ע 205 רן תל - ניר, ענת כהן, גיא כהן, אלה ברונשטיין (Knowledge Instruction). The findings indicated that although the collaborative learning method yielded higher pedagogical benefits alongside increased teaching costs, the integration of the decision-makers' preference vector and tolerance parameter revealed that this is not necessarily the preferred method. Thus, the framework enables data-driven, context-sensitive, and flexible analysis, supporting informed resource allocation and the selection of teaching methods according to systemic goals. Keywords: Cost benefit analysis, Teaching methods, Policy, Teacher education, Higher Education. תקציר מחקרים רבים העוסקים בהערכת שיטות הוראה מתמקדים בהיבטים ספציפיים, ואינם מציעים מסגרת הוליסטית לכימות ולהשוואה שיטתית בין מגוון תועלות פדגוגיות, תוך שילוב שיקולים כלכליים ותיעדוף כולל בין חלופות. כדי להתמודד עם פער זה ומתוך הצורך בכלי קבלת החלטות מבוססי נתונים בחינוך, מאמר זה מציג מסגרת כמותית, הוליסטית ודינמית לאפיון ולכמות קשת רחבה של רכיבי עלות - תועלת פדגוגיים בשיטות הוראה מגוונות. המסגרת כוללת מנגנון השוואה בין שיטות הוראה, המבוסס על ייצוג העדפות מקבלי ההחלטות כווקטור משוקלל של סדרי עדיפויות, המאפשר לבחור שיטות הוראה המותאמות למטרות מוגדרות, כגון מיקסום ביצועים, קידום שוויון או שילוב ביניהם. המנגנון כולל גם פרמטר סבילות ) t: tolerance ( המאפשר לווסת את משקל העלות ביחס לתועלת ולקבוע מרווח סטייה מקובל, וכך מגביר את גמישותו והתאמתו להקשרים מציאותיים של קבלת החלטות. במחקר הנוכחי, נבחנת אמפירית המסגרת המוצעת על שתי שיטות הוראה תוך השוואה ביניהן. האחת אופיינה בלמידה שיתופית ) Collaborative design CD: ( לעומת הוראת ידע ללא שיתופיות ) KI: Knowledge Instruction (. הממצאים העלו כי אף - על - פי ששיטת ההוראה המשלבת למידה שיתופית הניבה תועלות פדגוגיות גבוהות יותר לצד עלויות הוראה מוגברות, שילוב וקטור ההעדפות ופרמטר הסבילות של מקבלי החלטות הראה כי לא בהכרח מדובר בשיטה העדיפה. בכך מאפשרת המסגרת ניתוח מבוסס - נתונים, רגיש - הקשר וגמיש, התומך בהקצאת משאבים מושכלת ובבחירת שיטות הוראה בהתאם ליעדים מערכתיים. מילות מפתח: ניתוח עלות תועלת, שיטות הוראה, מדיניות, הכשרת מורים, השכלה גבוהה . הקדמה ההתפשטות המהירה של טכנולוגיות חינוכיות והגיוון בשיטות ההוראה מציבים אתגרים משמעותיים בפני קובעי מדיניות, הנדרשים להקצאת משאבים יעילה ושוויונית ) Tracey & Florian, 2016; Zou et al., 2025 .( מערכות חינוך משקיעות רבות בהתפתחות מקצועית של מורים ובשילוב למידה דיג יטלית והיברידית ) . ,Guskey, 2000; Sims et al 2024 (, אך חסרות מסגרות שיטתיות להערכת עלות - תועלת של שיטות הוראה שונות. מחקרים קיימים מתמקדים לרוב במדדים נקודתיים, כגון הישגים או עלויות ) De Bruijn-Smolders & Prinsen, 2024 ,( בעוד שמודלים נפוצים, כדוגמת קירקפטריק ) Kirkpatrick, 1959 ( ומסגרות מאוחרות יותר ) ;Desimone, 2009 Cohen & Nachmias, ;2006 ,(Shah, 2024 אינם משלבים שיקולים כלכליים מפורטים ואינם מאפשרים תעדוף כולל בין חלופות. מטא - א נליזות עדכניות ) Meyer et al., 2023; Sims et al., 2025 ( מדגישות את הצורך במסגרות המשלבות בין תיאורי תועלת נרטיביים למדדים כמותיים בני השוואה. מאמר זה מציג מסגרת כמו תית, דינמית והוליסטית להערכת עלות - תועלת של שיטות הוראה, הכוללת כימות תועלות על בסיס שאלונים ומנגנון תעדוף המבוסס על העדפות מקבלי החלטות ועל פרמטר סבילות. המחקר המחקר מציג ניתוח עלות - תועלת של שיטות הוראה חלופיות בסביבה החינוכית . ההשוואה נערכה בי ן שנ י קורסים מקוונים במלואם להכשרת מורים באוניברסיטה , העוסקים בקידום למידה בהכוונה עצמאית ) SRL-Self Regulated
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==