ראשית הנצרות ואפוקליפטיקה יהושע אפרו
	חזון הגאולה הנוצרי אשר במוקדו ניצבת דמותו של ישו המשיח, נולד בשלהי ימי הבית השני מתוך חזונות הגאולה של עם ישראל. במחקר שלפנינו מנתח יהושע אפרון את היבטיה השונים של המשיחיות הנוצרית ובוחן את הגבולות המפרידים בינה ובין תפיסות הגאולה שרווחו בקרב יהודי הבית השני. ישו, 'כריסטוס' השיח, הוא מושא האמונה והפולחן של הנצרות והוא הבסיס שעליו היא מושתתת. הוא מתואר כגואל שלוח ממרומים, בן אלוהים וצלמו, היורד עלי אדמות ולובש דמות עבד בזוי. הוא עובר מסכת ייסורים אשר בסופה הוא נצלב ובקורבן גופו ובדמו הוא מכפר על חטא האנושות וסולל בתחייתו את נתיב החיי הנצח להולכים בעקבותיו. שלא כמו המשיח היהודי שדמותו נטועה בעולם הזה והוא עתיד להביא גאולה לאומית, ארצית, והיסטורית, מלכותו של כריסטוס נטועה בעולם הזה והוא עתיד לייסד בהופעתו השנייה .
והסופית בקץ הזמנים את גן העדן למאמיניו. המסורת הנוצרית פרשה את חזון הגאולה של הנביאים ואת ההבטחות המקראיות שניתנו לעם ישראל ולבית דוד כמכוונים במקורם למשיחם ובו הם התגשמו במלואם. המחקר עוקב ומנתח את הפרשיות והעלילות הבונות את סיפור חייו של ישו כפי שהן מסופרות בברית החדשה. ספר זה מביא בפני הקורא הישראלי את תפיסותיו הייחודיות של יהושע אפרון, והוא מהווה סיכום של מחקר רב שנים בשאלות הקשורות בנצרות הקדומה ובאפוקליפטיקה, כשהן נבחנות מתוך פרספקטיבה חילונית והומאנית, רציונאלית והיסטורית. הספר מהווה המשך ישיר למתודולוגיה המחקרית, שאותה הציג המחבר במחקריו ובהרצאותיו, המחייבת הפרדה קפדנית ושיטתית בין המקורות ההיסטוריים לפי מוצאם, תיארוכם ואיכותם וגישה היסטורית ביקורתית, פילולוגית וטקסטואלית המבקשת להדגיש את השונה והמפריד ואיננה חותרת לגיבוש תמונה היסטורית שלמה והרמונית בכל מחיר. מתוך הספר מצטיירת הנצרות הקדומה כתופעה היסטורית ואידיאית ייחודית כבר בראשיתה, שעיצבה יותר מכל את התפתחותה של התרבות האנושית בכלל והשפיעה על גורלו של העם היהודי בתחומי שלטונה של הכנסייה הנוצרית בפרט. יהושע אפרון הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של תקופת הבית השני, שלימד שנים רבות באוניברסיטת תל-אביב והעמיד דורות רבים של תלמידים שהושפעו עמוקות מתפיסותיו ומן המתודולוגיה המחקרית שלו. פרסומיו עד כה: חקרי התקופה החשמונאית, תל-אביב תש"ם; "מלחמת בר כוכבא לאור המסורת התלמודית, הארצישראלית כנגד הבבלית", בקובץ: מרד בר כוכבא, מחקרים חדשים, ירושלים תשמ"ד; Studies on the Hasmonean Period, Leiden 1987