Header

פרופ' גרשון בן-שחר ייכנס לתפקידו כנשיא האוניברסיטה הפתוחה ב-1 באוקטובר 2003

 

ראיינו: אורה רענן ויוכי ריץ

כתבה: אורה רענן

פרופ גרשון בן-שחר
צילום: אורה רענן

 

בקצה מבוך המסדרונות שבאוניברסיטה העברית על הר-הצופים שוכן חדרו של פרופ' גרשון בן-שחר, פרופ' לפסיכולוגיה. חדר לא גדול, עמוס ספרים, חלון קטן צופה צפונה כשאור לא רב מבליח אל החדר. אפלולית נעימה. כבר כארבעים שנה חלפו מאז קשר פרופ' בן-שחר את עולמו האקדמי לראשונה עם האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יליד ירושלים (1942) שחי בה כל השנים, למעט שבתונים, וכדבריו "אני אוהב אותה".

 

מסלול חייו של פרופ' בן-שחר, שהתמנה לכהן כנשיא האוניברסיטה הפתוחה החל ב-1 באוקטובר 2003, עבר דרך לימודים בגימנסיה העברית בירושלים, פעילות בתנועת הצופים, שירות בצבא בנח"ל, ויחד עם הגרעין התיישב בחצרים. "אני מאוד אוהב את חצרים", הוא אומר, "ועד היום יש לי חברים טובים שנשארו בחצרים. אבל אני, לאחר השחרור מצה"ל, הלכתי ללמוד".

 

את לימודי הפסיכולוגיה (וגם סטטיסטיקה) החל גרשון בן-שחר בשנת 1963 באוניברסיטה העברית, ושם השלים את לימודי הפסיכולוגיה לתואר שני ואת הדוקטורט (בשנת 1975).

 

ה'אבא' של הפסיכומטרי

"במחלקה לפסיכולוגיה", מספר פרופ' בן-שחר, "אני עובד בעצם מאז 1970, כשקיבלתי את התואר השני. כדוקטורנט ביקשו ממני להקים את יחידת הבחינות, שלמעשה היה לה כבר בסיס של יחידה קטנה. הכוונה לאותה יחידה שהתחילה לבנות את מבחן הכניסה לפקולטה למדעי החברה, ובמשך השנים הפך להיות מבחן כניסה לאוניברסיטה העברית, ואחר-כך - מבחן כניסה לכל האוניברסיטאות, מה שקוראים היום מבחן פסיכומטרי. אבל כשזה הוקם כבר לא הייתי בסיפור הזה. זה היה ה'אבא' וה'סבא' של מה שנקרא היום 'המרכז הארצי לבחינות ולהערכה', הנמצא בירושלים, ומשמש את כל מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ.  ויש ויכוחים על זה, הרי אתם יודעים. נמאס לי מהוויכוחים האין-סופיים על הפסיכומטריה. אני לא שולל את הפסיכומטריה - זהו מבחן חיוני, אבל הוא לא מושלם. השאלה היא מה האלטרנטיבה. 

 

הדוקטורט שלי היה בתחום הפסיכופיזיולוגיה, שהפך להיות התחום המרכזי של המחקר שלי, כשתחום המבחנים הפסיכולוגיים (מדידה, הערכה) היה תחום נוסף שלי".

 

על תפקידיו של פרופ' בן-שחר במהלך השנים, רשימת מחקריו ופרסומיו בספרים ובכתבי-עת, ורשימת מענקי המחקר שקיבל תוכלו לקרוא באתר [או באתרים]:

http://www.hiji.ac.il/cgi-bin/mm/new/data/inoker/MOP-STSAFF_LINK?sno=73476&s...

http://www.websites.mscc.huji.ac.il/zerolab/ResearchProjects.htm

 

נושא אקדמי תאורטי

"'בגדול'", אומר פרופ' גרשון בן-שחר, "עסקתי בשני נושאים מרכזיים:

האחד הוא אקדמי תאורטי - מדע בסיסי: חקר של מה שקוראים תגובות אוריינטציה ותהליכי הביטואציות (התרגלות) בבני אדם" ( orienting responses and habituation-processes in human).

 

זו מערכת שלמה של תגובות, גם התנהגותיות וגם פיזיולוגיות, באורגניזמים (לא רק בבני אדם), שהם תגובות לשינויים בסביבה. במילים אחרות, איך אנחנו מגיבים כשקורה משהו חדש, משהו לא צפוי או מפתיע. זה יכול להיות משהו חדש בשמיעה, כמו רעש, צליל, מוסיקה, וזה יכול להיות משהו ויזואלי או משהו בחוש המישוש, ולכן יש כאן עניין פסיכולוגי המעניין פסיכולוגים ופיזיופסיכולוגים.

