142 ע מורי ומורות תיכון בישראל: חסמים בשילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה )מאמר קצר( בעיקר ביתרונות הטכנולוגים שמביאים עימם כלי בינה מלאכותית ומצביע על פער משמעותי בין הפוטנציאל התיאורטי למציאות המעשית . חסם נוסף שעלה הוא היעדר מדיניות ברורה ונהלים לשילוב כלי בינה מלאכותית מצד הגורמים המוסדיים . ממצא זה גורם למורים לחוש ניכור בתהליכי קבלת החלטות שאינן מתואמות לצרכיהם, ומדגיש את הצורך במדיניות סדורה ובהכשרת מורים לתמיכה באימוץ הטכנולוגיה. בנוסף, סוגיות כמו תשתיו ת, אתיקה ואבטחת מידע, מייצרות מתח בין דרישות פדגוגיות בשטח לבין החידושים הטכנולוגיים המוכתבים מלמעלה, ממצא זה מחזק את הטענות של צ'אנג וואנג ופאגרלונד ועמיתיו .(Cheng & Wang, 2023; Fagerlund et al., 2024; Woodruff et al., 2023) באשר לחסמים מסדר שני, מרואיינים רבים הטילו ספק בתועלת הטכנולוגית והיססו לזנוח פרקטיקות הוראה מוכרות . ממצא זה מאשש את מחקריהם של טונדור, פגרלונד ומאטו ) Tondeur, 2016; Fagerlund et al., 2024; Metu et al., 2024 ( ומתלווה לחשש מפגיעה במעמד המקצועי כגורם משמעותי בתהליך החינוכי אשר מעמיק את חוסר הביטחון הקיים בשימוש בכלי בינה מלאכותית . מחקרם של איזמירלי וקירמצי מחזק טענה זו ) Izmı̇Rlı̇ & Kirmaci, 2017 ( וגורס כי הסרת החסמים החיצוניים לא תבטיח אימוץ מלא של כלי בינה מלאכותית אם החסמים הפנימיים ייוותרו ללא מענה. לסיכום, מורים נתקלים במגוון חסמים באימוץ כלי בינה מלאכותית בהוראה אך אינם מתנגדים לטכנולוגיה . הם זקוקים לזמן, להדרכה ולתמיכה כדי להפוך אותה למותאמת לתפיסותיהם המקצועיות . בשל מורכבות ועוצמת החסמים מסדר שני , יש להתמקד במתן מענה לחששות ולצרכים שמעלים המורים . הצלחת שילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה תלויה ביצירת סביבה תומכת הכוללת הבנה של עמדות המורים, תמיכה מקצועית מתמשכת וליווי פדגוגי בתהליך ההטמעה . הקשבה לקולם והתייחסות רצינית לחששותיהם היא המפתח להטמעה מוצלחת של כלי בינה מלאכותית בחינוך הישראלי . שיתוף פעולה הדו ק בין קובעי מדיניות, מפתחי טכנולוגיה והמורים בשדה הוא המפתח למימוש הפוטנציאל החינוכי הרב, תוך שמירה על אתיקה, ערכי חינוך ואיכות ההוראה . מגבלות המחקר והצעות למחקר עתידי המחקר לא בחן השפעות ארוכות טווח של שילוב כלי בינה מלאכותית בהוראה, מה שמגביל את היכולת להעריך את התאקלמות המורים לטכנולוגיה לאורך זמן. מחקרי המשך יכולים לבחון את התפתחות ה חסמים לאורך זמן באמצעות מחקר אורך, להשוות בין מערכות חינוך שונות )ממלכתי, דתי, ערבי(, לבחון את השפעת הכשרות ממוקדות על הפחתת החסמים, ולפתח כלי מדידה כמותיים לחסמים שזוהו במחקר זה. בנוסף, רצוי לבצע מחקר השוואתי בינלאומי לבחינת ייחודיות החסמים במערכת החינוך הישראלית . מקורות Cheng, E. C. K., & Wang, T. (2023). Leading digital transformation and eliminating barriers for teachers to incorporate artificial intelligence in basic education in Hong Kong. Computers and , 100171. https://doi.org/10.1016/j.caeai.2023.100171 Education: Artificial Intelligence, 5 Ertmer, P. A. (1999). Addressing first- and second-order barriers to change: Strategies for technology integration. Educational Technology Research and Development, 47(4), 47-61. https://doi.org/10.1007/BF02299597 Ertmer, P. A. (2005). Teacher pedagogical beliefs: The final frontier in our quest for technology integration? Educational Technology Research and Development, 53(4), 25-39. https://doi.org/10.1007/BF02504683 Fagerlund, J. (2024). Navigating artificial intelligence in education: first- and second-order barriers to the implementation of AI in Finnish classrooms. Retrieved from http://urn.fi/URN:NBN:fi:jyu-202406064356 Fast, E., & Horvitz, E. (2017). Long-term trends in the public perception of artificial intelligence. Proceedings of the AAAI Conference on Artificial Intelligence, 31(1). https://doi.org/10.1609/aaai.v31i1.10635 Hao, Y., & Yunyun, G. (2023). Generative artificial intelligence empowers educational reform: current status, issues, and prospects. Frontiers in Education, 8. https://doi.org/10.3389/feduc.2023.1183162
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==