זרים בבית: התבגרות בפלסטין הכבושה רג'א שחאדה

רג'א שחאדה נולד ברמאללה למשפחה פלסטינית נוצרית, שלוש שנים לאחר שנמלטה מיפו ב-1948. ילדותו עמדה בצל זכרונותיהם וגעגועיהם של בני משפחתו אל העולם הקסום שהותירו מאחור, ושנים ארוכות יחלפו עד שיוכל רג'א להשתחרר מגעגועיהם של אביו סבתו ולבסס את עמדתו שלו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. את המתחים האלו בין הגעגועים ליפו לבין החיים העכשוויים ברמאללה, בין קולו הבוטח של האב החזק והמצליח לבין נסיונותיו של הבן למצוא את קולו שלו, מתאר שחאדה באומץ ובגילוי לב נדירים. אלו הם חייו של אדם, שהפוליטי והאישי שזורים בהם לבלי הפרד. אלו חיים שנתהוו על הרצף שבין חלום למציאות, בין מערב למזרח, בין ספרות למשפט ובין הנשמה לגוף. שחאדה למד ספרות אנגלית בביירות ולאחר מכן משפטים ופילוסופיה באנגליה, ונעשה לסופר ועורך דין. הוא היה ממקימיה של התנועה לזכויות האדם "אל חאק" והירבה לעסוק במצב המשפטי ובמצב זכויות האדם בשטחים. מנקודת מבט אישית, המתרכז בעובדות ולא בהצהרות, הוא מתאר את העוולות הבלתי-נמנעות הנוצרות במצב של כיבוש ואת ההתנחלות היהודית ההרסנית בהרי רמאללה, אך הוא אינו חוסך את שבטו גם מבני עמו, שלא חדלו לחלום על השיבה וסירבו להתמודד מתוך אחריות ובגרות עם המציאות החדשה שנוצרה במרחב הישראלי-פלסטיני. ספרו הראשון של רג'א שחאדה, הדרך השלישית, יצא בהוצאת אדם 1982. ספרו כשהדרור הפסיק לשיר, רמאללה במצור -יומן, יראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג.