החוורו תואירב 12 אסכולה 18 הקמתי עסק שאני חולמת לסגור לאירוע שהפך אותה מעיתונאית המדווחת על לינוי בר־גפןשום דבר לא הכין את עוולות שסופגים אחרים לאזרחית שנלחמת על זכויות בן־זוגה. החוויה המטלטלת הזאת דחפה אותה לשינוי פוזיציה ולהקמת חברה המסייעת לחולים לקבל את המגיע להם. "ביום שבו נבחרי הציבור יפסיקו לעסוק במשילות ויתחילו להתעסק בשירות לציבור – מצבנו יהיה טוב יותר". מ אז ומתמיד סירבה לינוי בר־גפן לקבל תשובות כמו "כי ככה זה" או "אלה החיים". במקומות שבהם גם העיתונאים הלוחמניים ביותר מרימים ידיים, היא עדיין מתעצבנת ומתקשה לקבל אקסיומות. אם אין סיבה לחוסר ההיגיון, לאטימות, לאדישות או לחידלון – כנראה שאלה צריכים להשתנות, גם במחוזות הפחות זוהרים של הציבוריות הישראלית. "חמ"ל בר־גפן", החברה שהקימה בעקבות אירוע רפואי שטלטל את חייה האישיים, פועל כדי לאפשר לאנשים להתמודד עם אחת הסיטואציות המורכבות בחייהם, כשהמערכת סביבם מתפרקת. בר־גפן הנחתה תוכניות רבות בטלויזיה: ,"360 בקשת ("מה קורה", "יום חדש") וברשת (" בהגשת מגזין 11 "הסיפור"), והצטרפה לתאגיד כאן התחקירים "על המשמר". היא גם אחת ממגישות תוכנית הרדיו הפופולרית "יהיה בסדר" לצידו של העיתונאי אביב לביא – המסייעת לאזרחים לנווט בסבך הבירוקרטיה, ומרצה מבוקשת בתחומי העיתונות והתקשורת. את "חמ"ל בר־גפן" ייסדה בעקבות משבר אישי. בן־זוגה בן זילכה עבר אירוע מוחי בשנת והפך לנכה סיעודי, בזמן שהייתה בהיריון 2014 מתקדם. במסגרת פעילות החברה, שאותה הקימה לפני כחמש שנים, רותמת בר־גפן את הניסיון ואת הידע שצברה כדי ללוות אנשים הנמצאים בעיצומו של משבר כתוצאה ממחלה או תאונה, ולסייע להם עם הבירוקרטיה, מיצוי הזכויות, ההתנהלות הרפואית, הסיוע הנפשי, השיקום וההדרכה, והליווי לבני המשפחה והקרובים. "לפני שש שנים, כשהייתי בחודש השביעי .2020 להיריון, בן חלה", סיפרה בריאיון ב־ "כשהתרחש בחיי אירוע ששם אותי בצד המסוקר ולא בצד המסקר, החלפתי מקום עם האנשים שסיקרתי – זו הייתה חוויה אחרת לגמרי, יותר רגשית, מעליבה, קשה. את הידע שצברתי אני חולקת עם חולים ומשפחותיהם. אני מלמדת אותם איך להיות נינג׳ות בתוך הסיטואציה". איך מצאת את עצמך מתמקדת בתחומי הבריאות והרווחה? "אני רואה בזה המשך ישיר לפעילות שלי כאשת תקשורת. הרבה מאוד מהנושאים שעסקתי בהם במסגרת העבודה התקשורתית והרבה מטכניקות העבודה שהפעלתי מועתקים גם לעיסוק שלי ב"חמ"ל בר־גפן". בעיקר ההבנה של זכויות הפרט בתחומי הבריאות והרווחה, וההבנה איך עובדות מערכות בירוקרטיות. אני מתעסקת בזה כבר עשרים שנה. "אבל ההבדל הוא במטרות וביעדים של הפעילות. כשאתה עיתונאי השוט שלך הוא לעשות שיימינג משמעותי למערכות, ולהראות לציבור מי אפקטיבי ומי פחות מבין הגורמים שמשרתים אותם. זאת גישה שבעבר הייתה אפקטיבית מאוד, וכיום – קצת פחות. רק כשאתה עובר צד ממבקר חיצוני למנהל של מערכת אתה מבין שהשיטה העיתונאית כוללת קיצורי דרך משמעותיים;
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==