|
||
| דיקנט הלימודים האקדמיים | גיליון 7 ספטמבר 2008 גיליונות קודמים | |
|
סטודנטים יקרים חג שמח,
|
בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה ייכנסו לתפקידם ראשי מחלקות חדשים בארבע מחלקות אקדמיות, ויצטרפו חברי סגל חדשים לסגל הבכיר שלנו. כמו תמיד, נבקש גם הפעם לעדכן אתכם על מעט מתוך שלל הפעילויות, ההתרחשויות והחידושים באוניברסיטה. אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להמשיך ולכתוב אלינו.
שנה טובה, שנת לימודים פורייה,
|
|
דבר הנשיא היוצא פרופ' גרשון בן-שחרלפני חמש שנים קיבלתי על עצמי בלא מעט חששות את נשיאות האוניברסיטה הפתוחה. באותה עת היה לי מושג בסיסי ביותר על אופיה של האוניברסיטה הפתוחה ועל דרך התנהלותה. ככל שחלף הזמן, למדתי יותר ויותר להכיר ולהוקיר מוסד נפלא זה והבנתי את התפקיד החשוב והייחודי שהאוניברסיטה הפתוחה ממלאת במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. עם סיום כהונתי כנשיא אני מלא סיפוק על שניתנה לי ההזדמנות להשתייך לצוות האוניברסיטה הפתוחה ולתרום להגשמת יעדיה בהרחבת הנגישות ללימודים אקדמיים ברמה גבוהה ובפתיחת אוצרות הרוח בפני קהלים רחבים בארץ ובעולם. במהלך התקופה פגשתי עשרות רבות של סטודנטים ובוגרים, שללא האוניברסיטה הפתוחה לא היו יכולים להשתלב בלימודים אוניברסיטאיים. בעבר עסקתי, בין היתר, בעיצוב תהליכי קבלה של סטודנטים באוניברסיטה העברית ובמבחנים הפסיכומטריים המהווים נדבך מרכזי בהליכים אלה. המעבר שלי לאוניברסיטה הפתוחה הדוגלת, כידוע, בקבלה פתוחה עשוי להיראות תמוה, אולם להשקפתי הדברים משלימים זה את זה. האוניברסיטאות הנשענות על תשתיות יקרות של ציוד ושל כוח אדם ועל הוראה פרונטלית של אנשי סגל בכיר חייבות להיות סלקטיביות, אך מספר המקומות המצומצם יחסית בחלק מתחומי הלימוד מותיר מספר ניכר של אנשים מוכשרים מחוץ לתחום הלימוד המועדף עליהם. האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לאלפי תלמידים כאלה למצות את הפוטנציאל שלהם ולממש את עצמם. |
נוסף על כך, האוניברסיטה הפתוחה נותנת פתרון לאלפי סטודנטים אחרים הודות למסגרת הלימודים הגמישה ולשיטות ההוראה שלה המאפשרות להם לשלב לימודים עם עבודה בארץ ובחו"ל, עם שירות צבאי ואף עם לימודים בישיבות. קידום מטרות אלה והמאמץ להגברת המחקר באוניברסיטה הפתוחה עמדו לנגד עיניי בחמש השנים האחרונות, ואני תקווה שמאמציי הניבו פירות. דבר נוסף שלמדתי להכיר מיד לאחר כניסתי לתפקיד הוא האופי המיוחד של האוניברסיטה הפתוחה, שמכונה באופן מסורתי "רוח האו"פ". במילים פשוטות רוח זו מתבטאת בעיקר במסירות ובמחויבות של כל צוות העובדים להגשמת יעדי האו"פ, ואין לי ספק שההישגים המרשימים של האוניברסיטה הפתוחה לאורך כל שנות פעילותה הושגו הודות לצוות העובדים הנפלא שלה. אני אסיר תודה לכל העובדים אשר עבדתי אִתם. שיתוף הפעולה והאווירה הנעימה המאפיינים את האוניברסיטה הפתוחה הפכו את עבודתי כאן לא רק למעניינת ומאתגרת, אלא גם למהנה. אני משוכנע שרוח האו"פ וצוות העובדים הנפלא שלה ימשיכו להצעיד את האוניברסיטה הפתוחה קדימה ויביאו להישגים נוספים בכל תחומי פעילותה.
פרופ' גרשון בן-שחר
|
|
פרופ' חגית מסר-ירון - הנשיאה החדשה של האו"פב-1 באוקטובר פרופ' חגית מסר-ירון עתידה להיכנס לתפקידה כנשיאה החדשה של האוניברסיטה הפתוחה ולסיים את תפקידה כסגנית נשיא לענייני מחקר ופיתוח באוניברסיטת תל-אביב. עבור מסר-ירון, שמילאה תפקידים מגוונים במגזרים השונים, זהו אתגר חדש. לרגל כניסתה לתפקיד ערכנו עמה ריאיון לקצרים או"פטימיים. בריאיון מסר-ירון מדברת על הנושאים הקרובים ללבה: על המחקר שלה, על נשים במדע ובאקדמיה, על קריירה ומשפחה, על ייחודה של האו"פ ועל תחושותיה לקראת כניסתה לתפקיד.
