ASCOLA_12_Dec-2025

 37 אסכולה 12 אני מוצא את עצמי חושב הרבה על עיתונאים שיודעים את האמת ולא אומרים אותה רק כי הם פחדנים או מיישרי קו. אני חושב שהם הבוגדים הכי גדולים במקצועם, וההיסטוריה תשפוט אותם. פתאום התברר שאפשר להגיע להסכמות ולשיתוף פעולה טבעי כמעט. עכשיו מחנה המרכז מצהיר באופן מוחלט שלא יחזור על הניסוי הזה. "יש פה משהו יותר עמוק בעיניי. אני לא אומר שלא ייראה שיתוף פעולה כזה בעתיד, אבל שים לב שהמחנה הליברלי בישראל הוא ברובו כזה שההנהגה שלו בחרה באופן חד־משמעי להוציא את האזרחות הערבית מחוץ ללגיטימציה במדינת ישראל. הוא נכנע לתכתיבים של מחנה הימין בהקשר הזה. אנחנו רואים את התגובה הרופסת של כל חלקי מפלגות האופוזיציה כשיש הסתה נגד ערבים – בקושי ראינו גינויים, וגם הם לוקחים המון זמן. "קח את ניסיון הלינץ' נגד ח"כ איימן עודה. ראש ממשלת ישראל לא גינה תקיפה פיזית של חבר כנסת בישראל. תאר לעצמך מקרה הפוך: שהיה מתרחש לינץ' כזה על ידי ערבים והנפגע היה ח"כ יהודי – חברי הכנסת הערבים היו הראשונים שהוציאו הודעת גינוי. אני רואה בכך את אחד הכישלונות הגדולים ביותר של המפה הפוליטית הישראלית, שיש תופעות שפעם כולנו ראינו בהן קו אדום, והיום כבר לא. ואני מזכיר לך שגם כשמנסור עבאס היה בקואליציה, זה קרה רק אחרי שהוא קיבל הכשר מהליכוד. יש פה תקלה פוליטית באופן שבו מחנה המרכז־שמאל בישראל חושב". האם יש לך הצעות לתיקון המצב בטווח הארוך, ואיפה אתה רואה את התפקיד שלך בתהליך תיקון עתידי? "אני חושב שצריך להבין שהשלטון הוא לא הגורם המרכזי באירוע הזה. יש פה משהו יותר עמוק שחלחל לחלקים נרחבים בחברה הישראלית. אם פעם אנשים היו בתוכם גזענים, הם התביישו להגיד את דעתם בפומבי. היום לא רק שזה לא בושה, אלא להפך – גאווה. זאת תופעה חברתית שאינה קשורה לשלטון, והיא עוברת כנורמלית במוסדות ציבור, בחברות הייטק ובבתי חולים. "ולכן, אני חושב שהחברה הישראלית הלכה לאיבוד במובן הזה, וייקח לה שנים רבות להתאפס ולחשב מסלול מחדש. ואני רואה כאן את התפקיד של אנשים כמוני – לא ללכת אחורה, ולא לוותר. לקום כל בוקר ולחשוב איך מתקנים את החברה הזאת כך שתהיה יותר שוויונית ובריאה ומכילה. ואין לי ספק שאחד מעמודי התווך בחברה בריאה זאת תקשורת חופשית, בלעדיה לא תהיה חברה בריאה פה. ולכן אני חושב שיש לי פה תפקיד כפול – גם כעיתונאי ואיש תקשורת וגם כאזרח ערבי בישראל, לזעוק את הזעקה הזאת – זעקה כפולה כערבי וכעיתונאי – ולעבוד למען המטרה הזאת בלי קשר לשאלה מי נמצא בשלטון. החברה הישראלית, עם כל הביקורת, היא חברה חפצת חיים, ויש מקום להילחם בתופעות כמו גזענות כדי לצעוד למקום טוב יותר". מה המסר שלך לעיתונות? "יש לי מה להגיד לעיתונאים בישראל. אני מוצא את עצמי חושב הרבה על עיתונאים שיודעים את האמת ולא אומרים אותה רק כי הם פחדנים או מיישרי קו. בעיתות שגרה אותם עיתונאים התהדרו בכך שהם 'ליברלים', אבל היום לצערי הם מיישרים קו בשם ה'ביחד ננצח'. אני חושב שהם הבוגדים הכי גדולים במקצועם, והתקשורת וההיסטוריה ישפטו אותם. מי שזרם עם הקולות שאמרו שאין חפים מפשע, מי ששמע את האמירה ש'לחץ צבאי מחזיר חטופים' ושתק, מי שראה שיש בזמן אמת שרים וח"כים שחיבלו ממש במאמצים לעצור את המלחמה הזאת – וכדי לשמור על הקשרים עם אותם שרים נמנע מלצאת  נגדם. ההיסטוריה תבוא איתם חשבון".

RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==