ASCOLA_12_Dec-2025

12 אסכולה 22  מה מגיע לך – ובצורה פשוטה. להסביר להדיוטות זה אחד הדברים הכי חשובים שעולם התקשורת מלמד אותך. כשאדם נתקל בבעיה בריאותית קשה, והייתי בנעליים האלה, השמיים נופלים עליו. זה שילוב של חרדה, דיכאון, אין אונים, חוסר ודאות וקוצר ראות, שמשפיע על ההחלטות באופן קשה. בשלב הראשון החרדה הזאת יוצרת סכנה אמיתית. "אני מטפלת במקרים קשים של חולי סרטן ופרקינסון שנמצאים מראש בסכנת חיים, ואשר ניהול לא נכון של סיכונים יכול להרוג אותם. ואני עוסקת בליווי אקטיבי. בניגוד לליווי פסיבי, הצוות שלי ואני מלמדים את החולה ומשפחתו מה בעצם אנחנו עושים פה כדי שבעתיד יוכלו לאמץ את ההיגיון הזה". בהרבה גופי שלטון יפחדו מהשקיפות הזאת, מחשש שתנוצל לאינפלציה של מטפלות ללא צורך. "לפעמים כשאני שומעת את אנשי האוצר מדברים על הפינוק הישראלי של העסקת מטפלות אני אומרת 'בחיי, איפה אתה חיים?! אתם לא פוגשים את האנשים שאני פוגשת'. כי לשכנע אישה בגיל השלישי להכניס הביתה מטפל או מטפלת זרים הוא אחד האתגרים הכי קשים שיש, וזה חוצה מגזרים. בין אם את אישה סופר משכילה או אנאלפביתית, קשישה או צעירה – הן רואות בהכנסת מטפל פלישה לפרטיות ואובדן ריבונות. הם ממש לא מתפנקים. אחת התופעות שחוזרות על עצמן בגיל השלישי היא מאבק עיקש על עצמאות, אפילו במחיר של אובדן העצמאות. האויב מספר אחת הוא תחושה כוזבת של עצמאות. במיוחד אצל נשים. "אני אתן את הדוגמה האישית שלי: המשפחה של בן ושלי אנשים מאוד ליברלים ומשכילים. לכולם היה מאוד ברור שאני לא הולכת לוותר על עבודתי ולהפוך להיות המטפלת הסיעודית של בעלי. הנחתי שאצל הרבה מהלקוחות שלי זאת תהיה הגישה, אבל היום אני יודעת שברוב המקרים זה לא נכון. יש איזו ציפייה גלויה, ולפעמים בוטה, שהאישה אמורה להתאבד על זה ולסרב למטפל חיצוני. לפעמים אפילו במחיר כבד של פגיעה בבריאות שלה עצמה. אני אגב לא רואה ציפייה דומה לזאת מגברים. איכשהו אנחנו מקבלים את האקסיומה שגברים אמורים לקבל הרבה יותר עזרה מנשים". התחומים שאת עוסקת בהם, בעיקר בריאות ורווחה של אזרחים, הפכו דחויים לגמרי מאז השבעה באוקטובר. מה שפעם יכול היה להיחשב כלחם וחמאה של החיים, עכשיו הוא מותרות במקרה הטוב. "לחלוטין. כשאני מסתכלת על חמש הקטגוריות המרכזיות של זכויות וצרכים סביב מחלות קשות – רפואי, כלכלי, רגשי, בירוקרטי ורווחתי – ובתוכן הרבה תת־קטגוריות, אני רואה שבגופים שבהם המצב היה סביר לפני המלחמה – הוא הפך גרוע, במקומות שבהם הוא היה טוב מאוד – הוא הידרדר לטוב בלבד, ובמקומות שהיו טובים – המצב הפך סביר. זה קצת מזכיר את האפקט של הקורונה. "יש לספירלה היורדת הזאת כמה סיבות, אבל הראשונה היא הקצאת משאבים למלחמה. בבית חולים יש מחלקות שיקום שמתוגמלות לפי ראשים וגם תעריף לפי גיל. על זקנים מקבלים הכי פחות, כי אין סיכוי להחזיר אותם לשוק כשאתה עיתונאי השוט שלך הוא לעשות שיימינג משמעותי למערכות. כשאתה עובר צד אתה מבין שהשיטה העיתונאית כוללת קיצורי דרך משמעותיים.

RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==