12 אסכולה 10 הציבורי, איננה אולי בעלת תוקף פורמלי יותר מעמיק מזו של כל אזרח אחר שמבקש להתבטא במסגרת הדמוקרטיה שלנו, אבל בוודאי שיש לה מקום במקרים רלוונטיים, ואי אפשר להתעלם מן המשקל הציבורי שהיא טומנת בחובה. "מעמדי כנשיא אוניברסיטה אולי לא מקנה בשיח על המעמד הנוכחי זכויות מיוחדות לי של היועמ"שית או על תוקפו של מהלך מינוי או הדחה בצמרת המדינה, או על המשך המלחמה או המצב ההומניטרי החמור בעזה. אבל המעמד בתור מי שמחויב חובה מיוחדת,הזה כן מקנה לי לשרת את החברה בעזרת הכלים והבמות שניתנו בידו, וגם היכולת לנסח בצורה חדה ניתוח של המצב והשלכותיו. "אני קודם כול אזרח המדינה, עם דאגות ודעות כמו כל אזרח אחר, ולצד זה, התפקיד, הסמכות והאחריות שהמדינה הפקידה בידי נשיא אוניברסיטה מחייבים לעיתים התבטאות בנושאים האלה, ודווקא שתיקה היא לפעמים הפרת החובה שמטיל עלינו התפקיד. אני לא חושב שבכל יום ובכל נושא בעל עניין ציבורי אני חייב להתבטא, אבל במקרים מסוימים, הקיצוניים שבהם, בהחלט חשוב שקולם של נשיאי אוניברסיטאות יישמע, גם עם אמירה ערכית ונורמטיבית, וגם אם זאת תהיה אמירה שמעוררת מחלוקת. במקרים שמנית ובאחרים דומים להם, הגעתי למסקנה שהם נופלים בדיוק בקטגוריה הזו, ומכאן ההחלטה להתבטא באופן פומבי. "אבל מעבר למקרים האלה, אני רואה את ההיבט המנהיגותי שבתפקידי, לאו דווקא בהתבטאויות שלי במקרים שבהם אני בוחר לעשות זאת, אלא קודם כל ביצירת התנאים שבהם נוכל לאפשר אווירה של חופש הביטוי של חברי הסגל שלנו שרוצים להביע דעה, ולהגן על הזכות הזו. אני עצמי צריך להשתמש בבמה שניתנת לי כנשיא באופן מושכל ומדוד, כדי שמצד אחד אוכל לבטא אמירות משמעותיות במקרים רלוונטיים וממוקדים, ומצד שני אוכל לאפשר לעמיתיי במוסד שלנו להתבטא בחופשיות. וזה כולל התבטאויות שאני לא בהכרח אהיה שותף לתוכנן. כך אני תורם בצורה הטובה ביותר לחובה שנגזרת מתפקידי בעניינים האלה". חובתם של ראשי האוניברסיטאות להתבטא בנושאים שנוגעים ישירות לעולם האקדמי. אנחנו עוסקים באקדמיה גם בשאלות של עיצוב נורמות אזרחיות, חברתיות ומוסריות באופן יותר כללי. מימין ובעמוד הבא: "שנים טובות בחיי". פרופ' קורי הצעיר כחקלאי.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==