114 ע ללמוד, לְלַמֵּד, לצ'וטט: שימוש ב ChatGPT- באקדמיה בעידן הבינה המלאכותית )מאמר קצר( במודל הנוכחי כיווניות הקשרים נשענת על ההנחה שסטודנטים הנוטים לדחיינות חווים רמות גבוהות יותר של חששות אקדמיים ,(Steel, 2007) אשר עשויים להניע שימוש בצ' אט כאסטרטגיה לניהול לחץ ולשיפור ביצועים. עם זאת, לא ניתן לשלול כיווניות חלופית, לפיה חששות אקדמיים משפיעים ישירות על דחיינות או על השימוש בצ'אט. יש לציין כי כיווניות המודל נגזרה מהמסגרת התיאורטית ומהגדרת השימוש בצ' אט כמשתנה תלוי, ואינה מעידה על סיבתיות מלאה . ממצאים אלה מדגישים את המורכבות ביחסי הגומלין בין דחיינות, חששות אקדמיים והשימוש בצ' אט, ומצביעים על כך שהשימוש בצ' אט נתפס כאסטרטגיית התמודדות אמביוולנטית, כזו שעשויה לסייע ללמידה מחד, אך גם לעורר קשיים פדגוגיים מאידך. מקורות Abbas, M., Jam, F. A., & Khan, T. I. (2024). Is it harmful or helpful? Examining the causes and consequences of generative AI usage among university students. International Journal of Educational Technology in Higher Education, 21, 1-22. https://doi.org/10.1186/s41239-024-00444-7 Cambra-Fierro, J. J., Blasco, M. F., López-Pérez, M.-E., & Trifu, A. (2024). ChatGPT adoption and its influence on faculty well-being: An empirical research in higher education. Education and Information Technologies, 30(2), 1517–1538. https://doi.org/10.1007/s10639-024-12871-0 Chaudhry, I. S., Sarwary, S. A. M., El Refae, G. A., & Chabchoub, H. (2023). Time to revisit existing student's performance evaluation approach in higher education sector in a new era of ChatGPT—A case study. Cogent Education, 10(1), Article 2210461. https://doi.org/10.1080/2331186X.2023.2210461 Cooper, G. (2023). Examining science education in ChatGPT: An exploratory study of generative artificial intelligence. Journal of Science Education and Technology, 32, 444-452. Daha, E. S., & Altelwany, A. A. (2025). Exploring the impact of using – ChatGPT in light of goal orientations and academic self-efficacy. International Journal of Instruction, 18(2), 167-184. https://doi.org/10.29333/iji.2025.18210a Dalalah, D., & Dalalah, O. M. A. (2023). The false positives and false negatives of generative AI detection tools in education and academic research: The case of ChatGPT. The International Journal of Management Education, 21(2), 100822. https://doi.org/10.1016/j.ijme.2023.100822 Hayes, A. F. (2018). Introduction to Mediation, Moderation, and Conditional Process Analysis: A Regression-Based Approach (Methodology in the Social Sciences) (2nd ed.). The Guilford Press. Jackman, G. A., Marshall, I. A., & Carrington, T. (2025). Opportunity or Threat: Investigating Faculty Readiness to Adopt Artificial Intelligence in Higher Education. Caribbean Journal of Education and Development, 1(2), 4-27. Kaliisa, R., Palmer, E., & Miller, J. (2019). Mobile learning in higher education: A comparative analysis of developed and developing country contexts. British Journal of Educational Technology, 50(2), 546–561. https://doi.org/10.1111/bjet.12698 Kaya, M.H. & Adıgüzel, T. (2025). Exploring the acceptance of ChatGPT in higher education: a comprehensive quantitative study of university students and faculty. Frontiers in Education, 10. https://doi.org/10.3389/feduc.2025.1652292 Li, L., Ma, Z., Fan, L., Lee, S., Yu, H., & Hemphill, L. (2024). ChatGPT in education: A discourse analysis of worries and concerns on social media. Education and Information Technologies. Advance online publication. Ravsˇelj D, Kerzˇič D, Tomazˇevič N, Umek L, Brezovar N, A. Iahad N, et al. (2025) Higher education students' perceptions of ChatGPT: A global study of early reactions. PLoS ONE 20(2): e0315011. https://doi.org/10.1371/journal. pone.0315011 Steel, P. (2007). The nature of procrastination: A meta-analytic and theoretical review of quintessential self-regulatory failure. Psychological Bulletin, 133(1), 65-94. https://doi.org/10.1037/0033-2909.133.1.65
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==