אנחנו נפגשות במשרדה באוניברסיטת תל-אביב, ביתה האקדמי זה למעלה משלושים שנה. את לימודיה לתואר ראשון בהנדסת חשמל החלה מסר-ירון באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1973. משם המשיכה ללימודי תואר שני ותואר שלישי באותו התחום ולאחר מכן נסעה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל. "לאורך כל התואר הראשון התלבטתי אם אני במקום הנכון; זה סוד שאני לא בטוחה שהוא לציטוט, אבל הנדסה זה מקצוע קצת משעמם. זו עבודה מול מחשבים או מכונות, ואני צריכה את הקשר עם בני אדם. רק בשנה רביעית של התואר התחלתי למצוא עניין אמִתי במקצוע."
|
על הקשר שבין טלפון סלולרי לבין מזג האוויר
מסר-ירון מתמקדת במחקרה בתחום המכונה "עיבוד אותות סטטיסטי". כשהיא מתבקשת להסביר לנו על התחום, היא עושה זאת בשמחה. "זהו תחום העוסק בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות שונים, כגון אותות מכ"ם, אותות סונאר וכדומה. לדוגמה, סונאר קולט קול של כלי שיט, ומטרתנו היא לאתר מאיזה כיוון מגיע האות. עיבוד אותות עוסק בבעיות מסוג זה בהקשרים שונים, כגון בתחומי הצבא, בתחומי התקשורת ועוד."
|
|
|
"בשנים האחרונות," מציינת מסר-ירון, "המחקר שלי קיבל תפנית, וכיום אני עוסקת בעיבוד אותות לצורכי ניטור הסביבה. במאמר שפרסמתי בכתב העת Science לפני כשנתיים, הראינו בפעם הראשונה שאפשר לאסוף נתונים על תנאי מזג האוויר, כגון גשם, לחות, ערפל וזיהום אוויר מנתונים סטנדרטיים שכל רשת סלולרית אוגרת. ידוע לכול שטלפון נייד במעלית ישדר חזק יותר כדי להתגבר על ההפרעות ולהגיע לתחנת הבסיס; כלומר, לטלפונים ניידים יש מנגנון המודד את רמת הקליטה שלהם, ובהתאם לכך הם מתאימים את עוצמת האות שהם משדרים. כמו המעלית, גם תנאי מזג אוויר משפיעים על האותות. גשם, למשל, משבש את הקליטה. הנתונים שאנו אוספים מהחברות הסלולריות מספקים מדידות מדויקות לבניית מודלים של מזג אוויר ולחקר תופעות אקלימיות שונות. בעקבות המאמר שלנו החלה פעילות דומה ברחבי העולם, מאחר שנתוני רשתות סלולריות הם משאב הקיים ממילא, והוא זול. נהוג לומר שהטכנולוגיה באה אחרי המדע, ואילו כאן המצב הפוך - הצלחנו להשתמש בטכנולוגיה הקיימת למדידות לצורכי המדע. עיבוד אותות הוא אפוא תחום המהווה כלי שאפשר להשתמש בו בהרבה מאוד פרויקטים. כרגע אני עובדת על עוד שני פרויקטי מחקר גדולים; אחד בתחום חקר המוח, והשני בתחום התקשורת. עד היום הדרכתי למעלה מ-70 מאסטרנטים ודוקטורנטים. מחקר ועבודה עם סטודנטים זה בסופו של דבר הדבר שאני הכי אוהבת." "האוניברסיטה הפתוחה היא משהו אחר"לאורך השנים מילאה מסר-ירון תפקידים שונים באוניברסיטת תל-אביב, ובהם יו"ר ועדת הקבלה של הפקולטה להנדסה, ראש המגמה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה וראש בית הספר ללימודי סביבה. במקביל עסקה גם בייעוץ לתעשייה: "זה מאוד מפרה ומעניין," היא אומרת. "אחד היתרונות במדינת ישראל הוא הקשר ההדוק וההדדי בין האקדמיה לבין התעשייה." תפקידה הציבורי הראשון היה חברות ברשות לשירותים ציבוריים - חשמל, האחראית בין השאר לקביעת התעריפים של חברת החשמל. בסוף שנת 1999 מונתה מסר-ירון למדענית הראשית של משרד המדע. "במדינת ישראל קיימים מדענים בהרבה משרדי ממשלה. המדען הראשי במשרד המדע הוא המתאם של עבודת המדענים הראשיים בכל המשרדים; במשרד המדע הייתי מופקדת על חלוקת התקציבים, על קביעת מדיניות מדע לאומית, על קשרי מדע בין-לאומיים וכדומה." "זה היה תפקיד מאתגר מאוד ותובעני ביותר. במהלך שלוש השנים שבהן כיהנתי בתפקיד, עבדתי כעשרים שעות ביממה. התוודעתי לעולם שונה לגמרי מהעולם האקדמי ומהעולם התעשייתי שהכרתי. יש בקרב הציבור קורא העיתונים דימוי שלילי מוטעה של המערכת הממשלתית. גיליתי מקום של עובדים חרוצים, מסורים וטובים. זו הייתה התנסות מרתקת שכללה מגע עם הכנסת, עם הממשלה ועם אנשים העוסקים במדיניות מדע בארץ ובעולם. למדתי על המערכת ולמדתי על עצמי. הבנתי שמקומי באקדמיה. האהבה האמתית שלי היא למחקר, והיה לי ברור שאם אשאר בתפקיד, אתנתק מהתחום שלי. זה היה מחיר שלא הסכמתי לשלם, ולאחר שלוש שנים עזבתי את התפקיד וחזרתי לאוניברסיטת תל-אביב למחקר ולהוראה - למה שאני אוהבת. עם חזרתי מוניתי לראש בית הספר ללימודי סביבה, ואחר כך לתפקידי הנוכחי