ע 189 ריבי פרי י - לנדאו, דיוויד שונפלד תקציר בעשורים האחרונים גבר העיסוק בפיתוח אוריינות אבל. בו- בזמן, הוראה מתוקשבת השתלבה בקצב הולך וגובר בהשכלה הגבוהה, בייחוד בתקופת הקורונה. מחקר זה בח ן את ההכשרה לאוריינות אבל , בהקשר של אובדן בילדים, המועברת באמצעים מתוקשבים דיגיטליים בקרב מתכשרים להוראה . המחקר התמקד בתפקיד הסביבה המתוקשבת הדיגיטלית בתהליך הלמידה, ו נעשה בגישה איכותנית. איסוף הנתונים כלל רפלקציות, קבוצת מיקוד וראיונות מובנים למחצה עם משתתפי המחקר ) 32 מתכשרים להוראה ,( אשר נותחו באמצעות ניתוח תמטי אינדוקטיבי. הניתוח ה עלה ארבעה היבטים של הסביבה המתוקשבת המשפיעים על תהליך הלמידה: ההיבט הרגשי )הדיגיטציה כמאפשרת ויסות עצמ י בעת למידת נושא טעו ן רגשית ,( ההיבט החברתי )למידה משותפת - יחידנית(, ההיבט הקוגניטיבי )למידה אקטיבית חווייתית , ( וההיבט ההתנהגותי )הדיגיטציה כמאפשרת נגישות וזמינות( . המחקר נידו ן ביחס לתיאוריות למידה דיגיטלית בדגש על פרקטיקות של הכלה. המחקר מאיר תובנות תאורטיות ו המלצות יישומיות ביחס לשימוש באמצעים מתוקשבים במסגרת הפיתוח של אוריינות אבל בקרב מתכשרים להוראה לתמיכה מיטבית בילדים אבלים במסגרת החינוכית . מילות מפתח: אוריינות אבל, למידה דיגיטלית, אובדן בילדים, הוראת תחום המוות . רקע תאורטי אירוע י ה 7 - באוקטובר, כמ ו גם מגפת הקורונה שקדמה להם, הדגיש ו את הצורך להכין קהילות להתמודד עם אובד ן ואבל ) .(Breen, 2020; Frei-Landau, 2023, 2024 על פי נתוני הביטוח הלאומי, מלחמת חרבות ברזל הותירה עד כה 1,023 ילדים יתומים, ו־ 2,053 ילדים נוספים איבדו לפחות אחד מאחיהם )המוסד לביטוח לאומי, .(2025 אף שאובד ן בילדים עלול להשפיע עמוקות על התפתחותם, הם לעיתים אינם מקבלים תמיכה מספקת ) Shalev et .(al., 2021; Frei-Landau et al., 2024 אמנם מורים אינם מצופים לספק טיפול לתלמידיהם, אך לאור ה מגע ה יום - יומי עימם, ביכולתם לתמוך בסוגיות לימודיות והתנהגותיות הנובעות מהאבל ) .(Demaria et al., 2022 ואולם, על מנת שצוות י חינוך יוכל ו לתמוך בתלמידיהם האבלים, הם זקוקים להכשרה בתחום האובד ן וה אבל ) .(Lytje, 2017 חוקרים טענ ו שהחברה המודרנית סובלת מ"טאבו על מוות" ) (Laranjeira et al., 2022 וקרא ו לעודד שיח תכוף ופתוח יותר על נושאים הקשורים באובדן ) .(Koksvik & Richards, 2023 וזאת, מתוך התפיסה כי העלאת המודעות החברתית והחינוכית לאובדן תעודד הגשת תמיכה מיטבית למתאבלים . בהמשך לכך, נטבע המונח "אוריינות אבל" ) ,(Grief Literacy המוגדר כידע, מיומנויות וערכים המקדמים חמלה לעצמ י ולאחרים המתמודדים עם אובדן , לצורך קידום תרבויות וחברות אורייניוֹת - אבל ) .(Breen et al., 2022 מרכיב הידע כולל את היכולת לזהות אבל, לאתר מידע וכ ן מודעות לסימנים לסיבוכים הקשורים באבל. מרכיב המיומנויות כולל את היכולת להקשיב, לשאול שאלות ברגישות ולהציע עזרה מותאמת לאבלים. מרכיב הערכים כולל אתיקה של הטיפול בקהילה מטפחת רחבה לשם הפיכתה לקהילה מכילה ) .(Breen et al., 2022 טכנולוגיות למידה בהקשר של אבל ואובדן סביבות למידה מתוקשבות הפכו ל מרכיב שכיח בהוראה מפנ י שה ן מאפשרות חדשנות ותורמות לתהליך הלמידה ) .(Carrillo & Flores, 2020 הגמישות המאפיינת כלים מתוקשבים מסייעת לשמור את התוכן מעודכן ולתת מענה לצורכי למידה פרטניים ) Davidovitch & Yavich, 2017; Eshet-Alkalai & Chajut, 2010; Zadok & Meishar-Tal, .(2015 מחקרים הרא ו כ י הוראה מתוקשבת משפרת תוצרי למידה . ואולם, בו- בזמן, כמה מחקרים הדגימ ו את מגבלותיה של הוראה כזאת מתוך שהיא חסרה מפגשים אנושיים ) .(Makransky et al., 2019 שיטות הוראה מתוקשבת א - סינכרוניות נמצא ו כיעילות וה ן משלבות הפצה ואחסו ן של חומר י קריאה ו הרצאות מוקלטות בשילוב משימות אינטראקטיביות ) .(Peachey, 2017; Frei-Landau et al., 2022 בשנים האחרונות הולך וגדל השימוש בטכנולוגיה ובתקשוב בתחומ י אובדן ואבל ) .(Morse, 2024; Sofka, 2017 חוקרים הציעו שטכנולוגיה יכולה להיות זרז לשיפור אוריינות אבל ) .(Sofka et al., 2012 אולם, עד כה, הטמעת חינוך לאוריינות אבל בהכשרת מתכשרים להוראה – ובפרט תוך שימוש בהוראה מתוקשבת א- סינכרונית – לא נבחנה . בייחוד לא נחקר עד כה האם שימוש בסביבת למידה דיגיטלית מהווה סביבת למידה מתאימה ללמידת נושא מורכב רגשית כגו ן התמודדות עם אובדן. מחקר זה נועד למלא את חוסר זה , ומטרת ו לבחו ן את תפקיד ה של סביבת למידה מתוקשבת דיגיטלית בלמידת אוריינות אבל בהקשר של אובד ן בילדים.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==