168 ע הערכה אקדמית בסיוע AI : תפיסות מרצים, אתגרים והיבטים אתיים )מאמר קצר( including fairness, transparency, privacy, and professional responsibility, remained high and consistent across both groups. The findings highlight a growing gap between the expanding use of GenAI in instructional contexts and the insufficient institutional readiness to support its responsible use in student assessment. Clear and updated institutional policy is required to guide the ethical integration of GenAI in assessment, enabling professional development, structured guidance, and the preservation of human judgment. Keywords: Artificial Intelligence, Academic Assessment, Faculty Perceptions, Ethics in Higher Education, Technology Adoption. תקציר מחקר זה בוחן את תפיסות מרצים בהשכלה הגבוהה כלפי שילוב כלי בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) בהערכה אקדמית . המחקר נערך בגישה כמותית בקרב 112 מרצים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, באמצעות שאלון מקוון. נבחנו ארבעה מדדי תפיסה: תפיסת תרומת ה - AI להערכה, קיום תנאים מאפשרים, עמדות ומסוגלות לשילוב הטכנולוגיה, וחששות אתיים. ניתוח הנתונים כלל סטטיסטיקה תיאורית, בדיקות מתאם ומבחני .t הממצאים מצביעים על שימוש נרחב ב - AI לצורכי הוראה, אך שימוש מוגבל בהערכה. גם כאשר AI משולב בהערכת עבודות, הוא משמש בעיקר לתמיכה בשלבי הכנה ובניסוח משוב, ולא בקבלת החלטות סופיות על ציונים. מרצים בעלי ניסיון בהערכה מבוססת AI דיווחו על תפיסות חיוביות יותר של התרומה, תנאים מאפשרים ויכולת השימוש בכלים, בהשוואה למרצים ללא ניסיון. עם זאת, החששות האתיים, הכוללים סוגיות של הוגנות, שקיפות, פרטיות ואחריות מקצועית, נשארו גבוהים ואחידים בין הקבוצות . הממצאים מדגישים פער מתרחב בין הרחבת השימוש ב - AI בשדה ההוראה לבין היערכות מוסדית מספקת לתמיכה בשימוש בהערכת סטודנטים. נדרשת מדיניות מוסדית ברורה ועדכנית לשילוב אחראי של AI בהערכה, המאפשרת פיתוח מקצועי, הנחיה מוסדרת ושימור שיקול הדעת האנושי . מילות מפתח: בינה מלאכותית, הערכת עבודות, תפיסות מרצים, אתיקה בהשכלה גבוהה, אימוץ טכנולוגיות . מבוא כלי בינה מלאכותית גנרטיבית הולכים ונעשים נוכחים בהשכלה הגבוהה ומשנים תהליכים מרכזיים בהוראה ובלמידה. בתחום ההערכה האקדמית, כלי GenAI מציעים תמיכה ביצירת משוב, בבדיקת התאמה למחוון, ובהענקת הנחיה פורמטיבית ) Lim et al., 2023; Merino-Campos, 2025 .( בהקשר זה, המחקר מתמקד בהערכת תוצרי למידה של סטודנטים – כגון עבודות כתובות, מטלות ופרויקטים – ובתהליכי מתן משוב וציון. יכולות אלה מבטיחות שיפור ביעילות ואיכות המשוב , אך במקביל מעוררות שאלות בנוגע להוגנות, לשקיפות ולשימור שיקול הדעת האנושי בתהליכי הערכה אקדמיים ) .(Holmes et al., 2022 לנוכח התרחבות השימוש בכלי GenAI במוסדות אקדמיים, עולה הצורך להבין כיצד מרצים תופסים ומיישמים בפועל הערכה הנתמכת GenAI . הספרות מצביעה על כך שרוב יישומי GenAI בהשכלה הגבוהה מתמקדים ב הוראה, בלמידה וב משימות תומכות , בעוד שהידע על פרקטיקות המרצים בתחום ההערכה של תוצרי למידה עדיין מוגבל ) Kasneci et al., 2023; Zawacki-Richter et al., 2019 .( מחקרים עדכניים יותר מתחום ההערכה בהשכלה גבוהה מראים כי מרצים נוטים לאמץ GenAI בשלבי הערכה תומכים כגון בעיצוב מחוונים, ניסוח משוב ו עריכת לשון, אך מהססים לה פקיד בידי ה - GenAI את ההכרעה הסופית בנוגע לציונים. היסוס זה קשור בעיקר ל חששות הנוגעים להוגנות, אחריותיות ושקיפות ) Bearman et al., 2024; Holmes et al., 2022; Lim et al., 2023 .( אף שמרצים רבים מזהים פוטנציאל של כלי GenAI להפחתת עומס ה עבודה ולאפשר מתן משוב אישי ומפורט יותר, חוסר נוחות אתית עשוי לעכב את אימו ץ השימוש בהם ) Al- .( Zahrani & Alasmari, 2024; Dabis & Csáki, 2024 מחקרים אחרים מצביעים על מתח בין אימוץ פרטני מהיר של כלי GenAI על ידי מרצים לבין היעדר הנחיות מוסדיות ברורות ומדיניות מוסכמת. מתח זה בולט גם במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, שבה השימוש ב - GenAI מתרחב
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==