תל-אביב מזרח: טרילוגיה

שמעון בלס

 

 

תל-אביב מזרח

המילים הפותחות את הטרילוגיה המרתקת תל-אביב מזרח מאת שמעון בלס הן בערבית. בכך מסמן בלס כבר מן ההתחלה את העמדה שלו כלפי הזהות האישית והפוליטית שממנה נכתב הרומן: בלס הוא, במופגן, בעל זהות של יהודי-ערבי, זהות שמחברת שני רכיבי זהות קשים לאיחוי, יהודיות וערביות, ואשר נכנסת אל הספרות העברית ממקום לא צפוי ולא שגרתי.

 

הטרילוגיה תל אביב מזרח היא מאמץ אמיץ לייצר בספרות העברית מבנה ספרותי שייכתב מן העמדה החריגה והייחודית של יהודי- ערבי והיא כוללת את המעברה ואת תל -אביב מזרח שנכתבו בשנות השישים ואת ילדי חוץ שנכתב בשנות התשעים ומתפרסם כאן לראשונה. הטרילוגיה משרטטת את גלגולי המהגרים מעיראק החל משנות החמישים, תקופת המעברות, עבור במגורים ב"שכונת התקווה" ועד לחלק האחרון, המתחקה אחר חיי המהגרים מעיראק בתל אביב ומסתיים ברצח רבין ב- 1995.

 

באורח חריג ואמיץ מעמיד עצמו הרומן אל מול הקאנון של הספרות הישראלית. יחד עם זאת האלטרנטיבה שמציע הרומן אינה מעמידה ניגוד דיכוטומי בין מזרח ומערב, ניגוד שהיה הופך אותו קל לאימוץ או קל לדחייה. במקום זאת יצר בלס עמדת ביניים, אשר כשם שאינה יכולה להתקבל באופן מוחלט על ידי הקאנון הספרותי היא גם אינה ניתנת לביטול מוחלט. באמצעות תודעה עצמית של סופר ישראלי המגדיר עצמו מלכתחילה כבעל מקור כפול: יהודי ערבי, מקור לא אחיד והטרוגני, מערערת יצירתו של בלס על התפיסה ההגמונית של ספרות "דור המדינה"  כספרות ישראלית ילידית, הטוענת לאוניברסאליזם ולבעלות על ייצוג המציאות הנכון והסמכותי של הישראליות.

 

שמעון בלס פרסם ספרים רבים ובניהם: חדר נעול (1980), חורף אחרון (1984), והוא אחר (1991), אותות סתיו 1992 ), סולו (1998)