פריס: לאחר השחרור: 1944-1949 אנטוני ביוור וארטמיס קופר
	פריס לאחר השחרור מצייר תמונה מקיפה וססגונית של החיים בצרפת בכלל ובפריס בפרט בשנות הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה (1940- 1944) ולאחריו. היו אלה שנות מחסור ומצוקה, שנות שיתוף פעולה עם הנאצים מזה ומאבק הרזיסטנס בכובשים מזה, ואירועיהן מהדהדים בשנות ההתאוששות (1949-1944) שבאו אחריהן. זהו סיפור מקסים, שופע פרטים ומסקרן, מלא פכים קטנים ומרתקים. הוא מכסה את כל היבטי החיים - קרבות, מרשלים וגנרלים, פוליטיקאים ודיפלומטים ותככים, אהבות ובגידות, סופרים, אמנים, משוררים וזמרים, פריסאים ופריסאיות ותיירים - ויוצר שטיח ססגוני, שזור עובדות ונתונים היסטוריים בצד אנקדוטות פיקנטיות רבות. זהו ספר סוחף, התר את כל העולמות: קסרקטינים ושדות קרב, בתי מגורים, בתי-קפה, בתי אופנה, מרתפי ג'אז וחדרי סטודיו של אמנים, 'סלונים' ספרותיים ואמנותיים והארמונות המאובנים של 'צרפת הישנה'.
פריס לאחר השחרור כתוב בקלילות מפתיעה, שבאמצעותה מתבהרים גם האירועים הסבוכים ביותר. המחברים, אנטוני ביוור וארטמיס קופר, מביאים לנו תיאורים רבי שכבות ורבדים, בבררם את הנחוץ להם מתוך מסמכים, ארכיונים פרטיים, יומנים, ספרי זיכרונות וכרוניקות משפחתיות. עם פתיחת הארכיונים הסובייטיים והגילויים החדשים שבהם על המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, וכן מידע רב שנוסף ממקורות אחרים, שיכתב אנטוני ביוור את הספר והוציא אותו במהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת. התרגום העברי נעשה ממהדורה זו, שיצאה לאור בשלהי 2004. אנטוני ביוור, מחבר רבי- המכר "סטלינגרד" ו"מלחמת האזרחים בספרד", היה קצין בצבא הבריטי. בתום שירותו הצבאי התמסר לכתיבת ספרי היסטוריה צבאית וחברתית של המאה העשרים. ספריו זכו בפרסים ספרותיים חשובים ותורגמו לעשרות שפות ברחבי תבל. אשתו, ארטמיס קופר, השתתפה בכתיבת הספר, שהרבה להסתמך על יומנו של סבה, דאף קופר, השגריר הבריטי הראשון בצרפת אחרי השחרור, ועל מכתבי סבתה, ליידי דיאנה קופר.