חדוות המתמטיקה דיוויד וולס

'לא ניתן להעלות על הדעת שמחה רוחנית טהורה ומרוממת יותר מזו הנובעת מההתעמקות המאושרת בבעיה מתמטית.' כריסטופר מורלי במה מתבטאת ההנאה הזו? בתחושה של פליאה, הפתעה והתעלות: איזה יופי! מי יכול עוד היה לחשוב על כך! באמת?! מי היה מאמין! הבעיה המתמטית מבטאת מעין תעלומה בלשית, כשהמתמטיקאי-בלש משתמש באופן מבריק בכמה רמזים התחלתיים כדי לפותרה, ולחשוף את סודותיה הכמוסים ביותר. וכשהתעלומה מוסברת? יש הנאה מהגילוי, מההארה, כאשר מה שהיה פעם מסתורי ומעורפל הופך לברור ומובן. חשיפת ההקשרים במצב גורמת סיפוק, בדומה להגעה לראש ההר אחרי טיפוס מפרך, וצפייה בנוף הנפרש מלפנים. לפתע פתאום, הכל בהיר! ויותר מכך, ניתן לצפות לשני גמולים נוספים: ראשית, היכולת לעשות וליישם דברים; ושנית, למצוא הקשרים חדשים וסמויים. אלה מובילים לתובנות ולהבחנות בדמיון בין דברים שונים לכאורה. זו הנאה מסוג אחר, הנובעת מ'הבנת העולם', שלעיתים כה תכופות נראה כאוטי, חסר מטרה ומשמעות, ובה בעת מציג קביעות וסדר. ובשלבי הביניים עד לפתרון? הנאה כפולה! מתחילים בשאלות, מנסים לנתח אותן, מבחינים בהקשרים, בתבנית; היא מצליחה, לא! אך היא מרמזת על משהו אחר, הפתרון חייב להיות בעל התכונה הזו, ולכן הוא חייב להיות... אה! עכשיו מגיעים למשהו... וכך נמשך התהליך, מלא הפתעות, תעלומות, הבזקים של גילוי, הכל נמהל יחד... עד שהפתרון מתגלה, העננים מתפזרים, וסוף סוף ניתן לראות הכל בבהירות. כפי שקורה תכופות, המסע עשוי להיות מהנה לא פחות מההגעה ליעד. המאפיינים האלה נוגעים בשלושה מההיבטים בהם עוסק הספר: - המתמטיקה-כמדע התחילה בניסיון להסביר תופעות מסתוריות ולא מובנות, והובילה לתבניות חזקות והרמוניות; - המתמטיקה-כמשחק התחילה בעיסוק בגופים ובכללים פשוטים, אך כוללת את כל האטרקציות של משחקים כמו שחמט: טקטיקות שנונות, אסטרטגיות עמוקות, תחבולות נהדרות, רעיונות מפתיעים ואלגנטיים; - המתמטיקה-כתפיסה מפגינה את היופי והמסתורין של אמנות, במקביל להנאה שבגילוי, והסיפוק שבהרגשה שעכשיו מגיעים להבנה. ספר המבטיח שעות רבות של הנאה לכל האוהבים להפעיל את 'התאים האפורים' שבראשם.