כסגנית נשיא למחקר ופיתוח, שבו אני מכהנת כבר שלוש שנים. כשהגיעה ההצעה מהאוניברסיטה הפתוחה, הרגשתי שעמדתי במטרות שהצבתי לעצמי בתפקיד, ושאני יכולה כעת לעבור הלאה." מסר-ירון מילאה אמנם תפקידים מגוונים במגזרים השונים, אך תפקידיה האקדמיים היו תמיד במסגרת אוניברסיטת תל-אביב. עם מינויה לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה תעזוב מסר-ירון לראשונה את ביתה האקדמי לטובת מוסד אקדמי אחר. "בעבר קיבלתי כמה הצעות לעמוד בראש מכללות שונות, אך סירבתי. האוניברסיטה הפתוחה היא משהו אחר. זהו מוסד שאני מאמינה בו ובמה שהוא מייצג. הייתה לי דעה חיובית על האוניברסיטה הפתוחה עוד בטרם קיבלתי עליי את התפקיד, והיא רק הולכת ומתחזקת ככל שאני לומדת יותר על המקום ונכנסת לעובי הקורה. לאחר שניסיתי את המגזרים השונים - הציבורי, הממשלתי והתעשייתי, הגעתי למסקנה שהמגזר האקדמי מבטא את יכולותיי בצורה הטובה ביותר, ושזהו המגזר שבו אני יכולה לתרום הכי הרבה. לעמוד בראש מערכת במובן של קבלת סמכות ואחריות מהווה עבורי אתגר אישי חדש, והרגשתי בשלה לקבל אותו על עצמי. כאמור, לא בכל מוסד, אלא רק במוסד שאני מאמינה בו. נוסף על כך, יש בתפקיד אלמנט משלים עבורי. בשנים האחרונות, גם כמדענית ראשית וגם כסגנית נשיא לפיתוח, מרכז כובד עיסוקיי היה במחקר. האוניברסיטה הפתוחה, אף-על-פי שיש בה פעילות מחקרית רחבה, מרכז הכובד העיקרי בה הוא ההוראה, ולכן מבחינתי זוהי התנסות משלימה." עם כניסתך לתפקיד, האם יש נושאים שברצונך לקדם, תכניות ויעדים שחשובים לך במיוחד?"הקדשתי הרבה מאוד זמן בחצי השנה האחרונה ללמוד את המערכת, וגיליתי שיש הרבה מאוד כיוונים שאפשר להתקדם בהם. אף אחד מהכיוונים הללו אינו מהפכני, והשאלה היא מיקום מרכז הכובד. את הכיוונים האסטרטגיים העיקריים אני מתכוונת כמובן לגבש עם הצוות באוניברסיטה. כמי שמתעניינת גם במדיניות ההשכלה הגבוהה בארץ, אני מתייחסת לאוניברסיטה גם בהקשר זה. האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד בעל יסודות של רמה אקדמית גבוהה ושל גמישות, היכולים להתאים את עצמם לצרכים הדינמיים של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולתת מענה ברמה הלאומית. האוניברסיטה הפתוחה צריכה, לדעתי, לתת מענה לחללים הקיימים בין האוניברסיטאות הגדולות ובין המכללות. בכל תפקיד שאני עושה, אני מציבה לעצמי יעדים בתחילת השנה ועושה V בסוף השנה. אני אקח לעצמי שלושה חודשים ואציג תכנית עבודה גלויה ושקופה, גם לדיון ציבורי וגם לביקורת ציבורית." כיום האוניברסיטה הפתוחה מציעה תכנית ללימודי הנדסת תעשייה וניהול, ולאחרונה אושרה גם תכנית ללימודי הנדסת תכנה. מה דעתך על הוספת תכניות לימוד בתחומי ההנדסה?"לימודי הנדסה מחייבים תשתית קבועה של חדרי מעבדות וכדומה, לכן השאלה אם להציע תכניות נוספות בהנדסה מעלה את השאלה הגורפת אם על האוניברסיטה הפתוחה להוסיף תכניות לימוד שלא עונות על יעדי ההוראה מרחוק שלשמם היא הוקמה. כל תחום שיוצע ייבחן לגופו של עניין, והעובדה שאני באה מתחום ההנדסה לא תשפיע על ההחלטה לחיוב או לשלילה. מדובר כאן במדיניות שהאוניברסיטה צריכה לגבש." משפחה וקריירהמסר-ירון נשואה ואם לשלושה ילדים, שהצעיר בהם הוא בן 13. כמי שכנראה כבר רגילה להתמודד עם השאלה המופנית לרוב כלפי נשים בעמדות בכירות ולא כלפי גברים בעמדות דומות, מסר-ירון אינה מתרעמת ואינה מתחמקת, כשהיא נשאלת כיצד הצליחה לשלב קריירה ומשפחה. "אין ספק שהקריירה שלי גבתה מחיר מסוים, בעיקר מבני הצעיר. עם זאת, אני רוצה לקוות שהיו לכך פיצויים אחרים, שכן בסופו של דבר הקשר בינינו חזק וקרוב. אנחנו חברים טובים מאוד." את האפשרות לפתח את הקריירה שלה היא מייחסת גם לתמיכתו של בעלה. "אומרים תמיד שיש עבודה ויש קריירה, אז במקרה שלנו בעלי הוא זה שעובד, והקריירה היא שלי. ברוב המשפחות זה פשוט הפוך ונראה מובן מאליו. אצלנו זה כך, ואם זה מתאים לכולם, אז זה בסדר גמור." כבדרך אגב, אך בהנאה ובגאווה גלויה, מסר-ירון מספרת לנו שבין שאר פועליה היא גם מתכננת בקרוב להשתתף בכתיבת "ספר יְלָדוֹת" כהגדרתה. הספר יגולל את סיפורה האמִתי של מדענית מהמאה השישית לפנה"ס. ההחלטה לכתוב ספר על מדענית אישה המופנה דווקא לילדות מהווה המשך לתחום נוסף שמסר-ירון מחויבת לו - קידום נשים במדע