Untitled גליונות קודמים אודות העדכן בית אופנט עדכן עדכן 40
nivuthebrew.htm
חדשות האופ
דיוקן
הבוגרים שלנו
אקטואליה
מחקרים
בין שמים וארץ
טכנולוגיות
טקס הבוגרים
ימי עיון
ספרים חדשים

ד"ר גלילי שחר, בוגר האוניברסיטה הפתוחה, משמש היום בשני תפקידים אקדמיים: הוא מרצה בחוג לספרות גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים ומלמד בסמינר לספרות משווה באוניברסיטה החופשית של ברלין

 

הזהות המפוצלת של ד"ר גלילי שחר

 

אורה רענן

 

לפני עשר שנים, כשהיה בן 24, קיבל גלילי שחר את התואר הראשון, 'בוגר', באוניברסיטה הפתוחה, בהצטיינות.  מאז הוא המשיך בהשכלתו ובפעילותו האקדמית, ומשנת 2000 הוא בעל תואר ד"ר (מאוניברסיטת תל-אביב), כשנושא הדוקטורט שלו הוא "תיאטרון הנאורות: משחקי שוטים והשקפות עולם במאה ה-18".

 

"הנושא של עבודה זו נמצא על קו-התפר בין שיח התיאטרון בגרמניה ואידיאולוגיות הנאורות", אומר לנו ד"ר שחר ומוסיף כאילו בדרך-אגב: "עבודה זו תופיע בקרוב בדפוס, במוסד ולשטיין בגרמניה, בשיתוף עם בית-הספר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל-אביב".

 

ד"ר שחר, גבוה וצנום, שחור שיער וממושקף, מרצה היום בחוג לספרות גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

"איך מגיע 'ילד טוב חולון' (הוא גדל בחולון) לנושאי תרבות רחבים בגרמנית"? הוא נשאל.

 

"את זה שואלים אותי בכל מקום", הוא אומר, "ויש לי לזה הרבה תשובות: קודם כל, כשאני חושב על התשוקה שהייתה לי לשפה זרה, שאותה גילמה הגרמנית, אני נזכר שבזמנו התגלגל לידי ספר על השיר הגרמני במהדורה דו-לשונית, וזה כבש אותי.

 

הנקודה השנייה היא (הוא אומר בנחרצות) המוזיקה של גוסטב מאהלר! וזאת איני יכול להסביר בקלות. הנקודה השלישית היא המפגש שהיה לי עם פרופ' הנרי וסרמן מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. הקשר איתו, שגלש לידידות אישית עד היום, החל לפני 14 שנים, כשהייתי חייל ולמדתי באו"פ את הקורס אירופה ערש הלאומיות, והנרי וסרמן הציג את המורכבות של שיחה על תרבות גרמנית – בעברית. וכשראיתי את הדיאלקטיקה הזאת, מצאתי את עצמי בתוכה".

 

"וכך הגעתי לעובדה שאינני יכול להימנע ממנה: בברלין אני מלמד ספרות עברית בגרמנית, ובירושלים אני מלמד ספרות גרמנית בעברית. אבסורד זה גרם לי לחשוב על מה שאני עושה ולהבין את משלח היד שלי כ'מתרגם'. זוהי הכרה בזהות לשונית מפוצלת. זה לא מקרי שהייתי צריך לעבור את ברלין כדי להגיע לירושלים. "עבורי", הוא מדגיש את המלה 'עבורי', "לא הייתה דרך ישירה מתל-אביב לירושלים. כדי להבין את המורכבות של שיחה אקדמית בירושלים עבור ישראלים שגדלו במישור החוף, דרושה כנראה שהייה באירופה. זו הטענה שלי, כי אותו חלק משיחה ירושלמית – טמונים בה עיזבונות אירופאיים. למשל: הקריאה הירושלמית בקפקא", הוא מדגיש את המילה 'ירושלמית', "האובססיה של מחקר שאלת הזהות היהודית אצל קפקא, שהחלה באירופה, נמשכה ונמשכת עד היום בירושלים, ופירושה לחשוב על הזהות החצויה, השבורה, המושלכת של קפקא ’היהודי’. לעומת זאת, אם יהיה דיון 'תל-אביבי' על קפקא, הרי הוא יהיה דיון ספרותי כללי, השוואתי, פתוח, ולא על אודות קפקא 'היהודי'."

 

אך כאן ד"ר שחר מנסה לסייג את דבריו אלה, והריהו מוסיף: "עלינו להיזהר מסטריאוטיפים אקדמיים, כלומר, מה שאמרתי על תל-אביב וירושלים הם דברים הנמצאים בעצם על קו-התפר בין התנסויות לקלישאה..."

