136 ע מורי ומורות תיכון בישראל: חסמים בשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה )מאמר קצר( שליטה נמוכה בכלים ותפיסות פדגוגיות שליליות(. המחקר מצביע על פער משמעותי בין פוטנציאל השימוש התיאורטי של כלי בינה מלאכותית למציאות השימוש המעשית בשדה החינוך . המסקנות מדגישות כי הצלחת הטמעת הטכנולוגיה תלויה בהקשבה לקולם של המורים ומתן מענה לצרכיהם המקצועיים והאישיים . מילות מפתח: בינה מלאכותית בחינוך, חסמי אימוץ טכנולוגיה, מורי תיכון, שילוב טכנולוגיה בהוראה, מדיניות חינוכית . מבוא בעשור האחרון מסתמנת מגמה מואצת של שילוב כלי בינה מלאכותית במערכות חינוך, המחוללת תמורה בפרדיגמות ההוראה המסורתיות (Fast & Horvitz, 2017) . טכנולוגיה זו מציעה מענה פדגוגי מתקדם, הכולל למידה אדפטיבית, ניתוח דפוסים ואוטומציה של היבטים מנהליים, ובכך מאפשרת למורים למקד משאבים בהיבטים פדגוגיים ורגשיים (Cheng & Wang, 2023; Pantazatos et al., 2024; Kokoç, 2024; Woodruff et al., 2023) . עם זאת, הטמעה מיטבית מחייבת תהליך מובנה הכולל פיתוח אוריינות טכנולוגית, ביסוס אמון ומעטפת של מדיניות ותשתית תומכת . עמדות המורים כלפי בינה מלאכותית אמביוולנטיות: למרות הפוטנציאל , קיימת רתיעה ה נובעת מחששות אתיים ומהיעדר מאפיינים אנושיים בטכנולוגיה . על רקע מורכבות זו, מחקר זה בוחן את החסמים לשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה בקרב מורי תיכון בישראל (Kokoç, 2024; Nazaretsky et al., 2022; Tondeur, 2016) . עמדות מורים בנושא שילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה מגוונות: לצד תפיסות חיוביות לגבי התועלות הפדגוגיות והיעילות האדמיניסטרטיבית, קיימים חששות בנושאי אתיקה, פרטיות ואמינות התוכן ו השפעות ארוכות טווח על למידה עצמאית וחשיבה ביקורתית (Ertmer, 2005; Knyazeva et al., 2022; Tondeur, 2016) . בספרות המחקר נמצא מודל החסמים לאימוץ טכנולוגיה שניסח ארטמר (Ertmer, 1999) אשר מבחין בין חסמים מסדר ראשון ) חיצוניים ( לבין חסמים מסדר שני )פנימיים( אצל מורים . מתודולוגיה שאלת המחקר מהם החסמים בשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה בקרב מורי ומורות תיכון בישראל ? שיטת המחקר המחקר נערך בגישה איכותנית שמטרתה הבנה מעמיקה של חסמי שילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה מנקודת מבטם של מורי ומורות תיכון בישראל . הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק חצי - מובנים והתבססו על מודל החסמים מסדר ראשון ושני של ארטמר (Ertmer, 1999) . המשתתפים גויסו בפנייה אישית. הראיונות נערכו טלפונית )כ - 30 דקות כל אחד(, הוקלטו בהסכמה ותומללו במלואם לצורך ניתוח הנתונים. הנתונים נותחו בניתוח תמטי משולב, דדוקטיבי )זיהוי החסמים בהתאם למודל( ואינדוקטיבי )איתור חסמים נוספים(. זוהו תמות מרכזיות ונבחנו למול המציאות החינוכית בישראל. משתתפי המחקר במחקר השתתפו 14 מורות ומורים בבתי - ספר תיכון בישראל ) 9 נשים ו 5 - גברים(, בגילאי 58-23 . המשתתפים מלמדים בחינוך ממלכתי, ממלכתי - דתי וערבי, ומלמדים מקצועות שונים.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==