12 אסכולה 40 ראובני, בשיט) – המספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות לישראל עד כה. ארד, שמכהנת בהתנדבות כיו"ר הוועד האולימפי הישראלי וכחברת הוועד האולימפי הבינלאומי, רואה את התפקיד המנהיגותי שלה כרב־ממדי. "המטרה שלי היא לחזור ולהשפיע על החזון והמדיניות בקהילה שממנה באתי. לכן בחרתי ללכת לוועד האולימפי ולא לאיגוד הג'ודו שבו צמחתי – כי רציתי להיות בראש הפירמידה של הספורט ההישגי. "כשמדברים על הספורט ההישגי בישראל כמובן שמדברים על ייצור הישגים, אבל זה מורכב יותר. בעשור האחרון התמקדנו בפיתוח התפיסה הרב־ממדית של הענף. אנחנו מאמינים שכארגוני ספורט אדוות ההשפעה שלנו מתרחבות מעבר לקהילת הספורט ויכולות להשפיע באופן משמעותי מאוד על הרבה תחומים שנושקים לעולם הספורט ולערכים שלו. "אני רואה בוועד האולימפי ארגון גג של הספורט האולימפי הישראלי לא רק מתוך הסמכות שלו, אלא גם מתוך מנהיגות, כשלנגד עינינו עומדת המשימה להיות מגדלור של חזון ושל עשייה. אנחנו רוצים לאפשר לאיגודי הספורט, שעסוקים מאוד ביום־יום שלהם, את היכולת להסתכל קדימה, למעלה ולצדדים, ולהבחין בכך שמעבר לעיסוק השוטף, שמלווה בלחצים יום־יומיים עצומים, עומדת מטרה גדולה יותר. אז אנחנו מנסים להיות שם בשבילם בתפקיד כפול: גם לתמוך במאבקים המורכבים בעזרת מדיניות ליבה שתסייע לפצח את האתגרים, וגם לייצר חזון ספורטיבי קדימה". במה זה שונה מהמנהיגות שאת חווית כנערה צעירה שפרצה תקרת זכוכית בספורט הישראלי לפני יותר משלושים שנה? "כשאני הייתי ספורטאית צעירה הצמיחה שלי באקו־סיסטם הישראלי נבעה מתשוקה אישית 16 מטורפת שלוותה בהחלטה שקיבלתי בגיל שאני רוצה להיות הכי טובה בעולם. עשיתי את זה
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==