 

הביטואציה - מעצם ההגדרה של אוריינטציה כתגובה לחידוש - משתמע, שברגע שהגירויים חוזרים על עצמם, התגובה הולכת ופוחתת. מה שעניין אותי בתוך התחום הזה הוא העובדה שהאוריינטציה וההביטואציה מושפעים לא רק מהחידוש, אלא גם מהמידה שבה הגירויים הם משמעותיים וחשובים. זה יכול להיות גירוי שעבר התניה או גירוי מפחיד". 

 

האפקט של מסיבת הקוקטייל

"יש בפסיכולוגיה תופעה הנקראת 'האפקט של מסיבת הקוקטייל'." ממשיך פרופ' בן-שחר, "כשעומדות הרבה קבוצות אנשים במסיבת קוקטייל, ואנשי כל קבוצה מדברים בינם לבין עצמם ובדרך כלל לא שמים לב למה שקורה בסביבה, אלא אם כן מישהו מזכיר את שמי, למשל, ואני נדרך להקשיב לו. דוגמה זו מקשרת בין תחום חקר האוריינטציה לבין נושא הרבה יותר מרכזי בפסיכולוגיה קוגניטיבית - נושא הקשב. זה מקשר, כי התפיסה המוקדמת היא שפעילויות אוריינטציה מסמנות בעצם התניה של קשב, והן קשורות לשאלה שקוראים לה בחקר הקשב 'הסלקציה של הגירוי': בסביבה קורים הרבה דברים, וקשה לשים לב לכל ההתרחשויות האלה, כמו רעשים שונים. לכן יש בחירה - מערכת הקשב הסלקטיבי היא המערכת של במה אנחנו מתמקדים. הטענה הייתה שהאוריינטציה מבטאה את השינויים בקשב, כלומר, מערכת הקשב שלי החליטה להתמקד בגירוי מסוים, ואותו לעבד ואותו לנתח בצורה מעמיקה יותר".

 

נושא אפליקטיבי

"התחום השני הוא יותר אפליקטיבי מן התחום הראשון, אך קשור אליו, והוא גם מוכר יותר ומדברים עליו הרבה: זהו תחום אבחון פסיכופיזיולוגי - כך זה נקרא בלשון מקצועית יותר, ובלשון עממית יותר - פוליגרף (מכונת האמת). זהו ניסיון ליישם את העקרונות שדיברנו עליהם קודם. אני שייך לאלה הביקורתיים לגבי הפרקטיקה של חקירות באמצעות פוליגרף.

 

העיקרון המעניין הוא שאם נציג גירויים לאדם שפשע, בעיקר גירויים שקשורים לאירוע הפשע - זה יקפיץ אותו, בניגוד לאדם שלא היה קשור לפשע, כי הוא לא יגיב. בפרקטיקה הפוליגרף הוא בסך הכל מכשיר שמודד תגובות פיזיולוגיות, כמו שינויים במוליכות החשמלית של העור - זהו מדד שהשתמשתי בו במחקר הקודם שלי במעבדה - ושינויים בלחץ הדם, שינויים בדופק, שינויים בנשימה וממדים (או מדדים) שונים במערכת הקרדיו-ויסקולארית. זה הפוליגרף. כל השאלה היא איזה שאלות שואלים, איך שואלים ואיך יכולים להסיק שמישהו משקר ומה האינטרפרטציה, בקיצור - כל הלוגיקה של השיטה.  

 

הבעיה היא ב-soft ware ולא ב-hard ware. ה-Hard ware הוא התגובות במכונה שמודדת, ה-soft ware הוא מה אתה שואל. הבעיה היא לא בלמדוד את התגובות. אנחנו לומדים למדוד את התגובות כבר שנים ומצוין, וזה די נאמן. הבעיה היא מה אתה שואל, והבעיה נובעת מזה שקודם כל צריך להיות ברור שאין דבר כזה 'תגובה רגשית'. בפוליגרף מודדים בדיוק את סוג התגובות ולא נכנסתי עתה לסוג התגובות. זו אוריינטציה של מערכת שלמה של התנהגותיות. התגובות הפיזיולוגיות זה בדיוק מה שנמדד בפוליגרף באותו יום. תגובות אלה רגישות לכל שינוי ולכל גירוי, ולכן ברור שזו איננה תגובה ספציפית דווקא לשקר. המדע עוד לא גילה תגובה שתהיה ספציפית מותאמת לשקר. ומהי אפוא המסקנה?

