שתי נשים היסטריות: סיפורים פסיכואנליטיים זיגמונד פרויד

כשהיתה קתרינה, בת ההרים האוסטרית, בת שמונה עשרה, ביקשה מרופא שפגשה באחד השבילים לפתור תעלומה שהטרידה אותה. מה שהתחיל כאגדה קסומה התגלה כזיכרון-ילדות מעיק של הטרדה מינית. סיפורה של קתרינה, המתואר על ידי פרויד כתעלומה בלשית, הוא פנינה ספרותית נדירה, המגלה את כשרונו של אבי הפסיכואנליזה כסופר מבריק. העלמה אליזבת חיפשה אהבה, אך מחשבותיה על אהבה אסורה שיתקו את רגליה. לא קשה להבחין ברגשות החמים של פרויד כלפי גיבורת סיפורו, ובנסיונותיו לעשות אותה מאושרת. גם בסיפור זה גובר הסופר שבפרויד על הרופא, ותיאור הטיפול הופך ליצירה ספרותית מרתקת. יופיים של הסיפורים, שנכתבו לפני יותר ממאה שנים, אינו יכול להשכיח את המחלוקת שהם מעוררים עד היום. המהפיכה הפמיניסטית חשפה את האיבחון בהיסטריה כאמצעי לדיכוי נשים עצמאיות, וראתה בפרויד שותף בהפיכתן של נשים אלו לקורבנות. שני הסיפורים לקוחים מתוך הספר 'מחקרים בהיסטריה' מאת פרויד וברויאר.