11 אסכולה 12 השווית בין העולם האקדמי לעולם החקלאות. זאת השוואה מעניינת כי גם לעולם האקדמי ולחקלאות היה תפקיד חשוב בתהליכים שהובילו להקמת המדינה ולבנייתה. חקלאות הייתה אמורה להיות קונצנזוס בסיסי במדינת ישראל, בכל מובן. זה לא תמיד קורה. "ניסיוני כחקלאי נגע לצד היומיומי של העבודה בשדה: לקום כל יום מוקדם בבוקר, להפעיל מערכות השקיה, לזרוע, לרסס, לקצור. לא הייתי מעורב בפוליטיקה של החקלאות, ואני מכיר אותה רק באופן שולי, אבל בכל זאת אני משתמש בעולם הזה כמטאפורה, ונזכר בשנים שעסקתי בתחום, שהיו בהחלט שנים טובות מאוד בחיי. ואני מבין היטב את המשמעות של מה זה להיות חקלאי. "מצב החקלאות ומצבם של החקלאים בארץ רצוף קשיים ואתגרים, והשנתיים האחרונות היו קשות להם במיוחד. ובאופן מעניין אפשר לומר שהאקדמיה והחקלאות בישראל מתמודדות היום בדרכים משלהן עם בעיית הבידוד הבינלאומי ההולך ומחמיר של ישראל. ראיתי לפני כמה שבועות באחד מערוצי הטלוויזיה כתבה עצובה מאוד על מגדלי המנגו בארץ, אשר זכו השנה ליבולים חלומיים מבחינת כמות הפרי ואיכותו, אבל לא מצליחים למכור את התוצרת שלהם באירופה בגלל הבידוד הגובר שלנו. הם סיפרו על כוונה לייבש חלקות נרחבות במטעים שלהם, כי לא ניתן לעמוד בהפסדים שנגרמים במצב הנוכחי. ברור שמדובר בצעדים כואבים ובלתי הפיכים בעיקרם. גם התוצרת האקדמית המצוינת שלנו נמצאת במצב דומה עקב הבידוד המעמיק וחוסר הרצון של מדעני העולם לשתף פעולה עם אנשי האקדמיה בישראל. "קשה לתאר במילים מעטות את עומק הנזק שהבידוד הבינלאומי של ישראל מסב למדע, ובעיקר לקריירות של המדעניות והמדענים הצעירים. אקדמיה ומדע לא יכולים להתקיים ללא קשרים בינלאומיים, ויתרה מזאת – אין טעם שיתקיימו ללא הֶֶקשר בינלאומי. אי אפשר להיות 'ספרטה של המדע', וגם לא ניתן להיות קשה לתאר את עומק הנזק שהבידוד הבינלאומי של ישראל מסב למדע, ובעיקר לקריירות של המדעניות והמדענים הצעירים. אקדמיה ומדע לא יכולים להתקיים ללא קשרים בינלאומיים. 'ספרטה של החקלאות', או לקיים משק אוטרקי . וכמובן שהקביעה הזאת חלה גם 21 במאה ה־ על תחומים רבים נוספים, כגון אמנות, תרבות, ספורט, מסחר על כל ענפיו, ועוד. "קשה לשמוע את האמירה הזו שעלינו להפוך לסופר־ספרטה כאילו היתה זו גזירת גורל. התרעות על הצונאמי המדיני הצפוי נשמעות כבר שנים רבות, והן נענות בהתעלמות ואף בזלזול. אבל הנה הצונאמי כבר פה, והמחיר היקר שמתלווה אליו הולך ומתבהר במהירות. כמו המחדל הצבאי של השבעה באוקטובר, גם מחדל הבידוד הבינלאומי הוא תוצאה של החלטות שיש מי שאחראי להן. אין דרך לראשי האוניברסיטאות להתבטא ולהתמודד עם שאלת הבידוד הבינלאומי של האקדמיה, מבלי להידרש לשאלה היותר רחבה של הבידוד המדיני בכלל והסיבות לו. תרצה להוסיף כמה מילים לסיום? "נמשיך לעשות את מלאכתנו באו"פ עם מבט לעתיד. אבל לא יהיה ריפוי לחברה הישראלית, כל עוד נימַַנע מבירור מעמיק ושקוף של סיבות המחדל האיום של השבעה באוקטובר ושל האחראים לו, וכמובן שיש להשלים את המהלך של החזרת החללים החטופים שטרם הושבו למשפחותיהם לקבורה".
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==