיים שעל סדר היום היהודי, הדמוקרטי והישראלי. יתרונן המעשי טמון במידת התאמתן לנהגים ואילוצים מפורשים ומובלעים של ישראל, כמו גם מספר גדל והולך של דמוקרטיות; ואילו יתרונן הנורמטיבי נעוץ בתרומתן לערכי החירות, הפלורליזם והשוויון.