|
|
|
עיונים בתיאטרון: שוש אביגל עורכים: שמעון לוי וגד קינר
|
|
|
|
חוקרת תרבות ותיאטרון, מרצה ועיתונאית. דוקטור לתיאטרון
(סורבון, פריס). אביגל פרסמה מאות מאמרים על תיאטרון ועל תרבות בעיתונות
הישראלית ובכתבי עת שונים, הייתה מבקרת התיאטרון הקבועה של העיתונים "כותרת
ראשית" ו"חדשות", וכן בגלי- צה"ל ובטלוויזיה הישראלית.
בשנים 1994-1999 הקימה וניהלה את האגף לאמנויות בעיריית תל- אביב יפו. שימשה
יועצת לסל תרבות ארצי בשלב ההקמה וההרצה, ניהלה את התיאטרון לילדים ולנוער,
הקימה וניהלה את המגמה להוראת התיאטרון בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב.
כיהנה במועצה לתרבות ואמנות בועדות ציבוריות רבות בנושאי תרבות וחינוך לאמנות
וחברה, ובכמה הנהלות של גופי אמנות. |
|
היא יזמה, ניהלה והנחתה אינספור אירועים הקשורים בתרבות
ובתיאטרון כגון סדנאות לכתיבת מחזאות, ערבי תיאטרון במסגרות שונות ופסטיבלי
משוררים. עיבדה למחזה את הרומן גירושים מאוחרים מאת א"ב יהושע, את
ספרו של בשביס זינגר מתבן במנהטן
ויזמה כתיבת מחזות אצל מחזאים צעירים. תרגמה ערכה והביאה להוצאה לאור של יומנו
של אביה, ד"ר ברוך מילך, ואולי השמים ריקים,
בהוצאת יד- ושם וידיעות אחרונות. בשנים האחרונות עסקה בעיקר בהוראה ובמחקר
תרבות, בייעוץ ובהכנת תוכניות- אב יישוביות לתרבות ואמנות. היא הרצתה על מדיניות
תרבות בישראל בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל- אביב ובבית הספר לתקשורת של המכללה
למינהל בתל-אביב. כמו כן הרצתה על נושאי תרבות שונים באוניברסיטת חיפה, ירושלים,
הטכניון העברי בחיפה, האוניברסיטה הפתוחה, ביה"ס למשחק בית צבי ויד בן-צבי
בירושלים. בשנותיה האחרונות אף ניהלה קהילה ופורום אינטרנט רחב, מעמיק
ומקורי בנושאי תיאטרון בynet . לשוש אביגל בן, עידן,
מנישואיה הראשונים, החוסה במוסד "לבצלר"
למוגבלים. היא הייתה פעילה במשך כל השנים למען המוסד והביאה לצמיחתו ולפריחתו . שוש אביגל נאבקה במחלת
הסרטן במשך 22 שנה. היא נפטרה ב7 בפברואר 2003, בת 56 במותה. |
|
|
|
|
