על הקשר שבין ידע למדיניות: מקומם של מכוני המחקר והחשיבה בעולם ובישראל בתהליכי עיצוב המדיניות הציבורית פרלה אייזנקנג-קנה

כיום, בפתח המאה ה-21, תופעת הייעוץ נתפסת כפונקציה ממסדית כוללת במדינות דמוקרטיות רבות. בימינו פעולת הייעוץ מערבת צוות מקצועי של מומחים ושל נושאי משרות ציבוריות בעיצוב חלופות למדיניות ובניסוחן, בבחירת החלופות המועדפות ובקידום תהליכי קבלת ההחלטות ויישומם. הוגי דעות ומומחים נעשו לאליטות משפיעות בחברה המודרנית. ואמנם תופעת הייעוץ עתיקת יומין, אך המאה ה-20 ידעה 'יצור' חדש בקרב הגורמים שנחשבו עד אז ללגיטימיים בעולם הייעוץ למדינאים: מכוני המחקר והחשיבה או כפי שהם מוכרים כיום במדינות רבות - ארגוני 'Think tanks'. עניינו של חיבור זה להכיר את תופעת מכוני המחקר והחשיבה הישראליים ואת מקומם בסביבת המדיניות הציבורית. אף-על-פי שתופעת התרבותם של מכוני המחקר והחשיבה הישראליים התרחבה בעשור האחרון, עד היום לא פורסמה עבודה מקיפה שתתמודד עמה. כמו כן נבדוק אם הסיבות להקמתם ולהתפתחותם של מכוני המחקר והחשיבה במדינות אחרות ובעיקר בארצות-הברית, כפי שהן מדווחות בספרות הדומיננטית בתחום, יכולות להסביר גם את התופעה הישראלית.