תמורות במורשת יהדות תימן: בהשפעת השולחן ערוך וקבלת האר"י אהרן גימאני
	במורשת יהדות תימן השתמרו מסורות ישראל, החדשות בצד הישנות, כפסיפס מרהיב הכולל שרידים מתורת ארץ-ישראל הקדומה והשפעות תורותיהם של הרמב"ם, של ר' יוסף קארו ושל קבלת האר"י. תורתם של חכמי ארץ ישראל בתקופת הזוהר של העיר צפת במאה ה-16 זכתה להשפעה ניכרת בכל תפוצות ישראל, והייתה - בשל שיעור קומתם של החכמים, והעובדה שהיו מחכמי ארץ הקודש - לנחלת כלל עדות ישראל ובכלל זה עדת יהודי תימן, בתחומי ההגות (הקבלה) וההלכה (שולחן ערוך), וכן בנוסח התפילה ובמנהגים ברוח הקבלה.
בספר שלפנינו מציג המחבר בתיאור מקיף ומעמיק את ההשפעה של המרכז הארץ-ישראלי - בעיקר של ר' יוסף קארו ושל האר"י - על יהדות תימן. הוא בוחן את אופייה הייחודי של השפעה זו, כתהליך אטי, ואת מורכבותה בקבלת המקורות החדשים תוך שימור המסורות הקיימות והמנהגים עתיקי היומין. ד"ר אהרן גימאני מרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתולדות ישראל ובחוג המשולב למדעי היהדות וחוקר במכון לחקר היהודים במזרח. הוא עוסק בהוראה ובמחקר בתחום חיי היהודים בארצות האסלאם. פרסם מחקרים רבים בתחום זה בנושאים האלה: מעשי בתי דין, פעילות שד"רים, כתובות וגטין, צוואות של מנהיגים מפורסמים, האישה היהודייה, שמות וכינויים, כתבי יד וקולופונים ועוד.