ובמחקר. נשים במדע ובאקדמיה"כשהתחלתי ללמוד, היו אִתי מעט מאוד נשים בכיתה. במהלך הלימודים לא הרגשתי עם זה שום בעיה. כשהייתי נוסעת לחו"ל, היו שואלים אותי איך זה להיות אישה בהנדסת חשמל. בהתחלה לא הבנתי מה שואלים אותי, מאחר שלא ראיתי בזה סוגיה בעייתית. במהלך השנים התחילו לצוץ פה ושם סימנים מטרידים של אפליה, אבל האמנתי תמיד, ועד היום אני מאמינה, שאם את טובה, אף אחד לא יוכל לעצור אותך. את התפנית שלי ביחס לנושא אני מייחסת למפגש בכנס בין-לאומי להנדסה. זה היה בארוחת צהריים שבה השתתפו כחמישים נשים חוקרות. תחילה חשבתי לסרב לבוא למפגש, שהוגדר מראש כמפגש לנשים בלבד, אך משהגעתי לארוחה, נפקחו עיניי. ישבנו קבוצה של נשים-חוקרות מכל העולם, וכל אחת הציגה את עצמה. עלתה שם תחושה חזקה של קבוצתיות. זה דומה אולי ליהודי הנוסע לארץ זרה, מגיע לבית כנסת ופוגש שם אנשים שהם כמוהו. החברוּת הזאת של נשים העוסקות באותו מקצוע יוצרת קשר חזק ביותר, שלא נוצר בקבוצה מקצועית דומה שבה הרוב גברים. אפילו בארוחה הקצרה הזאת עלו שאלות ונושאים שלא עלו בפורומים אחרים, ונוצרה תחושת עוצמה, שעד שלא חוויתי אותה, לא ידעתי שהיא חסרה לי. הבנתי אז את היתרון שיש לגברים. לגברים יש קבוצות כאלה, יש להם הקשר המעצים הזה עם מישהו מהג'נדר שלהם, שיש לו מכנה משותף מקצועי, אבל גם מעבר לזה. הבנתי שמעצם העובדה שאת חלק ממיעוט, את כבר נמצאת בעמדת נחיתות, חסר לך דבר מה. בעקבות ההבנה החדשה הזו פניתי ראשית ל'בית שלי', לפקולטה להנדסה, ופעלתי לקידום הקשר בין נשים חוקרות. הקמתי מיד פורום של נשים בהנדסה באוניברסיטת תל-אביב. למפגש הראשון הזמנו את כל הסטודנטיות. במסגרת הפורום ערכנו פעילויות שונות. בשלב מאוחר יותר הוזמנתי לשמש נציגת ישראל בקבוצה המטפלת בנושא נשים ומדע באירופה. למדתי שם את הנושא לעומקו. אחד הדברים הראשונים שעשיתי, כשמוניתי להיות המדענית הראשית, היה להקים מועצה לאומית לקידום נשים במדע. במסגרת המועצה קיימנו פעילות ענפה של כנסים, ימי עיון ועוד. היום, לדוגמה, יש בכל אוניברסיטה יועצת נשיא לענייני נשים באקדמיה. גם היום, לאחר שסיימתי את תפקידי הרשמי במועצה, אני רואה את עצמי מגויסת לנושא, ואני חושבת שצריך לטפל בו באופן רציף. נשים הן משאב מבוזבז. ידוע היום בכל העולם ששילוב נשים בחברות נותן יתרון תחרותי משמעותי. הכלכלה המודרנית מבוססת על הכשרה מדעית, ואילו רק 25% מכלל הנשים מוכשרות כיום בתחומים אלה. זהו הרי בזבוז עצום. יש כאן גם היבטים של צדק חברתי ושל הגשמה עצמית של נשים. בימינו אין כמעט אפליה גלויה, אבל יש אפליה סמויה שהיא אפליה תרבותית, גם של נשים כלפי עצמן. נשים לעתים קרובות אינן מגישות מועמדויות למשרות, כי המשרות נראות להן תובעניות מדי. כמו כן, הבחירה המקצועית נעשית מאחורי מה שאני מכנה 'הגדֵרות של המגדר'. לדוגמה, בלימודי הנדסה כימית יש תמיד כ-50% נשים, ואילו בלימודי הנדסת חשמל לא יותר מ-20% נשים. בהנדסה כימית עובדים לעתים עם מגפיים ותרכובות בבוץ ובלכלוך, ובהנדסת חשמל עובדים מול מחשב. מהו, אם כך, המקצוע הנשי ומהו הגברי? לאנשים יש תדמית בראש, שאין לה קשר לעבודה עצמה. אישה לא תבחר ללמוד הנדסת חשמל כי יש לזה דימוי גברי, אך דווקא הנדסת חשמל נותנת מרחב בחירה רחב יותר מאשר הנדסת תכנה או הנדסת תעשייה וניהול, שאותן לומדות יותר נשים. אני מאמינה בראש ובראשונה שהבחירה המקצועית צריכה להיות מושכלת ולא תלוית מגדר, הן עבור גברים והן עבור נשים." ולסיום, מה את מבקשת לומר לסטודנטים ולעובדים לקראת כניסתך לתפקיד?"אחד הדברים המהנים ביותר עבורי בטקס הבוגרים האחרון היה לראות בפועל, ולא רק על הנייר, את האוכלוסייה המיוחדת של האוניברסיטה הפתוחה. המגוון הגאוגרפי והמגוון הגילאי של הסטודנטים באוניברסיטה הוא מרתק. כשאני לוחצת את ידי הבוגרים באוניברסיטת תל-אביב, נדמה לי כאילו כולם יצאו מאותו 'פס ייצור'. המגוון של הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה הוא נכס, ומעבר לכך הוא מהווה הוכחה לכך שהאוניברסיטה הפתוחה מחוברת ליעדיה המקוריים, שיש לדעתי להמשיך ולחזקם. בפגישותיי עם רבים מהעובדים לקראת כניסתי לתפקיד התרשמתי מאוד מהמקצועיות, מהמסירות ומתחושת הסיפוק שהעבירו. אין ספק כי 'רוח האו"פ' אינה אגדה, והיא שעומדת מאחורי ההצלחות.
