ידידתו של המשורר: איגרות מרים מארקל-מוזסזון אל יהודה ליב גורדון (יל"ג) ההדיר מכתב-יד והוסיף מבוא והערות: שמואל ורסס
	מרים מארקל-מוזסזון (1920-1839) זכתה בשעתה לשבחים מופלגים מפי סופרי זמנה, על היותה האישה הראשונה שתרגמה מגרמנית ללשון עברית צחה רומן היסטורי רב-היקף על יהודי אנגליה בימי מסעי הצלב. כעבור שנות דור, בשנת 1936, נתפרסמו איגרותיו של יהודה ליב גורדון (יל"ג) אליה (מהדורת אברהם יערי). המשורר העברי בעל המוניטין עודד אותה בתרגומה זה. עתה מתגלה לראשונה בסדרת 'דורות' גם אסופת איגרותיה הגנוזות אליו (כשלושים במספר), עם ביאורים ופירושים ומבוא מקיף מאת המהדיר שמואל ורסס. בצירופן יחד מתגלה באיגרות דו-שיח מרתק בכתב שהיה בינה ובין יל"ג כעשרים שנה, הן בסוגיות בספרות ההשכלה העברית שעמדו על הפרק באותם ימים, הן בשאלות קיומיות ברשות היחיד שהעסיקו את שניהם. איגרותיה של מרים מארקל כתובות בעברית רהוטה למופת, ספוגה ורוויה זכרי לשון מקראיים, פרי בקיאותה המופלגת של הכותבת.
המליצה המקראית העברית הוגמשה בכתיבתה והיתה לכלי ביטוי טבעי להבעת רחשי לב ולתיאורי מצבי אנוש שהתנסתה בהם, ובאלה משולבות תגובותיה השנונות הקולעות על המתרחש בעולמה של הספרות העברית בימים ההם.