עיונים בסוציאליזם היהודי: אסופת מאמרים משה מישקינסקי
	רבת פנים ועתירת הישגים הייתה תרומתו של משה משיקינסקי למחקר ראשיתה של תנועת הפועלים היהודית בכלל והבונד בפרט. הוא הרבה לתת דעתו על הגורמים שעיצבו את הדיוקן הלאומי של הבונד ומחקריו מייצגים צומת חשוב בפיתוח ההסתכלות ההיסטורית על גיבוש התנועה הלאומית היהודית בקרב יהודי אירופה המזרחית. בידי מישקינסקי היו הכלים המתאימים: הוא הכיר את תולדות יהודי רוסיה ופולין, לרבות יהודי גליציה (שהייתה חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית); הוא היה בן-בית בסביבתם הטבעית, והמנטליות והקודים של הוויכוח הבין-מפלגתי היו מובנים לו היטב. הוא אימץ את ההבחנה בין מה שניתן להגדיר כזיקת יהודים לתנועת הפועלים בכלל ובין זיקתם לתנועת פועלים יהודית. לשון אחר, האבחנה בין יהודים סוציאליסטים ובין סוציאליסטים יהודים (ולימים בין יהודים קומוניסטים ובין קומוניסטים יהודים). מתוך 'בשולי האסופה' מאת מתתיהו מינץ
משה מישקינסקי (1998-1917) נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין ונפטר בתל-אביב. דרכו מהתם להכא הייתה רצופה מעברים תרבותיים ורעיוניים, כמו אצל רבים מבני דורו. הוא נולד למשפחת רבנים מדורי דורות. בגיל שלוש עשרה נשלח לישיבת מיר ובה למד שנתיים. מאוחר יותר התמרד במסורת משפחתו ועבר ללמוד בבית הספר התיכון 'תרבות' שבביאליסטוק. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל, נרשם ללימודי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית והיה תלמידם של הפרופסורים ישראל הלפרין ושמואל אטינגר. כאדם בעל אמונה חופשית לא ניתק עצמו מן המקורות התורניים של ימי ילדותו, כאדם בעל השקפה ציונית עקרונית הוא נשאר קשור אל עברו המרקסיסטי, וכאיש הממסד האקדמי הוא התמיד בעצמאות המרדנית של ימי נעוריו. מתוך 'פתח דבר' מאת יוסף גורני