12 אסכולה 62 מכיוון שזה אינו המצב, לעיתים קל להתייחס לטכנולוגיות האלה בביטול ולומר 'הן עוד לא שם'. "בסוף, המערכות האלה מתקדמות בקצב כל כך מהיר, בעוד יכולת השיפוט שלנו כה איטית ומוגבלת. הפער בין יכולת השיפוט הנמוכה שלנו לבין התקדמותן המהירה של היכולות הטכנולוגיות הוא כה גבוה, שאני חושד שייקח לנו הרבה זמן להבין את מלוא המשמעות של כל אותן טכנולוגיות, ולהתייחס לבינה המלאכותית באופן יעיל והיברידי". זה מה שתמיד מפחיד אותי. הטכנולוגיה מתפתחת במהירות הולכת וגדלה, אבל ההתאמות החברתיות הנדרשות אליה והרגולציה שאמורה לרסן אותה מתקדמות הרבה יותר לאט. זה כמו קמ"ש 300 מירוץ בין רכבת שנוסעת במהירות לבין בימבה של ילדים. "הפערים האלה בין המהירות של התקדמות הטכנולוגיה לבין היכולת להתמודד איתה מסוכנים, אבל נראה לי שדווקא הטמפרמנט הישראלי מאוד מתאים למהפכה הזאת, והעובדה שישראל פספסה את המהפכה מבחינת ההובלה שלה היא חטא שעוד נישא עלינו זמן רב אל העתיד. עם זאת, הסנטימנט של החברה הישראלית הוא של יזמות – אנחנו רוצים להוביל ולחדש. ולכן דווקא הכשרה של ניהול, כלכלה ויזמות צריך לתפוס קדימות בחינוך על פני נושאים שעד כה חשבנו שהם הכי חשובים, כמו שפות זרות, אוריינות טכנולוגית וכן הלאה. "עד עכשיו תמיד הייתה לנו בראש המחשבה על חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית כחלק מאומת ההייטק. צריך לשמר את הגישה הזאת, אבל להבין שהקדמה, כעת, באה דווקא מתוך המקומות של יזמות והבנה של המרחב החברתי והתעסוקתי המודרני. "בשל כך אני מוביל כעת את פיתוחה של תוכנית לימודים חדשה – תואר ראשון במערכות נבונות. זה יהיה תואר ראשון שמלמד בינה מלאכותית (דיסציפלינה עצמאית, כבר אמרנו?!) בשילוב יסודות במדעי המחשב ומתמטיקה, אך גם עם לימודי יזמות, כלכלה ופיזיקה. האחרונים, לא נלמדים כיום בתואר ראשון במדעי המחשב. סטודנטים המבקשים לקחת חלק בתעשיית ההייטק כבר לא יכולים להסתפק בקורסים במבני נתונים ובאלגוריתמים. הם צריכים להכיר את התחומים האלה, אבל הם גם צריכים להיות יותר אורייניים בטכנולוגיה ובמה שקשור בהבנה של החברה. "ומעל לאלה, נשלב בתוכנית את סוגיות האתיקה והרגולציה. כי היום מה שמחזיק מערכות מאחור לפעמים זה לא היעדר יכולת טכנולוגית אלא חוסר יכולת משפטית ליישם אותה בשטח. למה, למשל, יש מוניות אוטונומיות רק בסן פרנסיסקו? התשובה תגיע לא מהיעדר טכנולוגיה אלא מרגולוציה שזזה לאט כי היא פחדנית ושמרנית באופיה ובמודל עסקי שעוד מתגבש". אם מדברים על מדינת ישראל בתחילתו של תהליך ריפוי אחרי מלחמה מתמשכת שרק באופן AI הסתיימה – איך אפשר לשלב את ה־ מיטבי בהסתכלות קדימה על מדינה ומערכות חינוך והשכלה בריאות יותר? "בשביל להחזיק יכולות של בינה מלאכותית ברמה של מדינה אתה צריך תשתית טכנולוגית מאוד משמעותית דוגמת זאת שבונים בארה"ב או בסין בהיקפים של מיליארדי דולרים, ולצערי הרכבת הזאת כבר די יצאה מהתחנה. היכולת של ישראל להתחרות במסלול הזה ולהפוך לכוח הוא מוגבל אמנם, AI משמעותי בפיתוח ה־ אבל לא בלתי־קיים – וישראל צריכה להיות מסוגלת להימצא בשיח עם העולם הזה. היא הצליחה להתמקם בלב השיח בשלושה מקומות מרכזיים: בסייבר סקיוריטי, בעולם הנוירומורפי (הנדסה בהשראת המוח) ובמחשוב קוונטי. הדבר נעשה היום במסגרת הרשות לחדשנות שעושה עבודה טובה בהחלט, ואנו במעבדת המחקר שלי באוניברסיטה לוקחים בכול חלק משמעותי. הרשות עשתה זאת דרך הקמת מרכזי ידע
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==