 

מלימודי ב"א לתואר ד"ר ולדרגת מרצה

את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה החל גלילי בהיותו בן 17, עוד לפני גיוסו לצה"ל. את רוב הקורסים למד באו"פ בזמן השירות הצבאי, "כי זו הייתה המסגרת היחידה האפשרית ללימוד בזמן השירות. רוב הזמן לא ידעו בצבא שאני לומד. ללימודים שלי אז היה אופי חשאי, כי רציתי בצורה זו לשמור על זיקה סמויה לחיים האזרחיים. כך היה לי נוח לטפח את עולם הלימודים, בנפרד מהעולם הצבאי".

 

עוד לפני שסיים את לימודי התואר 'בוגר' באו"פ, התחיל את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב ב'מכון להיסטוריה ולפילוסופיה של מדעים ורעיונות'. אלא שאת הלימודים שם לא השלים, שכן קיבל את ההמלצה לעבור למסלול ישיר לדוקטורט בבית-הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל-אביב.

 

במקביל לכך, ד"ר יוסי דהאן, מהאוניברסיטה הפתוחה, הזמין את גלילי שחר לשמש מנחה בקורסים לפילוסופיה ולהיסטוריה, וכשהתחדש באו"פ הקשר עם פרופ' וסרמן – הוזמן גלילי להשתתף בפיתוח הקורס גרמניה – מאומת תרבות לתרבות לאומית. במשך שנה עסק גלילי בעבודה זו עד שבשנת 2000 נסע להשתלמות בתר-דוקטורט באוניברסיטה החופשית של ברלין. ("אוניברסיטה זו", הוא מסביר, "נוסדה אחרי מלחמת העולם השנייה מתוך השקפת עולם אקדמית חדשנית"). שם שהה גלילי במשך ארבע שנים עד סופה של שנת 2003, כעמית-מחקר ומרצה-אורח בסמינר לספרות כללית והשוואתית. "בברלין המצאתי את עצמי כחוקר ספרות", אומר ד"ר שחר, "גלשתי ממחקר היסטורי למחקר ספרות". והשנה קיבל הזמנה לשמש מרצה בחוג לספרות גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

ספרות קפקא

אנו חוזרים לדבר על קפקא, וזאת בעקבות מאמר שד"ר גלילי שחר פרסם לאחרונה בכתב-העת "אלפיים", בשם: "פרנץ קפקא – משחק, כתב, זהות". לשאלתי מהי ספרות קפקא בעיניו, משיב ד"ר שחר בזו הלשון: "זוהי ההבנה שלי מהי ספרות קפקא: קודם כל זוהי רגישות לזרות שבשפה, לשפה הזרה. שפה זרה זה משהו שמתרחש גם בשפת-אֵם, כלומר, זוהי המודעות והרגישות למוזיקליות של זרות בשפות לאומיות. דוגמה: בפרק השלישי של הסימפוניה הראשונה של גוסטב מאהלר יש שבירה של מצלול טונאלי על-ידי ציטוט של ז’אנרים פולקלוריסטיים. קפקא עושה דברים דומים. הוא מביא לתוך הגרמנית הגבוהה תחביר של זרות שאותה למד, בין השאר, בתיאטרון יידיש".

 

יהודי בברלין

לשאלתי "האם אינך מרגיש רתיעה כיהודי להיות בגרמניה וללמד שם?" הוא עונה: "אני לא חש יהודי בברלין. להרגיש יהודי בברלין זה במובן מסוים ליפול לתבנית של זהות. זו ההבנה שלי של שאלת הזהות, והדוגמא של קפקא עניינית – כשקפקא נוסע לברלין הוא לא מצליח להרגיש יהודי למרות מאמציו, וכך הוא מוכיח את הקשיים שב’להיות יהודי’.

 

לסיום אני מבקשת רשות לצטט קטע קצר מסוף המאמר על קפקא. ד"ר גלילי שחר מגיב ברהיטות:

"יש לי שני כללים: האחד – לא לצטט את עצמי, והשני – לא להתראיין"...

"אז הרי אתה מתראיין עכשיו", אני אומרת ומוסיפה שאלה: "איך זה קרה?" 

והוא עונה: א. היה משהו בקול שלך... יש קולות שקוראים להיענות, ובכלל – כשזה קשור לאוניברסיטה הפתוחה – אינני יכול לסרב".

 

דרך אגב אני שואלת את ד"ר שחר לפשר שמו, שהרי יש נטייה, שאותה הוא מאשר, לראות בשם "גלילי" שם משפחה, בעוד שזהו שמו הפרטי. והוא מסביר: "אני יליד הארץ. הורי עלו ארצה מאיראן. השם 'גלילי' הוא עברות מהשם הערבי ג'לאל, שהיה קיים במשפחתנו ושמשמעותו היא כמו 'מעלָה', מעֵין: הוד רוממותו... ואילו שם המשפחה המקורי של הורי היה 'שכן טוב', שאותו הפכו ל'שחר'.