90 ע בין מודעות ליישום: מרצים בהשכלה גבוהה מול אתגרי ה - GenAI שבה הלמידה הופכת לתהליך דיאלוגי ושיתופי בין אנשים, כלי GenAI וסביבות למידה דיגיטליות ) Batista et al., .(2024; Chiu, 2024; Mah & Groß, 2024 המרצה בעידן ה־ GenAI איננו רק מעביר ידע, אלא מנחה תהליך למידה דינמי המעודד חשיבה ביקורתית ויצירתיות. הספרות מצביעה על מעבר מתפקיד " מומחה תוכן " למנחה המעצב תהליכי למידה שיתופיים וחדשניים, תוך הדגשת אחריות פדגוגית ואתית כלפי הסטודנטים ) Batista et al., 2024; Chiu, 2024 (. תפיסה זו משקפת את מודל " המורה החונך " המדגיש ליווי, דיאלוג ולמידה רפלקטיבית )לוי־פלדמן, .(2020 בהקשר זה, מחקר ישראלי מראה כי זהותם המקצועית של מרצים נעשית גמישה יותר )מישר־טל, .(2024 השיח הבינלאומי מדגיש מעבר מהוראה מבוססת העברה להוראה מבוססת עיצוב, שבה הדגש עובר מתוכן לתהליך. מרצים המאמצים גישה זו מדווחים כי הכלים הגנרטיביים מאפשרים להרחיב את גבולות היצירתיות, אך ההצלחה תלויה באוריינות דיגיטלית פדגוגית ) Batista et al., 2024; Chiu, 2024; Ning et al., 2024 (. בהקשר הישראלי נצפה מעבר להוראה פעילה, אך מרצים עדיין מתקשים לתכנן משימות פתוחות המחייבות רפלקציה )מישר־ טל, 2024 (. שילוב מושכל של GenAI מחייב פיתוח פדגוגיות חדשות, לצד תמיכה מוסדית והכשרה מקצועית ייעודית ) .(Kurz et al., 2024 תחום ההערכה הוא המוקד המאתגר ביותר בשילוב GenAI . השיח מדגיש מעבר מהערכה המתמקדת בתוצר להערכה המתמקדת בתהליך ) Bearman et al., 2024 (. פרקינס ועמיתיו ) 2024 ( מציגים את סולם ה־ AIAS (Artificial Intelligence Assessment Scale) , המתאר חמישה שלבים של שילוב GenAI בהערכה, מהיעדר שימוש ועד שילוב עקבי ויצירתי. חוקרים נוספים מדגישים את הצורך באוריינות הערכה דיגיטלית ) Kurz et al., 2024; Malik et al., 2024 (. בישראל גובשו לאחרונה עקרונות מדיניות לשילוב אחראי של GenAI )הוועדה לתכנון ולתקצוב, .(2024 למרות הכרה הולכת וגוברת בפוטנציאל של GenAI , היישום בפועל נותר מוגבל ורק מעטים משלבים אותו באופן עקבי. בישראל השיח מתאפיין בניסיון לאזן בין חדשנות לאחריות פדגוגית. מישר־טל ) 2024 ( מראה כי מרצים מביעים סקרנות ורצון ללמוד לצד חוסר בהירות באשר לגבולות השימוש. קצב ההטמעה האיטי מדגיש את הצורך במדיניות אח ידה ובהכשרה מקצועית מתמשכת ) .(Kurz et al., 2024 לנוכח פער זה בין מודעות ליישום והמורכבות של תהליכי ההטמעה באקדמיה הישראלית, המחקר הנוכחי מבקש לתרום לשיח הבינלאומי מנקודת מבט ישראלית ולבחון כיצד משתנה תפקיד המרצים בעידן ה־ GenAI , תוך זיהוי המנגנונים המתווכים את תהליכי השינוי . שיטת מחקר המחקר נערך בגישה משולבת ) Mixed Methods ( במבנה עוקב - הסברי (Explanatory Sequential Design) (Creswell & Plano Clark, 2023) , ששילבה בין נתונים כמותיים ואיכותניים. בשלב הראשון נאספו נתונים באמצעות שאלון מקוון, ובשלב השני נערכו ראיונות עומק חצי - מובנים שנועדו להעמיק את הפרשנות של ממצאי השאלון. גישה זו אפשרה אינטגרציה בין שני סוגי הנתונים והצגת תמונה רב - ממדית של תהליכי השינוי בהשכלה הגבוהה. משתתפים במחקר השתתפו 205 מרצים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל. איסוף הנתונים התבצע במרץ - מאי 2025 . מבין המשיבים לשאלון 39% מאוניברסיטאות, 35% ממכללות אקדמיות ו־ 26% ממכללות לחינוך. הדגימה הייתה דגימת נוחות ממוקדת ) Purposive Convenience Sampling ( שנועדה להבטיח ייצוג מגוון של תחומי דעת, סוגי מוסדות ורמות ניסיון שונות. תחומי ההוראה של המשתתפים כללו מדעי החברה והרוח ) 42% (, חינוך והכשרת מורים ) ,(33% מדעים מדויקים והנדסה ) 17% ( ואמנויות ) 8% (. הוותק הממוצע בהוראה עמד על 13.2 שנים ) SD = 8.1 .( בנוסף, מקרב המשיבים על השאלון, נבחרו 16 מרצים לראיונות עומק חצי־מובנים, במטרה להעמיק את ההבנה של עמדות, אתגרים ופרקטיקות הוראה והערכה בעידן ה־ .GenAI הבחירה נעשתה מתוך המשיבים שהביעו נכונות להתראיין, תוך שאיפה לגיוון בתחומי הוראה, ותק וסוגי מוסדות. כלי מחקר וניתוח נתונים השאלון הכמותי – השאלון מדד שישה ממדים מרכזיים: דפוסי שימוש ב־ GenAI , אוריינות דיגיטלית, תפיסת תפקיד המרצה, פרקטיקות הוראה, שיטות הערכה והכשרה מקצועית. השאלון עבר בדיקת תוקף תוכן ) Content Validity ( על ידי שלושה מומחים בתחומי טכנולוגיה חינוכית, מתודולוגיה ובינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה . מהימנות המדדים ) (Cronbach's α היתה : תפיסת תפקיד ) α = .68 (, פרקטיקות הוראה ) α = .82 (, שיטות הערכה ) α = .69 ( ואוריינות דיגיטלית ) α = .66 (. ערכים אלה מעידים על עקביות פנימית מספקת ) .(Nunnally & Bernstein, 1994 אם כי חלקם
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==