פתרון לבעיית העגונות ומעוכבות הגט

 

פרופ' יורם קירש

 

בעיותיהן של עגונות ומעוכבות גט בישראל ניתנות לפתרון; כך קובע מחקרו של פרופ' יורם קירש מן האוניברסיטה הפתוחה. המחקר מתואר בספר בשם "מהפכות בהלכה", שראה אור בתחילת תשס"ג בספריית מעריב.

 

פרופ' קירש חקר את התפתחות ההלכה היהודית-אורתודוקסית במהלך הדורות ומצא כי אפשר לתארה באמצעות כללים ומושגים מתחום מדעי החברה, שהכרתם יכולה לסייע בפתרון בעיות הלכתיות דוחקות. אחת הבעיות הללו היא חוסר השוויון בין  נשים לגברים בתחום הגירושין. ידוע כי אשה המגיעה לבית-דין רבני בישראל בתביעה לקבל גט, מזונות או משמורת על הילדים נמצאת במצב של נחיתות בסיסית. פסק-דין שמחייב גירושין ניתן רק לאחר דיונים ממושכים, בייחוד אם הבעל מעוניין בסחבת. כדי לקבל גט בתוך פרק זמן סביר, האשה נדרשת לעשות ויתורים, למשל לוותר על חלק מהרכוש או על קבלת משמורת על הילדים. בעל עקשן יכול למשוך את מתן הגט במשך שנים רבות, למרות כל הסנקציות שבית-הדין יכול להטיל עליו.

 

בעיה חמורה נוספת קשורה לנשותיהן של נעדרי צה"ל ומערכת הביטחון. הדוגמה הבולטת היא תמי ארד, אשתו של הנווט רון ארד, שנפל בשבי בלבנון באוקטובר 1986. ב-1995 ביקשה תמי ארד מראש הממשלה יצחק רבין, ולאחר הירצחו – ממחליפו שמעון פרס, להתיר אותה מעגינותה. ואולם הרבנות הראשית והרבנות הצבאית דבקו בגישה כי כל עוד אין מידע על גורלו של בעלה, ההלכה אינה מאפשרת לפתור את הבעיה.

 

נישואין אזרחיים והסכם קדם-נישואין

בעיית העגונות ומעוכבות הגט הייתה מצטמצמת אילו היו בישראל נישואין אזרחיים. בתי-דין בארץ קבעו באחרונה כי לנישואין אזרחיים אין תוקף הלכתי ואין צורך בגט כדי לסיימם. לכן זוגות שיבחרו להינשא בנישואין אלה יימנעו מסכנה של עגינות וסירוב גט. גם רבנים תומכים בפתרון הזה. הרב חיים דוד הלוי ז"ל, שהיה הרב הראשי של תל-אביב, הציע בשנת 1994 כי זוגות יוכלו להינשא בנישואין אזרחיים ולקבל תעודת נישואין מוכרת מטעם הרבנות. ואולם, הצעת חוק שהוגשה לא מזמן לכנסת בעניין הנהגת נישואין אזרחיים בישראל לא זכתה לרוב. יתר על כן, גם אילו החוק היה מתקבל, הוא היה מסייע לאלה שיבחרו להינשא במסלול האזרחי, אך לא למי שיבחר במסלול המסורתי של קידושין כדת משה וישראל. סקר שהתפרסם ב"מעריב" באוגוסט 1994 הראה כי קרוב ל-80 אחוזים מהציבור יבחרו בנישואין דתיים, גם כאשר תעמוד לרשותם האפשרות של נישואין אזרחיים. לכן יש למצוא פתרון גם לנשים שנישאו בנישואין דתיים, ומתקשות לקבל גט.

 

פתרון אחר הוא הסכם קדם-נישואין, שנועד להחיש את סידור הגט ואת חלוקת הרכוש במקרה של גירושין. מספר גדל והולך של זוגות נישאים חותמים על הסכם שניסח ארגון "קולך", ביוזמת הטוענת הרבנית רחל לבמור. ההסכם מטיל קנסות על בעל שמסרב לתת גט לאשתו כשהיא מבקשת זאת. קירש טוען בספרו כי אילו היו מצרפים להסכם ייפוי-כוח של הבעל, שמוֹרה לבית-הדין לתת גט לאשתו במקומו אם היא תבקש זאת, כל בעיות העגונות ומסורבות הגט היו נפתרות.

 

ביטול נישואין

גם בלי ייפוי-כוח של הבעל, בית-הדין יכול לנקוט בדרך של הפקעת קידושין, דהיינו הכרזה שהנישואין בטלים. הפקעת קידושין נזכרת בגמרא והוצעה גם על-ידי רבנים בתקופה המודרנית. לדוגמה, ב-1935 הציע הרב עוזיאל, שהיה אז רב ראשי בתל-אביב (ומ-1939 כיהן כרב הראשי הספרדי, "הראשון לציון"), לקבוע בכתובה כי הקידושין הם על-תנאי ובית-הדין שבעיר, באישור הרבנות הראשית, יכול לבטל אותם כדי למנוע עיגון. רוב הרבנים בארץ התנגדו להצעה והיא נגנזה.

 

ב-1996 הוקם בניו-יורק בית-דין אורתודוקסי להתרת עגונות ומסורבות גט בשיטת הפקעת קידושין. הקים אותו הרב פרופ' עמנואל רקמן, ממנהיגי האורתודוקסיה המודרנית בארה"ב, שהיה נשיא אוניברסיטת בר-אילן בישראל בשנים 1986-1977 ומשמש היום נגיד האוניברסיטה. מאז הקמתו ביטל בית-הדין את נישואיהן של כמה עשרות נשים. היוזמה גרמה לסערה ולמחלוקת בציבור האורתודוקסי בארה"ב; רוב הרבנים האורתודוקסים שם אינם מקבלים את שיטתו של הרב רקמן, על אף שהיא מבוססת על יסודות הלכתיים מוצקים. גם משרד הפנים בישראל לא מכיר בבית-הדין של הרב רקמן. אילו הייתה נכונות להכיר בו, לפחות במקרים מיוחדים, בעייתה של תמי ארד הייתה יכולה להיפתר.

 

 

פרופ' יורם קירש הוא חבר הסגל האקדמי במחלקה למדעי החיים והטבע.