43 אסכולה 12 "גם השכבה הביטחונית העוטפת היא אילוץ: הספורטאים מוקפים במערך ליווי מאוד מאוד הדוק של שירותי הביטחון, והם לא מורשים להסתובב מחוץ למלון. זה סד מאוד מגביל, כי אלה ימים מתוחים לספורטאי שצריך להישאר כבול למלון בלי יכולת להפיג את המתח אפילו בהליכה קלה באוויר הצח. אז הספורטאים והספורטאיות האלה מפתחים יכולות שלא כתובות באף ספר". גם מערכת הציפיות של הציבור השתנתה לעומת התקופה שבה את זכית במדליה האולימפית '; התרגלנו שאם לא חוזרים עם 92 הראשונה ב־ נכשלנו.–כמה מדליות מהאולימפיאדה "נכון. היום המערכת היא מאוד מאוד משוכללת. 19 ביני לבין הספורטאים הצעירים יש עוד מדליות אולימפיות. היום ספורטאים ישראלים הפנימו שאם הם רוצים להיכנס להיכל הספורט הלאומי, אז כבר לא מספיקה מדליה באליפות אירופה – צריך לשאוף למדליה אולימפית. זאת הציפייה המאוד ברורה, והמטרה שמדברים עליה. "אבל השאיפה להיות הכי טוב בעולם בתחום שלך לא משתנה – בין אם אתה ספורטאי או ספורטאית בתחילת הדרך או כבר מבוסס; בין אם אתה מעפולה, מתל אביב או מטוקיו. להיות אדם צעיר המבשיל מנטלית עד שהוא מחליט שהוא רוצה להיות הכי טוב בעולם זה משהו יוצא דופן, והוא מאוד מאוד מורכב וקשה. ולא משנה כמה עברו לפניך בדרך הזאת. יש כל כך הרבה קשיים, בין אם המערכת תומכת בך או לא. לשאוף למדליה כילדה קטנה במדינה שאוכלוסייתה היא עשירית אחוז מאוכלוסיית העולם – זה מסע מטורף גם במערכת שתומכת בך". איך את רואה את התפקיד האישי שלך בתהליך המרתק שהספורטאים האלה עוברים? "אני רואה בעצמי ובנו בוועד 'תומכי לחימה' לכל דבר במסע הזה של הספורטאים והספורטאיות הצעירים. זה מונח שהתחלתי להשתמש בו לפני כמה שנים, כי אני באמת חושבת שזאת הפילוסופיה שמדריכה אותנו. אנחנו לא הסיפור – אלא תומכי לחימה של 'ילדי המבחנה' האלה, שבשביל לפרוץ ולצמוח ולהפוך להכי טובים בעולם הם חייבים שכולנו נהיה מגויסים בשבילם. "אני פוגשת את הספורטאים, אני תמיד לצידם, אני משתדלת לראות אותם ואת הצרכים שלהם. אני חושבת שהחוכמה היא תמיד להסתכל עליהם ולהבין מתי הם זקוקים למילה טובה או לתמיכה. וביני לבינם יש שרשרת מאוד גדולה של אנשים מיומנים. אני אוהבת לנהל מנהלים ולהיות מנהיגה של מנהיגים ולייצר את הקרקע הטובה לכל האנשים הטובים האלה לעשות את העבודה. אני מסתכלת עליהם ועושה 'רברס אנג'ינירינג' על התקופה שלי כנערה. "זה תהליך מרתק להתבונן עליהם ודרכם על התהליך שאני עברתי, ולהיזכר איך הייתי צעירה משוגעת שחולמת חלומות בלתי אפשריים. היום אני מבינה הרבה יותר טוב, ויש לי ילדים בגיל הזה, מה שמעצים את התובנה של איך נראים חיים נורמליים וכיפיים מול חיים לא נורמליים וכיפיים. מרתק להיות בתפקיד של תומכת לחימה באנשים כל כך נחושים". "הוא היה מנטור בשבילי". אלכס גלעדי ז"ל, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי. Sandro Halank, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==