אני מאחלת לכלל הסטודנטים ולעובדים שנה טובה ופורייה. אני מצפה בקוצר רוח לעבודה המשותפת לקראת הגשמת היעדים, תוך מחויבות לציבור, למוסד ולרוח האו"פ."
|
||
ריאיון עם ד"ר יוסי ורדי – עמית כבוד של האו"פבטקס הענקת התארים האחרון שנערך בחודש מאי העניקה האוניברסיטה הפתוחה תואר עמית כבוד לד"ר יוסי ורדי (לנימוקי הוועדה לחצו כאן). מועצת האוניברסיטה הפתוחה מעניקה בזאת תואר עמית כבוד לד"ר יוסי ורדי. לאות הוקרה על פועלו הענף בישראל ובעולם לפיתוחם ולקידומם של הטכנולוגיה, של התעשייה ושל המסחר בישראל, בהיותו מחלוצי ענף הטכנולוגיה העילית (היי-טק) ומי שנחשב ל"גורו" של האינטרנט בארץ. כבר בשנות העשרים לחייו מילא ורדי שורה של תפקידים נכבדים: הוא נמנה עם מקימי טכם, מחברות המחשוב הראשונות בישראל, וכיהן כמנכ"ל משרד הפיתוח ואחר כך כמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות. ורדי היה שותף להקמתן של חברות כלכליות בקשת רחבה של תחומים ובהם תכנה, אינטרנט, אנרגיה ומים. כמו כן היה חבר בדירקטוריונים ובהנהלות של חברות תעשייתיות רבות; לאות הוקרה על פריצת הדרך שחולל במיצוב הטכנולוגיה העילית הישראלית בחזזית הקִדמה הטכנולוגית הבין-לאומית, החל במימון והובלה של חברת מיראביליס, שהצלחתה הייתה מקור השראה לדור של צעירים והולידה גל של חברות הזנק; עבור דרך הקמת עשרות חברות טכנולוגיות עילית, דרך טיפוח כשרונות צעירים ודרך גיבוש תכנית "יוזמה" לפיתוח השקעות הון סיכון בטכנולוגיה העילית בישראל וכלה בייעוץ למנהלי חברות אינטרנט מובילות בעולם (ובהן AOL ו-Amazon) והרצאות בכנסים כלכליים ומקצועיים. על עשייתו המרשימה ורבת-הפעלים זכה ורדי באותות ובפרסים רבים, ובהם אות ראש הממשלה על מפעל חיים לקידום ההיי-טק הישראלי ועידוד הדור הצעיר של מפתחי ההיי-טק בישראל, פרס התעשייה של התאחדות התעשיינים בישראל ופרס רמניסיאנו לכלכלה מטעם אוניברסיטת תל-אביב; לאות תודה על תרומתו לצמצום הפערים בחברה הישראלית באמצעות השקעה בתלמידים משכבות מצוקה, עולים חדשים וילדי עובדים זרים; ולאות הוקרה על מעורבותו בהשכלה הגבוהה הן כחוקר בתחום חקר ביצועים, הן כמקים הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתי, הן כחבר בחבר הנאמנים של מכון ויצמן ושל האוניברסיטה העברית והן כחבר המועצה והוועד הפועל של האוניברסיטה הפתוחה. לסגירה לסגור הכל החלטנו לנצל את ההזדמנות ולהיפגש לריאיון עם איש העסקים והיזם, המכונה גם לעתים קרובות "הגורו של האינטרנט הישראלי". ורדי מתראיין במשרדו הנמצא בביתו. שולחנו עמוס לעייפה, והטלפון אינו מפסיק לצלצל. על אף אין-ספור עיסוקיו ורדי אינו נעזר בשירותי מזכירה או בעזרה חיצונית אחרת. המסלול המהירבאמתחתו של ורדי תפקידים שונים שמילא במגזר הציבורי והפרטי וכן הישגים רבים. בגיל 26, זמן קצר לאחר שסיים את לימודי הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, הקים עם כמה מחבריו את חברת טכם- טכנולוגיה מתקדמת, שהייתה מראשוני בתי התכנה בישראל ומן המובילים שבהם. החברה נמכרה לפני כמה שנים לחברת NESS. כבר בגיל 27 מונה ורדי למנכ"ל משרד הפיתוח, ובגיל 28 היה ליו"ר חברת "כימיקלים לישראל". במהלך השנים שימש ורדי גם מנכ"ל משרד האנרגיה, ובמסגרת תפקידו זה אף נטל חלק בשיחות השלום עם מצרים. "כשהייתי מנכ"ל משרד האנרגיה, חתמו חוזה שלום עם מצריים וטיפלתי בהסכמי הנפט. |
זאת הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם התחום." לאחר מכן נטל ורדי חלק גם במשא ומתן עם הירדנים, עם הפלסטינים ועם הסורים. על אף ההספק המרשים בגיל כה צעיר והמסלול המואץ שבו הלך, נדמה שורדי מתקנא מעט באפשרות הלגיטימית של צעירים כיום לנסוע, להתלבט ו"לקחת את הזמן" לפני שיבחרו את מסלול הקריירה והחיים שלהם. להמשך הכתבה
"אנחנו דור שכל הזמן מיהר. סיימנו את הצבא, ידענו שנהיה מהנדסים, ידענו שנתחתן ושניקח משכנתא. היינו ילדים של דור מהגרים. בכל העולם יש להם את אותו מאפיין: צריך מהר להסתדר... ההורים שלנו דאגו תמיד שיהיה לנו מה שלהם לא היה, אבל הם לא כל כך דאגו שיהיה לנו את מה שלהם היה. הם היו אנשים עם נכונות ויכולת להקרבה. הם היו אידאליסטים, ועל-פי מה שרואים היום, הם לא תמיד הצליחו להעביר לדור שלנו את האידאלים שלהם."
