האמצעים שיש לנקוט ברטולט ברכט

בשנים האחרונות של רפובליקת ויימר פעלו בשולי האמנות הממסדית בגרמניה אנשי תיאטרון ומלחינים, שיצירותיהם עסקו בבעיות אתיות, חברתיות ופוליטיות. אלה היו מחזות, אופרות, קנטטות ותסכיתים שנכתבו לפסטיבלי "המוזיקה החדישה" ולקבוצות של חובבים, תלמידי בית ספר ופועלים. במסגרת זו חיבר ברטולט ברכט את המחזות הלימודיים, כשהוא משתף בעבודה כמה מחבריו ואת המלחינים פאול הינדמית, קורט וייל, הנס אייסלר ופאול דסאו. היום נראה שהמחזות הלימודיים ובעיקר "האמצעים שיש לנקוט" הם היצירות המזוככות, החדשניות והמאתגרות ביותר של ברכט. קובץ זה כולל גם את אופרות התלמידים " האומר כן" וה"אומר לא", "המחזה הלימודי של באדן-באדן על ההסכמה", ו"היוצא מהכלל והכלל". בנספח מובא מבחר מתוך "סיפורי אדון קוינר". ברטולט ברכט (1956-1898) היה מגדולי המשוררים והמחזאים במאה העשרים. ב-1933 נאלץ לעזוב את גרמניה לשנים ארוכות של גלות, שאחריהן שב לברלין המזרחית וניהל שם את "האנסמבל הברלינאי". ספרו "שיחות של פליטים" ראה אור בהוצאת שוקן (1996).