 

שתי גישות

'בקטן' יש המון וריאציות ולא ניכנס לזה. 'בגדול' יש שתי גישות לאופן שבו יש לשאול שאלות ולפרש את התגובות לשאלות שאותן שאלתי. אחת היא הגישה שנובעת מהמחקר, בין השאר מהמחקר שלי. המחקר בפסיכופיזיולוגיה נקרא באנגלית guilty knowledge. בארץ, המשטרה קוראת לזה פח"ם - פרטי חקירה מוכמנים - הרעיון פשוט ומאוד יפה ואני מאמין כי יש לו בסיס מדעי:

 

נגיד שהיה איזה שהוא אירוע של שוד. ניתן לאפיין אותו על-ידי מספר Features, נגיד, מספר פרמטרים: מה נשדד? כמה כסף נשדד? אם השודד השתמש בנשק - איזה נשק? - סכין, אקדח, גרזן וכו'. האם הוא ברח עם מכונית? איזו מכונית? אם הוא שדד תכשיטים - איזה תכשיטים? ואם הוא פרץ לבית - מאין פרץ לבית? בלי סוף שאלות".

 

כאן מפרט פרופ' בן-שחר את הפרובלמטיקה שבבירור העניין לגבי מי שאכן שדד לבין מי שלא השתתף בשוד וסוגי התגובות האפשריות ובדיקתן בפוליגרף. "אבל", הוא מסיים את התיאור המאוד מפורט באומרו: "הבעיה האמיתית היא שאת השיטה הזאת כמעט ולא מוצאים בפרקטיקה, בארץ וגם בארה"ב. אין לי תשובה ללמה לא, אם כי הספרות המדעית מלאה בזה. השיטה הזאת מאוד נדירה. לעומת זאת השיטה השכיחה, ואליה מתכוונים בכל פעם שקוראים בעיתון על 'פוליגרף', היא מה שנקרא 'שיטת שאלות הביקורת'".

 

שיפוט והחלטה

ופרופ' בן-שחר מוסיף: "תחום נוסף שנכנסתי אליו מאוחר יותר הוא: שיפוט והחלטה. מה שעניין אותי בנושא זה הוא הטיית האישוש בשיפוטי מומחים.  אנשים שחקרו את האדם שעומד להיות מחובר לפוליגרף מגבשים איזו שהיא דעה, ואותה הם מוסרים לפוליגרפיסט. כך יש לפוליגרפיסט כבר השערה כלשהי. ואז באה הבחינה של הטיית האישוש. האישוש מתבטא בזה שהעדויות עצמן לא מאוד ברורות, ומכאן יש להסיק בכיוון ההשערה המוקדמת. לעתים המסקנה הסופית קולעת.

 

בדרך אל נשיאות האו"פ

לשאלתנו: מדוע החלטת לקבל על עצמך את נשיאות האוניברסיטה הפתוחה, עונה פרופ' גרשון בן-שחר: "אכן, הייתה התלבטות. שקלתי זמן רב. ההחלטה לא הייתה קלה. רק אחרי מחקר קטן, קריאת חומר, פגישות (כולל עם הנשיא פרופ' אליהו נסים) ועוד קריאה, וככל שקראתי יותר זה נראה לי יותר אתגרי, ונמשכתי.

 

מצד שני חשבתי שזה זמן טוב לשינוי. אני בכלל סבור שבחיים מקצועיים של אדם זה לא טוב לעשות 30 שנה אותו דבר. אמנם חוקרים משנים את תחומי המחקר, אבל אני, אולי יותר מאנשים אחרים, אני כנראה אדם שחשוב לו גיוון. עד כה אחד השינויים שעשיתי היה שינוי ממורה וחוקר לנושאים אדמיניסטרטיביים. הייתי ראש חוג בסוף שנות השמונים (של המאה ה-20), דיקן הפקולטה למדעי החברה בשנים 1992-1995, הייתי פרו-רקטור של האוניברסיטה בשנים 1995-1998. משנת 1998 עד השנה עסקתי רק במחקר ובהוראה. וכשעלתה הצעת הנשיאות באוניברסיטה הפתוחה, אמרתי לעצמי: זה מעניין ואתגרי, גם אתגר אישי, כי זה ניהול ברמה חדשה כשאתה בראש המערכת, וגם עצם העניין בעשייה".

 

סגירת מעגל

"השם המקצועי שלי", ממשיך פרופ' בן-שחר, "קשור לפסיכומטריה, לסלקטיביה - "לבחור" - בעצם זה דבר שנקשר למה שעשיתי בשנות השבעים, ואני כל הזמן - זה לא יעזור - אני מוצא את עצמי קשור לפסיכומטריה ולקבלת תלמידים. וזה שוב סלקטיביות וסלקטיביות. ודווקא מה שמשך אותי היה ללכת לכיוון השני. הערך החברתי של שוויון מאוד חשוב לי. ופה מצאתי אפשרות לבטא את זה - יש פה סגירת מעגל:

 

התחלתי בפסיכומטריה ואסיים עם קבלה פתוחה הנהוגה באוניברסיטה הפתוחה. אני רואה בזה ייעוד.

 


Back Line