מיראביליס - סיפור סינדרלהלמרות שלל עיסוקיו הציבוריים והעסקיים לאורך השנים, פרץ ורדי אל התודעה הציבורית הרחבה עם מכירת חברת "מיראביליס", שהקים בנו אריק עם שלושה חברים נוספים. החברה פיתחה את תכנת ICQ - התכנה הראשונה בעולם לשליחת מסרים מיידיים באמצעות האינטרנט. פחות משנתיים מיום הקמתה נמכרה מיראביליס לחברת AOL האמריקאית תמורת 407 מיליון דולר- סכום עתק גם היום. המכירה היכתה גלים בארץ ובעולם. "היו מכירות לפני מיראביליס," אומר ורדי, "אבל בסיפור של מיראביליס היה משהו סינדרלאי. להמשך הכתבה |
|
|
באו ארבעה חבר'ה צעירים עם שער ארוך וטי-שרטים, שלא למדו מנהל עסקים ולא שירתו בצבא ביחידות תקשורת מחשבים, והקימו חברה שההוויה שלה הייתה כמו זו של מועדון. עד שלא מכרו אותה, לא היה לחברה מבנה פורמלי. כל החבר'ה באו, שמעו מוזיקה, עבדו יחד ובנו מוצר ששינה את העולם. זו הייתה חברה שהתנהלה בדיוק הפוך מאיך שאנו תופסים ניהול חברה בדרך כלל. לא היו הייררכיות, הבעלים לא רצו לנהל, אלא רק רצו לכתוב קוד. לחברה לא היו הכנסות, והיא עברה במהירות מאפס לערך המדהים שבו היא נמכרה. כל אלה יצרו סיפור ששבה את הדמיון ונתן השראה לכמעט דור שלם. ידוע לי שבאותה שנה של המכירה הורגש גל של צעירים שהחליטו ללמוד מחשבים. בהתחלה אנשים חשבו שזה פשוט, ואחר כך הסתבר שזה לא פשוט ולא קל. הסיפור של מיראביליס לא היה טריוויאלי בכלל." אנתרופולוג של האינטרנטמאז מכירת מיראביליס הפך ורדי לאחת הדמויות הבולטות בתחום האינטרנט בישראל. אנשים פונים אליו עם רעיונות לפיתוח, הוא משקיע בחברות הזנק ומוזמן לכנסים רבים בתחום. על התואר "גורו של האינטרנט" הנקשר בשמו לעתים קרובות הוא מגיב בביטול: "יש אנשים רבים שמבינים את תחום האינטרנט לא פחות ואף יותר ממני. כשהבנים שלי קוראים בעיתון שאני מכונה כך, הם פשוט מתים מצחוק." על אף הסתייגותו ורדי מוזמן כמעט לכל כנס בנושא האינטרנט. כאשר הוא נדרש לעניין ברצינות, הוא מסביר את תפקידו הייחודי בתחום: "אני למעשה מעין מגשר. אני מקדיש הרבה מאוד זמן לשמוע מה אומרים אנשים צעירים ומה הם חושבים. צעירים בעבורי הם גם ילדים בבית ספר יסודי. העובדה שילדים הם קטנים יותר בגודל הפיזי שלהם והקול שלהם מצפצף אינה אומרת שהמוח שלהם עובד פחות טוב משלנו, המבוגרים. בהרבה דברים הטריות והרעננות של המחשבה שלהם, כמו גם העובדה שהם לא באים עם מטען קודם, מאפשרים להם לראות דברים שאנחנו כבר לוקחים כמובן מאליו. אחר כך אני הולך להרצאות ומתרגם לאנשים בכנסים את מה ששמעתי. אני מגדיר את עצמי כאנתרופולוג של אינטרנט: אני מקדיש הרבה מאוד זמן ללמוד מה עושים המשתמשים, ולאחר מכן אני מצליח להעביר את המידע לאנשים שיכולים לעשות אתו משהו." יזמות כמחלה כרוניתורדי מוכר מאז ומתמיד כיזם. "יזמות," הוא אומר, "היא מחלה כרונית. היא אינה נרכשת - או שיש לך את זה או שאין לך את זה, ואתה יודע את זה מגיל צעיר. יש כאלה שזה מתאים להם, ויש כאלה שלא. אצלי זה התחיל עוד בתיכון. תמיד הייתי מחפש מה לעשות. אני זוכר שארגנתי עם כמה חברים יוזמה לצבוע תמורת תשלום את כל חלונות הראווה ברחוב שינקין. עברנו מחנות לחנות ושכנענו את בעלי החנויות שהם צריכים לצבוע את החלונות. זה היה מיזם עסקי. כשלמדתי בטכניון, הקמתי ארגון של הפצה בתיבות הדואר. בכסף שהרווחתי מהארגון מימנתי את לימודיי וקניתי את הדירה הראשונה שלי. היו לי בלי סוף כאלה יוזמות.
