תימדקא תוגיהנמ 12 אסכולה 6 כולנו נשלם מחיר כבד על הבידוד של ישראל, גם האקדמיה , מאמין שבמסגרת תפקידו המנהיגותי פרופ' ליאו קורי נשיא האוניברסיטה הפתוחה, יש לו גם אחריות לנסות לבסס נורמות אזרחיות ומוסריות. "אני קודם כל אזרח המדינה, ולכן חשוב לי לנצל את הבמה שעומדת לרשותי, כדי להשמיע קול גם במה שניתן לראות כאמירות ערכיות. אבל את זה אני עושה תמיד באופן מושכל ומדוד. באוניברסיטה הפתוחה אנחנו מכינים סטודנטים ליציאה מוצלחת לשוק העבודה, אבל מעל לכול אנחנו רוצים לספק כלים שיעזרו להם לפרש ולהבין את המציאות שסביבם, להיות בעלי יכולת חשיבה ביקורתית ועצמאית, ולהיות מעורבים בבניית עתיד משותף לאזרחי המדינה. אנחנו מאמינים שבעשותנו כן, אנחנו תורמים להובלת החברה בישראל למקום טוב יותר". ב "וועידת העתיד של המדינה", שהתקיימה בחודש ספטמבר באוניברסיטה הפתוחה, נשא פרופ' קורי, נאום שבאמצעותו ניסה לחבר בין העולם שבו הוא נושא בתפקיד בכיר כנשיא המוסד האקדמי הגדול בישראל, לבין העולם המורכב שהסגל והסטודנטים פוגשים מחוצה לו. "החברה הישראלית", אמר פרופ' קורי, "חוֹוה זה שנים רבות, וביתר שאת מאז הטבח של השבעה באוקטובר, משברים עמוקים שמערערים במידה הולכת ומתעצמת את אמון האזרחים במוסדות המדינה ובמנהיגיה. "נפגעה קשות גם תחושת הלכידות הפנימית, שהיוותה יסוד מכונן לחיינו המשותפים ולכל מה שנבנה במדינה הזו מאז הקמתה, ועוד טרם לה. שיקום האמון והלכידות הם תנאי לבנייה מחודשת, ולרבים בחברה הישראלית המשימה הזאת נראית קשה עד בלתי אפשרית. אלא שגם ברגעי משבר עמוק כמו אלה שאנו חוֹוים היום, מי שעיסוקם בהוראה, בלמידה ובמחקר, מחויבים להביט אל העתיד ולבקש להפיח תקווה, מתוך ראייה אופטימית לטווח הארוך. "זה ההקשר המורכב שבמסגרתו אנו פועלים באופן יומיומי באוניברסיטה הפתוחה, ובמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל. זה ההקשר של הניסיון לשלב בין מבט ביקורתי, מפוכח ומתריע, על המציאות הסובבת אותנו, לבין הבנת שליחותנו כגורם מכריע בבניית עתיד טוב יותר לחברה בישראל. המורכבות הזו לא תמיד מובנת בציבוריות הישראלית, ואף זוכה למתקפות נמרצות, גם מצד מנהיגים פוליטיים. אבל אין לנו כוונה להירתע ממימוש חובתנו כלפי החברה". שאלתי את פרופ' קורי אם בנקודת החיבור המורכבת הזאת – בין התפקיד האקדמי הרשמי, לבין התפקיד החברתי המופשט והרחב יותר – הוא מצליח להתבונן על המציאות ועל העתיד באופן אופטימי. "הייעוד של האוניברסיטה הפתוחה הוא בהנגשה יזומה, מתמשכת ורגישה של השכלה גבוהה אוניברסיטאית, ללא תנאי קבלה מוקדמים, ובמטרה לקדם צמיחה אישית, ושינוי חברתי משמעותי. "לכן מבט אופטימי אבל מפוכח הוא עניין שבמהות עבודתנו היומיומית. זה נכון לא רק בהקשר של האקדמיה והחינוך. תחשוב למשל על חקלאות. עסקתי גם בזה שש שנים, כאשר והצטרפתי לקיבוץ נירים. גם 1977 הגעתי לארץ ב־ כחקלאי וגם כאיש חינוך או כחוקר אתה זורע
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==