ע 85 רינה פולונסקי, פולינה סולוביובה, דן כהן - וקס, גילה קורץ בהתאם למודל TAM (Davis, 1989) , נתפסה תועלת הסימולציה עם הרובוט כגבוהה במיוחד, כאשר המשתתפים ציינו שהפעילות תרמה לפיתוח ביטחון עצמי, אסרטיביות ויכולת התמודדות במצבים חברתיים . כמו כן, דירוג קלות השימוש כחיובית מאוד מעיד על הצלחת ההשתלבות בפעילות, גם ללא רקע טכנולוגי . יחד עם זאת, התועלת הנתפסת של הרובוט היא הגורם המרכזי לרצון להשתמש ברובוט בעתיד, מה שמחזק את הטענה שהערך הלימוד י הוא המניע המרכזי לקבלת הטכנולוגיה . ממצאים אלה, בשילוב הנתונים האיכותניים, מצביעים על כך שהטכנולוגיה משמשת כמעצימה לימודית ומסייעת לעולים לחוות את הלמידה בצורה חיובית וחדשנית, בהשוואה לשיטות למידה אחרות . ניתן לייחס את הדירוג הגבוה של התועלת הנתפסת ואת ההדגשה של המשתתפים על למידה בטוחה וללא חשש משיפוטיות, למאפיינים התרבותיים ההיסטוריים של אוכלוסיית המחקר. עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מגיעים לרוב מרקע של תרבות רשמית, היררכית ו קולקטיביסטית, המאופיינת במרחק כוח גבוה ותקשורת יותר פורמלית (Rotenberg, Gurwitz, & Cholostoy, 2015) , בה לעיתים חשש מביקורת חברתית עלול להיות גבוה יותר. הישירות של "החוצפה הישראלית" עומדת בניגוד לעולם הערכים ממנו מגיעים העולים . עקב התמודדות עם אתגר הסתגלות זה, רבים מהעולים מעדיפים להישאר בקהילות דוברי רוסית על מנת להימנע מהצורך בהסתגלות לשפה ולנורמות התקשורתיות הלא - מוכרות. הרובוט ״חוצפנאו״ עשו י לשמש כמתווך תרבותי ניטרלי, הלא - שיפוטיות של הרובוט מאפשרת למשתתפים לתרגל את מיומנות האסרטיביות ולהתנסות ב"חוצפה" בצורה הומוריסטית ובטוחה, ללא חשש שקיים מפני ביקורת או שיפוט מצד אדם אחר . לסיכום , ניתן לקבוע כי ״חוצפנאו " מהווה דרך חדשנית ו מבטיחה לשיפור תהליכי למידה והסתגלות חברתית - תרבותית של עולים חדשים בארץ . ממצא י המחקר מצביעים על כך שרובוט יכול לשמש כמתווך תרבותי, תוך עקיפת החששות החברתיים הקיימים באינטראקציה בין אנושית . בנוסף, מעבר לתרומתו ללמידה אישית ולפיתוח תקשורת אסרטיבית, הבנה טובה יותר של נורמות התקשורת הישראליות והפחתת תפיסות שליליות הנובעות מפערים תרבותיים, עשויות לחזק את תחושת השייכות של עולים חדשים לחברה הישראלית . תהליך זה עשוי לתרום ליצירת חברה מלוכדת יותר, המבוססת על הבנה וערבות הדדיות . תרומה יישומית מרכזית של המחקר היא הצעת מודל חדש ללמידה בין - תרבותית באמצעות אינטראקציה אנושית - רובוטית . שילוב ״חוצפנאו״ בתוכניות קליטה רשמיות, אולפנים או בהדרכות תעסוקה עשוי לצמצם פערי תרבות ולסייע בעידוד השתלבות חברתית של עולים חדשים . מהבחינה המדעית, המחקר מדגים תפקיד חדשני לרובוטים אנושיים : כמתווכים תרבותיים המסייעים בלמידת נורמות חברתיות מורכבות באמצעות סימולציות מבוססות .GenAI בכך מציע המחקר הרחבה משמעותית של תפקיד הרובוטיקה החברתית במחקר ובפרקטיקה . למחקר זה קיימות מספר מגבלות מרכזיות . המחקר התמקד במדגם קטן של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר בלבד . כמו כן, המפגש עם הרובוט היה חד - פעמי, וייתכן שחוויית המשתמשים הייתה משתנה במפגשים חוזרים. ממצאי המחקר פותחים כיוונים למחקרי המשך. מומלץ לבצע מחקר השוואתי בקרב אוכלוסיות עולים נוספות. כמו כן, מומלץ לבצע מחקר אורך שיבחן את תהליך ההסתגלות לרובוט לאורך זמן. מבחינת הפיתוח, יש ליישם מנגנוני הערכת רגשות וניתוח כוונות, על מנת שהמשוב של הרובוט יהיה מותאם לא רק למילים של המשתתף, אלא גם לטו ן הקול ולשפת הגוף שלו . מקורות אריק אבר. ) 2018 .( מי אני מה ]שיר[. בינתיים אני יכול לומר ]אלבום[ . Unicell https://open.spotify.com/track/56sRHwHX16rMlEnbhfKS3s?si=f204732454374df7 הכנסת . (n.d.). מגילת העצמאות . https://main.knesset.gov.il/about/occasion/pages/declaration.aspx משרד העלייה והקליטה. ) 2022 .( סיפור העלייה. -aliya-story https://www.gov.il/he/pages/the עוז אלמוג. ) 1994 .( " הצבר" - דיוקן סוציולוגי . University of Haifa) Israel .( Al-Hattami, H. M. (2024). What factors influence the intention to adopt blockchain technology in accounting education? Humanities and Social Sciences Communications, 11(1). https://doi.org/10.1057/s41599-024-03315-8 Arellano-Bover, J., & San, S. (2024). The Role of Firms and Job Mobility in the Assimilation of Immigrants: Former Soviet Union Jews in Israel 1990-2019. https://dx.doi.org/10.2139/ssrn.4882434
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==