למי שיש את היזמות בתוכו אני יכול רק לומר שצריך 'בטן חזקה' כדי לדעת להתמודד עם העובדה המצערת שלא כל יוזמה מצליחה, ויש להביא זאת בחשבון. מי שלוקה במחלה הזו, זה חזק ממנו, והוא ינסה. היום אפשר ללמוד כלים שונים שיכולים לעזור בדרך, אך עם זאת צריך להיות בנוי לכך מבחינה אישית. זה צריך לשכון בתוכך."
|
||
הקמת מרכז ללימודי תקשורת באו"פהנהלת האוניברסיטה החליטה לאחרונה על הקמת מרכז ללימודי תקשורת בקמפוס הכפר הירוק. במרכז יוקמו בקרוב אולפן רדיו לימודי משוכלל ומעבדות מולטימדיה חדשות. כמו כן יירכש ציוד צילום מקצועי ועוד. המרכז החדש ישרת את הסטודנטים מתחום לימודי התקשורת באו"פ ואת הלומדים בבית הספר "חשיפה" לאמנויות התקשורת. במסגרת הלימודים במרכז לתקשורת יוכלו הסטודנטים לשלב בין לימודים לתואר B.A. בתחום התקשורת לבין לימודי תעודה והכשרה מקצועית במסלולים שונים בתחומי התקשורת והמולטימדיה. טקסי הענקת תארים
בחודש ספטמבר תקיים האוניברסיטה הפתוחה שניים מתוך ארבעת טקסי הבוגרים לשנת הלימודים תשס"ח.
ברכות לבוגרים ואיחולי הצלחה בהמשך הדרך! שמונה בוגרים ראשונים במסלול הלימודים בשפה הרוסית
|
תוצאות הבחירות הראשונות למועצת הסטודנטים באו"פ
בתחילת יוני 2008 הסתיימו הבחירות הראשונות למועצת אגודת הסטודנטים. המועצה התכנסה לישיבותיה הסדירות ובחרה את ראשי האגודה, את נציגיה ואת ועדותיה.
נשיא המועצה: דביר גולדשטיין סגני הנשיא: דוד קגנוף ורים אבו ואסל יו"ר האגודה: שגיא בן חור סגן יו"ר האגודה: לירון משולם חבר ועד לענייני תרבות ומעורבות חברתית: אלון דוד חבר ועד לענייני פנים (רווחת הסטודנט): מורן מטוטי חבר ועד לענייני סיוע כלכלי: יהודה דויטש חבר ועד לעניינים אקדמיים: זלקו פינקס חבר ועד לענייני הסברה וקשרי חוץ: חנה רקח 
פרס לאו"פ בכנס הצדעה לענף המחשובבכנס ההצדעה הלאומי של The People שבו הוענקו אותות הוקרה לחברות ולמוסדות שמערכות המידע שלהם מהוות תשתית קריטית לתפעול הארגונים ולהפיכתם למצוינים בתחומם, זכתה האוניברסיטה הפתוחה לאות הוקרה בתחום החינוך עבור הקניית זמינות של החינוך האקדמי לאוכלוסיות שונות באמצעות טכנולוגיות מידע מתקדמות. להלן סיכום הנימוקים. כנס לכבודו של הנשיא היוצא פרופ' גרשון בן-שחרכנס מיוחד בנושא "מדע ומדע לכאורה" נערך לכבוד פרופ' גרשון בן-שחר ב-17 בספטמבר בקמפוס ברעננה. בין המברכים בכנס היו מר זאב בילסקי, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, מר זאב אבלס, יו"ר הוועד הפועל של האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' אורה לימור, סגנית הנשיא לעניינים אקדמיים ופרופ' מירה סורז'ון, ראש רשות המחקר של האוניברסיטה הפתוחה, שגם הנחתה את הערב. הרצאות בנושא הכנס נשאו מפי פרופ' תמר הרמן, דיקן הלימודים האקדמיים, פרופ' יורם בילו ופרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית ומר אלן דיטש, סטודנט לתואר שני בתכנית "המחשבה הביולוגית". כמו כן הופיע הרכב הג'ז של דין צור. פרופ' גרשון בן-שחר, הנשיא היוצא, חתם את הערב בדברי תודה מרגשים. מקום שני בכימיאדהברכות חמות לשי זייד, תלמיד כיתה י"א וסטודנט של האוניברסיטה הפתוחה, שזכה במקום השני בתחרות הכימיאדה שנערכה בחודש מאי האחרון בטכניון. התחרות התקיימה לאורך חצי שנה והחלה בהשתתפות עשרות אלפי תלמידי כימיה בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. אל שלב הגמר הגיעו 23 תלמידים בלבד. לאחר זכייתו הביע שי את תודתו לפרופ' יצחק דותן ולד"ר דינה עינות-יוגב על עזרתם בהכנת הרצאתו לתחרות. שי אמר כי לימודיו באוניברסיטה הפתוחה סללו את דרכו לזכייה בכימיאדה, וכי הוא מקווה להשתתף בתחרות גם בשנה הבאה. סדנאות לכתיבה של עבודות סמינריוניות
החל מסמסטר ב2009 האו"פ מציעה תכנית ניסיונית, שבה יופעלו לראשונה סדנאות קבוצתיות צמודות קורס לכתיבה של עבודות סמינריוניות. הסדנאות יסייעו לסטודנטים לצלוח את המשוכה האחרונה לקראת קבלת התואר. הסדנאות תתקיימנה בסמסטר העוקב לאחר סיום קורס המתקדמים. הן תכלולנה מפגשי הנחיה מובנים בליווי מדריך וקביעה של לוח זמנים ברור עד להגשת העבודה.
