חדש על המדף

 

הקהילה החרדית ואיכות הסביבה

יוסף שלהב, מוטי קפלן

לקטלוג


הקהילה החרדית ואיכות הסביבה

 

איכות הסביבה הפכה נושא מרכזי בסדר היום התכנוני, בארץ כמו בעולם הרחב. מערכות התכנון, בכל הרמות, עוסקות בהשלכות הצפויות עקב מעשיו ומחדליו של האדם. על רקע זה, גוברת ההתעניינות להכיר ולהבין את יחסם של המקורות היהודיים לשאלות הנוגעות באיכות הסביבה. התעניינות זו באה  משתי בחינות:  הראשונה, מתוך הרגשת המשכיות והשתייכות למורשת היהודית, והניסיון ללמוד ולהשליך מן המקורות הקדומים ככל הניתן על אורחות חיינו אנו. והשנייה, מתוך רצון למצוא מסילות לליבה של אוכלוסיה רבה ומשפיעה החיה בארץ, הקהילה החרדית, שמעורבותה הולכת וגדלה בכל הקשור בחיי הארץ. מתוך הרצון להכיר לאשורו יחס זה, יש לתת את הדעת למקורותיו, למקומה של הסביבה בספרות היהודית. נושא זה נדון בשנים האחרונות בהרחבה, והוא מתבסס על שפע עצום של מקורות עבריים בכל הקשור לסביבה,  וליחס של האדם אליה, בהלכה, במדרשים ובספרות השו"ת (שאלות ותשובות).

 

המחקר הנוכחי, כמו עבודות רבות אחרות, דן ומציג עושר זה, כרקע ליחסה של הקהילה החרדית לנושאי סביבה. מנגד, התפתחה הדעה כי קיימים זרות וניכור בין הלך החשיבה היהודי המסורתי, השקוע בד' אמות של ההלכה, ובין שאלות הסביבה. אפשר להסביר זאת, שהרי שאלות הסביבה נוגעות לעם שחי בארצו ומתייחס אליה, ואילו אנו, שמיום שגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, אין אנו יכולים לעשות את חובותינו הקשורים בענייני הארץ, וחלק מחובות אלו קשור לסביבה ולנגזרותיה. בכך ניתן להסביר את הנתק לכאורה שחל בין ההוויה היהודית ובין שאלות הסביבה. אבל היום הזה, כאשר שב ישראל לארץ ישראל, שוב אין הוא פטור מלתת את דעתו לשאלות אלו, לאחריותו של האם כלפי הארץ הנתונה בידיו.

 

דיני סביבה עוסקים ביחס שבין אדם לאדם, ובעיקר בשמירה על האינטרס הציבורי, כנגד רצון הפרט, וביחס בין אדם לארץ, ולשני אלה ביטויים במקורותינו.

 

ההלכה מתייחסת לקונפליקט המבונה שבין האינטרס הפרטי והציבורי... והנה דווקא רשות הרבים, היא של כל אדם, ותמיד תהיה של כל אדם, ויש להגן עליה מפני רצונות הפרט. בזה עוסקים דיני סביבה ותכנון עתיקים כחדשים, בהגנה על רשות הפרט, רכוש הרבים, אדמה, אויר, מים, ריאות ירוקות, מפני האינטרס הפרטי, העשוי להתנכל להם ולנסות להשתמש בהם להנאתו תוך שהוא מונע את הנאתם מן הכלל.

 

מבחינה זו אין חדש תחת השמש, ואותו שהיה מסקל מרשותו לרשות רבים, מתגלגל היום במי שגורע ופוגע בנכסי הכלל - ויהא זה חופי ים, אויר נקי או מי תהום, להנאתו בלבד. רבות מספור ההלכות המופיעות בתלמוד ובנושאי כליו, המסדירות ומגינות על האינטרס הציבורי כנגד הפרטי, ובימינו מוטלת מלאכה זו על מערכת התכנון ותחיקת הסביבה.

 

ובלשון ימינו, ניקיון והסרת מפגעים ומכשולים ודאגה לסביבה, יש להם ערך בפני עצמו.

 

דברים אלה מורים לנו דרך של מחשבה תחילה, של תכנון, זהירות ואיפוק ביחסינו אל הסביבה, וכפי שניתן להיווכח מן הדברים שלפנינו, הם חלק בלתי נפרד מן התפיסה ההלכתית והמדרשית במקורות ישראל, והם הולכים וכובשים לעצמם מקום ניכר באורחות חייהן של קהילות ישראל. כללו של דבר, העבודה שלפנינו משקפת את היחס לסביבה, במקורות ובאורח החיים היהודי - יחס שאינו זר ומנוגד לרוח ישראל, אדרבא, יחס זה, על נגזרותיו, נתפס בהלכה ובחיי יום יום, כחלק מחובתו של האדם בעולמו.