סקר הוראה בשנת 2008 - תוצאות הגרלה של מלגת לימודיםסקר ההוראה הוא אחד האמצעים המרכזיים שבאמצעותו הסטודנטים יכולים לחוות את דעתם בכל הנוגע להנחיה בקורסים שבהם הם לומדים. ממצאי הסקר מועברים למנחים, למרכזי ההוראה, לראשי המחלקות האקדמיות ולהנהלת האוניברסיטה. מרכזי ההוראה והמנחים משתמשים בממצאים אלה לאיתור קשיים והצלחות בקורסים. מאחר שסקר ההוראה הוא אחד הכלים המשמשים את האוניברסיטה בפעולותיה לשיפור מתמיד של ההוראה וההנחיה, היא מייחסת חשיבות רבה לעידוד הסטודנטים לקחת חלק בסקר, לחוות דעה ולהשפיע על איכות ההוראה. להמשך הכתבה
ביצוע הגרלה של מלגת לימודים בקרב המשיבים לסקר הוא אחת הדרכים לעודד סטודנטים רבים יותר להשיב על סקר. מאז עלייתו של סקר ההוראה האלקטרוני לאוויר בסמסטר א 2006, נערכת בסיומו הגרלה של שלוש מלגות לימודים לקורס, כל אחת בשווי שכר לימוד בסיסי לקורס אחד. כל משתתף בהגרלה יכול לזכות במלגת לימודים לקורס אחד בלבד.
האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס החדש ברעננה. אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים. תכנית מפורטת של כל אירוע תמצאו בקישור המצורף.
אולפן אופק רביעי
לאור העלייה במספר הקורסים המוצעים באופק בכל סמסטר והתפוסה המלאה של האולפנים, אישרה הנהלת האו"פ הקמת אולפן אופק נוסף - רביעי במספר. האולפן יחל לפעול כבר בסמסטר א2009.
התגובות האוהדות שהאוניברסיטה מקבלת מסטודנטים הלומדים באמצעות אופק מלמדות על שביעות רצונם. הסטודנטים מביעים את התרשמותם מן החדשנות הטכנולוגית בדרכי ההוראה של האוניברסיטה ומכירים לה תודה על מאמציה לייעל את תהליך הלמידה ולהפוך את מפגשי ההנחיה לנגישים יותר. 
פתיחת שיעורי אופק, וידאו קונפרנס ואינטרווייז לתלמידי חו"להחל מסמסטר ג 2008 הוחלט לצרף באופן קבוע את תלמידי חו"ל לשיעורים החיים של קבוצות אופק, וידאו קונפרנס ואינטרווייז בקורסים המוצעים בחו"ל. 
מטפורה בחשיבה החינוכיתבסרט קצר בן כשלוש דקות ד"ר ניבה ולשנטיין מציגה את הקורס המתקדם "מטפורה בחשיבה החינוכית". 
תכניות לימוד חדשותלאחרונה הצטרפו לרשימת תכניות הלימוד המוצעות באוניברסיטה הפתוחה 17 תכניות לימוד חדשות:
|
|
| יש לכם הערות, הארות, הצעות? נשמח לקרוא. שלחו את תגובותיכם אל: [email protected]. תגובות קוראים/ות יפורסמו לפי בחירת המערכת. קצרים או"פטימיים יוצא לאור על-ידי דיקנט הלימודים האקדמיים בעריכת יוכי ריץ ונגה שי. עריכה לשונית: חיה וטנשטיין-מאייר. עיצוב גרפי: זאב פרל. בנייה: ליזה גשיקטור. כתובת המערכת [email protected]. | ||
ביום שישי ה-27 ביוני 2008 קיימה האוניברסיטה הפתוחה זו השנה החמישית
יום פתוח למתעניינים בתואר ראשון ושני לקראת סמסטר א2009.
בניגוד לשנים קודמות שבהן התקיים היום הפתוח בקמפוס האוניברסיטה ברעננה, השנה התקיים היום הפתוח בארבעה קמפוסים במקביל - בקמפוס רמת-אביב, בקמפוס ירושלים, בקמפוס חיפה ובקמפוס באר-שבע.
בכל אחד מהקמפוסים נערכו כנסי הסברה, מפגשים מחלקתיים ומפגשי ייעוץ אישיים.
אל הקמפוסים השונים הגיעו בסך הכול כ-1,600 אנשים, ומהם נרשמו כמתעניינים כ-1,100.
המתכונת הנוכחית של היום הפתוח נחלה הצלחה רבה ותאמה את מודל ההוראה הייחודי לאוניברסיטה הפתוחה, המאפשר קיום לימודים בכל רחבי הארץ.
ב-4 ביולי 2008 קיימה האוניברסיטה הפתוחה יום פתוח במרכז. הלימוד של האוניברסיטה בנצרת
יום זה נועד לסטודנטים מתעניינים מן המגזר הערבי, וגם הוא נחל הצלחה רבה. הסטודנטים נפגשו עם יועצים אקדמיים ועם סטודנטים ותיקים, אשר חלקו עם המתעניינים את חוויית הלימודים שלהם באו"פ.
לקראת סיום שנת הלימודים הקודמת קיימה האוניברסיטה.
הפתוחה יום סטודנט בקמפוס ברעננה
כותרת היום הייתה "תחת שמי ים התיכון", ואכן בכל פינה הורגשה האווירה הים תיכונית.
את היום פתחו דנה ברגר וירמי קפלן בהופעתם בכיכר, ושלמה ארצי
חתם את היום במופע "שפויים".
ברחבי הקמפוס נפרשו מתחמים שונים של מדינות הים התיכון. כל מתחם עוצב על-פי אופיה הייחודי
של המדינה שאותה ייצג, ונוסף על כך היו בו גם פעילויות ומאכלים הקשורים במדינה זו. כמו כן נפתח בקמפוס יריד אמנים
שבו נמכרו פרטי לבוש, דברי אמנות ותכשיטים.
אלפי הסטודנטים שהגיעו ליום הסטודנט הסתובבו בהנאה בין המתחמים ונהנו מההופעות ומהאווירה הייחודית ששררה בקמפוס. האו"פוריה נמשכה אל תוך הלילה.
